יישוּג (או שִׁחוּר[1]; באנגלית: Reaching out או Outreach) הוא מונח טיפולי שמשמעותו "להושיט יד" או "לצאת אל". זוהי פעילות יזומה, הנעשית לעיתים רבות על ידי אנשי מקצוע, כגון פסיכולוגים, עובדים סוציאליים או על ידי מתנדבים; הפעילות מיועדת לשם מיפוי צרכים של פרטים, משפחות או קהילות, וכן על מנת ליצור מוטיבציה או אמון אצל אנשים שאינם פונים עצמם לטיפול, אנשים ללא מוטיבציה או כאלה שאינם מכירים את זכויותיהם.
הפעילות עשויה להתבטא בשיחת טלפון, הגעה פיזית לאדם עצמו, וכן פרסום שירות כלשהו או הבאת שירות כלשהו לאדם עצמו.
פעולת היישוג אופיינית בין השאר לארגוני רווחה וארגונים ללא מטרות רווח.
- מודעות חברתית: עובד היישוג משמש לרוב כקולם של לקוחותיו הנמצאים ברחוב. מוטלת עליו האחריות להציג את מצבם כעד ממקור ראשון למקבלי ההחלטות.
- חינוך חברתי (הנגשת שירותים): על עובד היישוג להיות מומחה בתחומו. עליו להכיר את כל השירותים הנמצאים בקהילה בה הוא עובד ולעזור ללקוחותיו להשתמש בהם.
- עבודה עם אוכלוסיית קצה: על עובד היישוג לעבוד עם קבוצות האוכלוסייה הקשות ביותר להגעה על ידי גורמי רווחה וטיפול אחרים בקהילה
- עבודה מלמטה למעלה: עובד היישוג עובד עם היחיד ומלווה אותו ולא מגיע מתוך פתרון כולל של ארגון גג. הוא מתאים את הפתרון לאדם איתו הוא עובד.
- היכרות תאורטית ומעשית עם זירת העבודה: למידת הרקע ההיסטורי, התרבותי והחברתי של השכונה/אזור ומפגש עם תושבים.
- נוכחות בשטח ומיפוי הזירה: על העובד להפוך לפנים מוכרות בזירה. זאת הוא יעשה על ידי נוכחות והתבוננות. נוסף על כך, מיפוי אזורים/נקודות יכול להוות עוגן לעבודתו בהמשך.
- הזדהות כעובד רחוב: בשלב זה העובד יתחיל לעורר את סקרנותם של תושבי המקום וחשוב שיזדהה כעובד רחוב מטעם הגוף שבו הוא עובד.
- יצירת הקשר: השלב העיקרי והארוך ביותר בעבודה (לעיתים הוא לעולם אינו מסתיים). האמון בין עובד היישוג לתושבי המקום נבנה בהדרגה. בסופו של תהליך יפנו אליו לקבל עזרה.
- שימור הקשר והתערבות: בשלב זה עובד היישוג כבר רכש את אמון תושבים והוא כבר שחקן לגיטימי במרחב וצריך לספק תמיכה ועזרה לתושבים.
ריצ'רד הנרי טיזארד (Richard Henry Tizard) ממכללת צ'רצ'יל שבאוניברסיטת קיימברידג' נחשב לאחד הראשונים שהפעילו את פעולת היישוג, לשם העלאת מספרם של סטודנטים מבתי ספר שלא שלחו את תלמידיהם לקיימברידג'.[2]