יחסי בחריין–פקיסטן
| יחסי בחריין–פקיסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| בחריין | פקיסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 760 | 796,095 |
| אוכלוסייה | |
| 1,625,237 | 253,252,891 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 43,205 | 338,368 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 26,584 | 1,336 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי בחריין–פקיסטן (בערבית: العلاقات البحرينية الباكستانية, באנגלית: Bahrain–Pakistan relations) הם היחסים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים בין ממלכת בחריין ובין הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן. היחסים בין המדינות נחשבים לבביים וחזקים מאוד.[1] בחריין מחזיקה שגרירות באסלאמאבאד וקונסוליה כללית בקראצ'י בעוד שפקיסטן מחזיקה שגרירות במנאמה. שתי המדינות חברות ב-OIC ובארגון G77.[2] שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-14 באוקטובר 1971.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005, ראש ממשלת פקיסטן, שאוקט עזיז, נפגש עם מוחמד בן עיסא אאל ח'ליפה, נסיך הכתר במהלך ביקורו בבחריין.[4] באותה השנה, עיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה ביקר בפקיסטן וכינה את המדינה כביתו השני, ח'ליפה ציין כי דעתם של אנשי בחריין על פקיסטן היא חיובית והם תופסים אותה בהערכה רבה.[2]
בשנת 2011, נשיא פקיסטן, אסיף עלי זרדרי, פגש את חמד בן עיסא אאל ח'ליפה במהלך ביקורו בממלכת בחריין. שני המנהיגים הסכימו לחזק את היחסים הדו-צדדיים ולהגביר את שיתופי הפעולה בתחומי הכלכלה, המסחר והפוליטיקה לטובת שתי המדינות והעמים. שני המנהיגים הביעו רצון לקדם את הקשרים הדו-צדדיים בכל התחומים. בנוסף, המנהיגים דנו גם על ההתפתחויות הפוליטיות הבינלאומיות. ח'ליפה בירך את הנשיא זרדרי והדגיש את חשיבות הביקור. שני המנהיגים ניהלו דיאלוג פוליטיים והדגישו את חשיבות קידום האבטחה והיציבות האזורית על מנת להשיג יעדי פיתוח שונים.[5]
בשנת 2014, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה ביקר בפקיסטן וקיים מספר פגישות עם מנהיגות פקיסטניות במטרה לחזק את היחסים בין המדינות. לאחר פגישתו עם ראש הממשלה, נאווז שריף, נחתמו שישה מזכרי הבנות.
בשנת 2015, ראש ממשלת פקיסטן, נאווז שריף, ביקר בממלכת בחריין על מנת לקיים מספר פגישות עם מנהיגי בחריין. בנוסף לפגישותיו עם המלך, שריף נפגש עם ח'ליפה בן סלמאן אאל ח'ליפה, ראש ממשלת בחריין. במהלך ביקורו נחתמו מספר מזכרי הבנות, שהועילו לחיזוק היחסים הדו-צדדיים בין המדינות.
ביולי 2016, פקיסטן ובחריין קיימו התייעצותם הבילטרלית הראשונה במשרד החוץ באסלאמאבאד, במטרה לקדם את היחסים בין המדינות ולהגביר את הקשרים ביניהם.[6]
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016, ייצאה בחריין לפקיסטן סחורה בשווי 76.6 מיליון דולר אמריקאי. נתחים גדולים מהסחורה הם נפט מזוקק, גרוטאות ברזל, אלומיניום גולמי, מזגנים, מכסי פלסטיק, גבינה, מים וחלב מרוכז.[7] לעומתה, פקיסטן ייצאה לבחריין סחורה בשווי 83.5 מיליון דולר אמריקאי. נתחים גדולים מהסחורה הם בשר בקר, מוצרי טקסטיל, בשר כבשים ועזים, סרטנים, דיו, מכסי פלסטיק, אורז, תפוחי אדמה, פירות טרופים, פרי הדר, מוצרי אפייה ובצל.[8]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cultural Functions at Foreign Embassies in Bahrain under the auspices of Jusoor (באנגלית) [דרושה הבהרה]
- ^ 1 2 APP (2010-12-02). "Pakistan attaches high importance to ties with Bahrain: PM". DAWN.COM (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-07-27.
- ^ Bilateral Relations (באנגלית)
- ^ Informatoin missing., Paktribune (באנגלית)
- ^ Bahrain News Agency | HM King Hamad and Pakistani President Zardari Hold Official Talks, www.bna.bh
- ^ "Bahrain govt delegation in Islamabad to attend first bilateral consultations - Daily Times". Daily Times (באנגלית אמריקאית). 2016-07-13. נבדק ב-2018-07-27.
- ^ Products that Bahrain exports to Pakistan (2016), The Observatory of Economic Complexity (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Products that Bahrain imports from Pakistan (2016), The Observatory of Economic Complexity (באנגלית) (ארכיון)
