יעד
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | משגב |
| גובה ממוצע[1] | 263 מטר |
| תאריך ייסוד | 1974 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 802 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 802 תושבי ישראל |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   יעד  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.yaad.org.il | |
יַעַד הוא מושב בגליל התחתון, הנמצא בתחומי מועצה אזורית משגב, ליד שעב. המושב נושק ליער שגב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרעין יעד התגבש סביב כ-15 בוגרי המחזור הראשון של לימודי מדעי המחשב בטכניון בראשית שנות ה-70. בסוף 1974, עוד לפני כינונה הרשמי של תוכנית המצפים ל"ייהוד הגליל", שרצו להמשיך לגור בסמיכות. מנהל מחוז הצפון של הסוכנות היהודית, שמעון רביד, שבאותה תקופה חיפש גרעין להקמה של כפר תעשייתי (כפ"ת) מצא אינטרס משותף עם גרעין יעד, וכך הוקם הכפ"ת הראשון[3]. בסוף 1974 עלו לאתר זמני[4] וביוני 1975 התגוררו 17 משפחות מהגרעין באתר הקראוונים יבור ובגרעין היו עוד כ-13 משפחות שהתכוונו לעבור לאתר היישוב עם הקמת יישוב הקבע[5]. בדצמבר 1976 פורסם שהיישוב יוקם בקרוב ושהשטח להקמת היישוב כבר אותר[6].
המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי מיעאר, אשר נכבש ופונה מתושביו ב-18 ביולי 1948 במסגרת מבצע דקל[7][8][9]. הכפר הערבי הוקם על שרידי חורבת מיעאר.[10] מאז ובמשך העשורים הבאים ניסו תושבי מיעאר לחזור לכפרם, אך בקשותיהם נדחו מסיבות שונות[11]. ב-1967 נהרסו בתי מיעאר האחרונים. השריד הבנוי היחיד שנותר ממיעאר כיום הוא בית הקברות של הכפר, שנמצא בשטח יעד[11].
אנשי יעד עלו לאתר הקבע שלהם בנובמבר 1978. בתחילת 1979 היו ביישוב 24 משפחות שהתפרנסו ממכירת שירותי מחשוב, חממת ורדים לייצוא, משרד אדריכלי ומפעל אלקטרוניקה[12].
חברי יעד מילאו תפקיד חשוב בהקמתה של המועצה האזורית משגב על מוסדותיה: אריק רז, ראש המועצה הראשון, הוא אחד ממייסדי יעד, כמו גם ד"ר אלי מנברג, המנהל-מקים של בית הספר האזורי; אליהו שטרן הוא מנהל-מקים של החממה הטכנולוגית וצביקה וייסברוד, ששימש כמנהל החברה הכלכלית של המועצה.
בין תושבי יעד יזמים רבים. בתקופה השיתופית הוקמו בית תוכנה, מפעל אלקטרוניקה שהתמחה בשקילה ובקרה, משרד תכנון שהיה הגדול בצפון הארץ. לאחר שיעד הפך למושב עובדים, המשיכו מפעליו לפעול, הפעם בבעלות פרטית ובנוסף אליהם הוקמו עסקים רבים נוספים כדוגמת חברת בי.או.אס. שהוקמה על ידי איזי גל, משרד תכנון נוף, שהוקם על ידי עליזה רפפורט-רוטמן או סדנת נפחות, שהוקמה על ידי שוקי זרח.
למרות זאת מרבית התושבים עובדים מחוץ למושב.
חינוך ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במושב פעוטונים, גנים ומסגרות לילדים עד שעות אחר הצהרים. רוב ילדי המושב לומדים בבי"ס יסודי משגב ולאחר מכן בחטיבת ביניים ותיכון משגב.
פעילות נוער מגוונת מתקיימת באמצעות רכזי הנוער, מטעם תנועת הנוער "האיחוד החקלאי". בנוסף מאורגנת פעילות חברתית ענפה בחופשות.
חיי הקהילה באים לידי ביטוי בדרכים שונות – מערכת חינוך שפועלת ביישוב, ניהול עצמי של היישוב באמצעות ועדות שמבוססות על התנדבות, פעילות תרבותית-קהילתית כמו ערבי תרבות, שירה, הרצאות, מסיבות, פעילות ויוזמות שונות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יעד- יעד, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- יעד, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
יעד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אריק רז (ראש המועצה הראשון של מועצה אזורית משגב), לזכר שמעון רביד, א-להגוש: עיתון תושבי משגב, גיליון 577 נובמבר 2017, עמ' 22
- ^ עפרה אליגון, וביעד כבר הייתם?, מעריב, 7 בנובמבר 1975
- ^ אריה כנרתי, אכלוס הגליל, דבר, 20 ביוני 1975
- ^ מנחם רהט, עוד 6 ישובים יוקמו בגליל - עד סוף מרס, מעריב, 15 בדצמבר 1976
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 407
- ^ עורך: יובל אלעזרי, לקסיקון מפה לארץ ישראל, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, עמ' 223
- ^ הטלוויזיה החברתית, מפגש משותף על חורבות הכפר מיעאר, 7 בנובמבר 2017
- ^ נורית פייג וראפע אבו ריא, שרידי ישוב מהתקופה ההלניסטית והרומית שנחשפו בחפירות מיעאר (יעד), באתר www.antiquities.org.il
- ^ 1 2 ברק מאייר, מיעאר, באתר מקומות שהזמן שכח, 23 בפברואר 2022
- ^ יוסף פריאל, התעוררות ביישוב הגליל, דבר, 16 בינואר 1979
| ||||||||||||||||
