כלב מעורב, בין כלאיים (באנגלית: mongrel או mixed-breed dog ) הוא כלב שאינו שייך לגזע אחד מוכר רשמית. תחת מושג זה כלולים כלבים שהם תוצאה של רבייה/הכלאה מכוונת ואו רבייה מקרית בין גזעי כלבים גזעיים. המונח "כלב מעורב" מועדף על המושג "כלב תערובת". לרוב הכלבים המעורבים אין אבות גזעים ידועים.
למרות שכלבים מעורבים נתפסים כבעלי ערך מסחרי פחות מכלבים גזעיים, הם נחשבים כפחות רגישים לבעיות בריאות גנטיות, הקשורות לזיווג בין הורים קרובים (בהתבסס על תאוריית און כלאיים), יש שמעדיפים אותם על פני כלבים גזעיים.
ישנן הערכות המציינות את השכיחות של כלבי תערובת בכמות של 150 מיליון פרטים ברחבי העולם.[1]
כלבים גזעיים נוצרו מגזע אקראי, לרוב באופן מלאכותי על ידי בני האדם, תוך גידול סלקטיבי במטרה לשפר את המאפיינים הפיזיים, ההתנהגותיים או הטמפרמנטיים הרצויים, שלהם. כלבים שאינם גזעיים אינם בהכרח תערובת של גזעים מוגדרים כאלה.[2] לכן, בקרב כמה מומחים ומעריצים של כלבים כאלה, המונח כלב מעורב היא עדיין המונח המועדף. [3][4][5][6]
שלא כמו כלבים מעורבים, כלבים גזעים הם לרוב תוצר של ברירה מלאכותית - שנוצרה בכוונה על ידי בני אדם, בעוד שהמונח כלבי תערובת מתייחס ספציפית לכלבים שהתפתחו כתוצאה מברירה טבעית, ללא התערבות מתוכננת של בני אדם.
התיאוריה של און כלאיים מציעה שכקבוצה, כלבים ממוצא מגוון יהיו בדרך כלל בריאים יותר מעמיתיהם הגזעיים. כלבים גזעיים, גודלו בדגש על כלבים בעלי מראה דומה מאוד לאורך מספר דורות הנושאים גנים דומים, שחלקם מזיקים. אם אוכלוסיית ההורים מייסדי הגזע הייתה קטנה, אזי המגוון הגנטי של אותו גזע מסוים עשוי להיות קטן למשך זמן רב.
כשבני אדם בחרו כלבים מסוימים לגזעים חדשים, הם בודדו באופן מלאכותי את קבוצת הכלבים שנשאו את קבוצת הגנים הייחודית וגורמו לכמה שיותר עותקים של הגן המיוחד מלהתרחש אחרת מאשר בטבע. אוכלוסיית הכלבים הגזעיים בתחילה שברירית יותר בגלל היעדר מגוון גנטי. אם גזע הכלבים פופולרי, והקו נמשך, לאורך מאות שנים הגיוון גדל עקב מוטציות והתרבות מדי פעם. זו הסיבה שחלק מהגזעים הישנים מאוד יציבים. בעיה אחרת היא כאשר תכונות מסוימות שנמצאו בתקן הגזע קשורות להפרעות גנטיות. הכוח הסלקטיבי המלאכותי מעדיף את שכפול ההפרעה הגנטית מכיוון שהוא מגיע עם תכונה פיזית רצויה. [7][8] הבריאות הגנטית של כלבי כלאיים נוטה להיות גבוהה יותר. [9] תכונות בריאות אבדו בקווי כלבים גזעיים רבים מכיוון שמגדלים רבים של כלבי ראווה מתעניינים יותר במבנה, התכונות הפיזיות של הכלבים ביחס לתקן הגזע, מאשר בבריאות ובמזג העבודה שלשמו הכלב גדל במקור. [10]
מספר מחקרים הראו שלכלבים מעורבים יש יתרון בריאותי על פני כלבים גזעיים. מחקר גרמני מגלה שכלבים מעורבים נדרשים פחות ימי טיפול וטרינרי". [11] מחקרים בשוודיה מצאו ש"כלבים מעורבים מועדים פחות למחלות מאשר כלבים גזעיים" [12] וכאשר מתייחסים לשיעורי התמותה, הכלבים המעורבים היו באופן עקבי בקטגוריית הסיכון הנמוך". [13] נתונים מדנמרק מצביעים על כך שלגזעים מעורבים יש אורך חיים טוב יותר בממוצע בהשוואה לכלבים גזעיים. [14] מחקר בריטי הראה תוצאות דומות, אבל כמה גזעים (בעיקר ג'ק ראסל טרייר, פודל מיניאטוריווויפט) חיו יותר מגזעים מעורבים. [15]
במחקר אחד, בארצות הברית המתייחס לאורך חיי כלבי המחמד, נמצא שקיימת השפעת הגזע על אריכות החיים של כלב המחמד. בכל קטגוריית משקל גוף, הגיל החציוני במוות היה נמוך יותר עבור כלבים גזעיים בהשוואה לכלבים מעורבים. הגיל החציוני במוות היה 8.5 שנים עבור כל הכלבים המעורבים, ו-6.7 שנים עבור כל הכלבים הגזעיים הטהורים. [16]
בשנת 2013, מחקר מצא שגזעים מעורבים חיים בממוצע 1.2 שנים יותר מגזעים גזעיים, ושעלייה במשקל הגוף הייתה בקורלציה שלילית עם אריכות ימים (כלומר ככל שהכלב כבד יותר, כך אורך חייו קצר יותר). [17] מחקר נוסף שפורסם בשנת 2019 אישר את ההבדל של 1.2 שנים בתוחלת החיים של כלבים מעורבים. [18]
מחקרים שנעשו בתחום הבריאות מראים כי כלבים מעורבים בממוצע הם גם בריאים יותר וגם אורך חייהם רב יותר ביחס לכלבים הגזעיים. הסיבה לכך היא ששיטות הגידול המקובלות כיום בקהילת מגדלי הכלבים המשפחתיים מביאות להפחתה במגוון המאפיינים הפיזיים המובילים לבעיות בריאותיות.[19]
תערובות המציגות מאפיינים של שני גזעים או יותר. לתערובת שכזו עשויים להיות אבות קדמונים גזעיים, או עשויה לבוא משורה ארוכה של גזעים מעורבים. כלבים אלו מזוהים בדרך כלל לפי הגזע שהם הכי דומים להם, כמו "קולי-רועה", גם אם מוצאם אינו ידוע.
כלב הבית הגנרי, או Canis lupus familiaris הפראי, שבו התרחשה רבייה לא סלקטיבית במשך דורות רבים. המונח התייחס במקור לכלבי הבר של הודו, אך כעת מתייחס לכלבים השייכים לאוכלוסיית כלבי פרא וצאצאיהם. [20]כלב כנעני הוא דוגמה לגזע מוכר ממוצא פרא. כלבים ממוצע פרא נוטים להיות בעלי צבע בין צבע צהוב לחום בהיר ובגובה ומשקל בנונים. הם עשויים לייצג את המראה של האב הקדמון של הכלב המודרני. ניתוח DNA הראה שלכלבי פרא יש מאגר גנים עתיק יותר מאשר לגזעים המודרניים. [21]
גזעים פונקציונליים, שהם כלבים מגזעים, שאבותיהם אינם גזעיים, אלא נבחרו על פי ביצועיהם במשימות מסוימות. דוגמאות לכך הן תערובות האסקי אלסקה, יורוהאונד ופוינטר/גרייהאונד המכונה Greysters, שמתחרים במרוצי סקי ומגררה, במיוחד באירופה. מדי פעם, גזע פונקציונלי כמו זה הופך להיות מקובל כגזע עם הזמן.
כלבים גזעיים ידועים בשמות גזעים שניתנו לקבוצות של כלבים הדומים ברוב המאפיינים ובעלי מוצא מתועד אמין. [22] מאידך, בשנים האחרונות בעלים ומגדלים רבים של כלבים מעורבים החלו לזהות אותם בשמות שנבנו מחלקי שמות הגזע של ההורים הגזעיים שלהם. לדוגמה, הכלאה בין פקינז לפודל נקראת Pekeapoo או הכלאה בין פודל סטנדרטי לגולדן רטריבר נקראת Goldendoodle (אנ'), והכלאה בין תחשלקורגי ולשי נקראת דורגי (אנ').
עד תחילת שנות ה-80 של המאה העשרים, כלבים מעורבים לא נכללו בתחרויות אילוף כלבים, תחרויות ספורט כלבים ואחרות. עם זאת, החל מהרישום האמריקאי של גזעים מעורבים (AMBOR) ומועדוני הכלבים המעורבים של אמריקה (MBDCA), נוצרו מקומות בהם כלבים מעורבים יכלו להתחרות, בכל ענפי ספורט הכלבים. כיום, גזעים מעורבים הוכיחו את ערכם בענפי ספורט רבים כגון זריזות, כדור ואחרים.
בתערוכות כלבים (אנ'), שבהן מוערך מבנה הכלבים הגזעיים לתקן הגזע (אנ'), כלבים מעורבים אינם יכולים להתחרות. כי כלבים מעורבים קשה לסווג על פי קווי גזע מסוים, למעט אולי גובה. בכלבים המעורבים, קיימת שונות בתכונות פיזיות כגון פרווה, מבנה השלד, הליכה, סט אוזניים, צורת עיניים וצבע. כאשר תקני מבנה מיושמים על כלבים מעורבים, התקנים הם בדרך כלל תכונות כלליות של בריאות, תקינות, סימטריה ואישיות.
^Morris, Desmond (2008). "Feral dogs". Dogs: The Ultimate Dictionary of over 1,000 Dog Breeds (First Paperback ed.). Vermont: Tralfalgar Square. pp. 696–697. ISBN978-1-57076-410-3. The mongrel is not a true breed, but it is certainly a common category of domestic dog. It has been estimated that, worldwide, there are 150 million of them."
^White, Kay (1997). Book of the Mongrel. HarperCollins.
^Dlugosch, K. M.; Parker, I. M. (2008). "Founding events in species invasions: Genetic variation, adaptive evolution, and the role of multiple introductions". Molecular Ecology. 17 (1): 431–49. doi:10.1111/j.1365-294X.2007.03538.x. PMID17908213.
^McGreevy, P.D.; Nicholas, W.F. (1999). "Some Practical Solutions to Welfare Problems in Pedigree Dog Breeding". Animal Welfare. 8: 329–331. Hybrids have a far lower chance of exhibiting the disorders that are common with the parental breeds. Their genetic health will be substantially higher. (p. 338)
^Beythien, R. (1998) Tierarten- und Hunderassenverteilung, Erkrankungshäufigkeit und prophylaktische Maßnahmen bei den häufigsten Hunderassen am Beispiel einer Tierarztpraxis in Bielefeld in den Jahren 1983–1985 und 1990–1992, Diss., Tierärztl. Hochschule Hannover
^Egenvall, A; Bonnett, B. N.; Olson, P; Hedhammar, A (2000). "Gender, age, breed and distribution of morbidity and mortality in insured dogs in Sweden during 1995 and 1996". The Veterinary Record. 146 (18): 519–25. doi:10.1136/vr.146.18.519. PMID11321213.
^Bonnett, B. N.; Egenvall, A.; Olson, P.; Hedhammar, A. (1997). "Mortality in insured Swedish dogs: Rates and causes of death in various breeds". Veterinary Record. 141 (2): 40–4. doi:10.1136/vr.141.2.40. PMID9253830.
^Proschowsky, H. F.; Rugbjerg, H.; Ersbøll, A. K. R. (2003). "Mortality of purebred and mixed-breed dogs in Denmark". Preventive Veterinary Medicine. 58 (1–2): 63–74. doi:10.1016/S0167-5877(03)00010-2. PMID12628771.
^Michell, A. R. (1999). "Longevity of British breeds of dog and its relationships with sex, size, cardiovascular variables and disease". The Veterinary Record. 145 (22): 625–9. doi:10.1136/vr.145.22.625. PMID10619607.