יומן חוף ברייטון

יומן חוף ברייטון
Brighton Beach Memoirs
בימוי ג'ין סאקס
כתיבה ניל סיימון
מקום ההתרחשות ברייטון ביץ', ברוקלין, ניו יורק
תקופת ההתרחשות השפל הכלכלי הגדול
מדינה ארצות הברית
סוגה קומדיה
הצגת בכורה 10 בדצמבר 1982 בלוס אנג'לס
ברודוויי: 27 במרץ 1983, תיאטרון אלווין, ניו יורק
שפה אנגלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יומן חוף ברייטון (או זכרונות חוף ברייטון; באנגלית: Brighton Beach Memoirs) הוא מחזה קומי מאת המחזאי היהודי-אמריקאי ניל סיימון. זהו המחזה הראשון מטרילוגיית יוג'ין הסמי-אוטוביוגרפית (השני הוא טירונות והשלישי הוא בדרך לברודוויי). ההפקה הראשונה של המחזה בברודוויי עלתה במרץ 1983, רצה עד נובמבר 1986 וזכתה בשני פרסי טוני. המחזה עובד לקולנוע והופק גם על ידי תיאטראות בישראל.

עלילת המחזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1937 משפחה יהודית בברוקלין מנסה להתמודד עם קשיי הקיום על רקע השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית. ג'ק, האב, מפרנס בדוחק את משפחתו הכוללת את אשתו קייט, שני בניו יוג'ין וסטנלי וכן את אחות אשתו האלמנה ושתי בנותיה. המחזה מסופר מנקודת מבטו ולבטי התבגרותו של בנו יוג'ין בן ה-15.[1]

הפקת המחזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה, אותו ביים ג'ין סאקס, הוצג לראשונה בתיאטרון אהמונסון בלוס אנג'לס ב-10 בדצמבר 1982[2]שם רץ במשך מספר שבועות וטרם הצגתו בברודוויי הוצג במשך מספר שבועות בתיאטרון קורן בסן-פרנסיסקו. במרץ 1983 עלתה הצגת טרום-הבכורה הראשונה בברודוויי וב-27 במרץ עלתה הצגת הבכורה בתיאטרון אלווין (שביוני 1983 שונה שמו לתיאטרון ניל סיימון). מת'יו ברודריק גילם את התפקיד הראשי של יוג'ין ג'רום (תפקיד אותו גילם גם במחזה ההמשך טירונות). בפברואר 1985 עבר המחזה להציג בתיאטרון רחוב 46 (אשר ב-1990 שונה שמו לתיאטרון ריצ'רד רוג'רס) שם הציג עד מאי 1986 וירד לאחר 1299 הצגות. ג'ין סאקס ומת'יו ברודריק זכו בהתאמה בפרס הטוני לבמאי ולשחקן הטובים ביותר לשנת 1983.[3]

המחזה הועלה מחדש בברודוויי באוקטובר 2009 אך לא נחל הצלחה וירד מהבמה שבוע בלבד לאחר הבכורה.[4]

עיבוד לקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עובד לקולנוע, גם כן בבימויו של סאקס והוקרן לראשונה ב-1986 כאשר ג'ונתן סילברמן מגלם את התפקיד הראשי.

הפקות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בקיץ 2012 הועלה המחזה על ידי בית צבי בימויו של מיטקו בוזקוב ובתרגומה של עדנה מזי"א. רביב מדר גילם את יוג'ין. עוד השתתפו בהצגה סיון כהן, נועה צפריר, מעיין עמרני, יעל צ'חנובר, אושר בית הלחמי ואבישי בן גל.[6] ביולי 2019 הועלה המחזה שוב על ידי בית צבי בבימויה של ליאת פישמן לני ובתרגומו של אביהוד תדהר, כאשר תומר יפרח וצח כהן מגלמים את התפקיד הראשי. עוד השתתפו בהצגה: טל שחר, קרינה שניידרמן, נוי בן ברית, שני ורד, מעיין רחימה, דנה כהן, איה חיות, גל שטרית, ירון חנונה, אלון לילייב ורועי הדס.[7]
  • באפריל 2022 הועלה המחזה שוב על ידי בית צבי כתרגיל סיום שליש בשנה א, בבימויו של יאשה קריגר, כאשר טל לוי ומתן ברדה מגלמים את יוג׳ין. עוד השתתפו בהצגה: ניצן לייבוביץ׳ בתפקיד נורה, ענבר מסחרי וגל מדמוני בתפקיד קייט, יעל כרמל ויהל בירן בתפקיד בלאנש, דור ירדני בתפקיד ג׳ק, גיא גרופר בתפקיד סטנלי ולי בלישה בתפקיד לורי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יומן חוף ברייטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יומן חוף ברייטון, באתר תיאטרון הבימה(הקישור אינו פעיל)
  2. ^ A study guide for Neil Simon's "Brighton Beach Memoirs", The Gale Group, 1999, ISBN 0787627550
  3. ^ Brighton Beach Memoirs, Internet Broadway Database
  4. ^ Patrick Healy, Neil Simon Flop May Be a Case of the Missing ‘Wow’, The New York Times, ‏Nov 1, 2009
  5. ^ נילי ברקן, אם רק היו מבצעים אותו היטב, באתר גלובס, ‏11 ביולי, 2000
  6. ^ חיים נוי, "יומן חוף ברייטון" - מרגש ומענג, באתר News1, ‏22 ביולי, 2012
  7. ^ יומן חוף ברייטון בבית צבי, באתר הבמה
  8. ^ יומן חוף ברייטון - תוכניית ההצגה, באתר בית ליסין