ישעיהו פְּרס | |
לידה |
2 במרץ 1874 ז' באדר ה'תרל"ד העיר העתיקה, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
11 ביוני 1955 (בגיל 81) כ"א בסיוון ה'תשט"ו ירושלים |
ענף מדעי | גאוגרפיה |
מקום מגורים | ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
מספר צאצאים | 3 |
תרומות עיקריות | |
אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית של ארץ ישראל בארבעה כרכים | |
ישעיהו פְּרֵס (2 במרץ 1874, ז' באדר ה'תרל"ד – 11 ביוני 1955, כ"א בסיוון ה'תשט"ו) היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.
פרס נולד בירושלים, בנם של חיים פרס, בלשן ממחיי השפה העברית ומבוני העיר ירושלים, ושרה, שהייתה מורה בבית הספר לבנות שייסד מונטיפיורי.
בית המשפחה בילדותו היה בעיר העתיקה בירושלים, בחצר ר' נחום משקלוב ברחוב הכרי, בצמוד לחצר רייסין. לאחר מכן, התגורר רוב חייו בשכונת זיכרון משה, בקרבת בית הספר למל, שאותו ניהל במשך כ-40 שנה. הרחוב הקטן בו גר, המחבר בין רחוב ישעיהו ורחוב בליליוס, נקרא על שמו עוד בחייו.
הוא יזם והקים גופים וארגונים שונים, בהם הסתדרות המורים (פרס היה מזכירה הראשון); ועדת השמות הממשלתית, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, והלשכה הירושלמית של בני ברית, שאותה ניהל.
פרס חיבר כמה ספרי-מסע, גאוגרפיה וטופוגרפיה, אך יצירתו הגדולה היא אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית של ארץ ישראל בארבעה כרכים.
לאחר פטירתו הוקם ועד-ציבורי להוצאת כתביו, בראשות פרופ' יוסף יואל רבלין.
מושב גבעת ישעיהו שבעמק האלה ורחוב בירושלים על-יד בית הספר למל נקראים על שמו.
היה נשוי למרים[1] (בתו של אהרן פפירמייסטר, אחיו של ברוך פפירמייסטר)[2] ונולדו להם שלושה ילדים: חיה ברונשטיין, חיים פרס, וד"ר אהרון פרס[3]