דוהון במדי לוס אנג'לס לייקרס, 2012 | |
לידה |
31 באוגוסט 1982 (בן 42) מאמו, לואיזיאנה, ארצות הברית |
---|---|
עמדה | רכז |
גובה | 1.85 מטרים |
מספר | 1, 21, 25 |
מכללה | אוניברסיטת דיוק |
דראפט |
בחירה מספר 38, 2004 שיקגו בולס |
קבוצות כשחקן | |
2004–2008 2008–2010 2010–2012 2012–2013 |
שיקגו בולס ניו יורק ניקס אורלנדו מג'יק לוס אנג'לס לייקרס |
הישגים כשחקן | |
זכייה בטורניר אליפות המכללות (2001) |
כריסטופר ניקולס "כריס" דוהון (באנגלית: Christopher Nicholas "Chris" Duhon; נולד ב-31 באוגוסט 1982) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 2004–2013. ממוצעיו הכוללים לאורך 9 עונותיו ב-NBA הם 6.5 נקודות, 4.4 אסיסטים ו-2.3 ריבאונדים למשחק.[1] ב-29 בנובמבר 2008 קבע את שיא המועדון של ניו יורק ניקס עבור סך אסיסטים במשחק בודד, כאשר מסר 22 אסיסטים במשחק מול גולדן סטייט ווריורס.[2]
בן דודו של הכדורסלן ג'רט ג'ק.[3]
דוהון נולד בעיר מאמו שבלואיזיאנה, ולמד ב"תיכון סאלמן" אשר בסליידל, על יד ניו אורלינס. בסיום שנתו האחרונה בקבוצת הכדורסל של התיכון זכה בתואר שחקן התיכונים המצטיין של לואיזיאנה (Louisiana Mr. Basketball), ונבחר להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן.[4]
בין השנים 2000–2004 למד באוניברסיטת דיוק, ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן מייק ששבסקי. לאורך מרבית עונתו הראשונה שימש כשחקן ספסל, אך לקראת טורניר אליפות המכללות הפך לשחקן חמישייה קבוע בשל פציעתו של שחקן הקבוצה קרלוס בוזר. במשחק הגמר של הטורניר התמודדה דיוק מול אוניברסיטת אריזונה, בה שיחקו גילברט ארינאס, ריצ'רד ג'פרסון ולוק וולטון, וגברה עליה בתוצאה 82–72 בדרך לזכייתה השלישית אי פעם באליפות המכללות. במשחק הגמר קלע דוהון 9 נקודות, בעוד כוכבי הקבוצה מייק דאנליבי, שיין באטייה וג'יי ויליאמס הצטיינו עם 55 נקודות משותפות.[5]
בשתי העונות הבאות הודחה דיוק מטורניר האליפות בשלב שמינית הגמר (NCAA Sweet Sixteen), מול אוניברסיטת אינדיאנה ואוניברסיטת קנזס, בהתאמה. בעונת 2003/2004 הוביל דוהון את הקבוצה, לצד הפרשמן לואול דנג והסופמורים ג'יי. ג'יי. רדיק ושלדן ויליאמס, עד לפיינל פור אליפות המכללות, עם ממוצעים של 10.0 נקודות ו-6.1 אסיסטים למשחק. במשחק חצי הגמר בלט דוהון עם 15 נקודות ו-6 אסיסטים, אך דיוק הפסידה בתוצאה 78–79 מול אוניברסיטת קונטיקט, אותה הובילו בן גורדון ואמקה אוקפור.[6] בעת סיום לימודיו ניצב במקום הראשון בתולדות דיוק בסך חטיפות בקבוצה (300), ובמקום השני בסך אסיסטים (819), אחרי בוב הרלי. בארבע עונותיו בליגת המכללות היה שותף ב-123 ניצחונות, נתון אשר מציב אותו במקום השני בתולדות מחוז החוף האטלנטי (ACC), אחרי חברו לקבוצה שיין באטייה אשר ניצח ב-131 משחקים.[7]
בדראפט ה-NBA 2004 נבחר דוהון בבחירה ה-38 על ידי שיקגו בולס,[8] אשר צירפה באותו הדראפט גם את לואול דנג ובן גורדון. בעונת הרוקי שלו היה הרכז הפותח של הקבוצה, ותרם 5.9 נקודות ו-4.9 אסיסטים בממוצע למשחק. ב-3 העונות הבאות שימש כשחקן חמישייה בכמחצית מהמשחקים, והעמיד ממוצעים של 7.3 נקודות ו-4.3 אסיסטים למשחק. בעונת 2006/2007 העפיל עם קבוצתו בפעם היחידה בקריירה לסיבוב הפלייאוף השני, בטרם הודחו הבולס על ידי דטרויט פיסטונס.
ביולי 2008, לאחר 4 עונות בשיקגו, חתם דוהון על חוזה לשנתיים בניו יורק ניקס, עבור כ-12 מיליון דולר.[9] ב-29 בנובמבר 2008 שבר את שיא המועדון, בו החזיק עד אז ריצ'י גארין, כאשר מסר 22 אסיסטים בניצחון קבוצתו מול גולדן סטייט ווריורס.[2][10] באותה עונה העמיד דוהון שיאי קריירה של 11.1 נקודות, 7.2 אסיסטים ו-3.1 ריבאונדים למשחק, אך הניקס סיימו עם מאזן שלילי (32–50) בפעם השמינית ברציפות.
ביולי 2010, לאחר שנתיים בניו יורק, חתם באורלנדו מג'יק על חוזה ל-4 עונות בסך כ-15 מיליון דולר.[11] בשתי עונותיו בקבוצה שימש כמחליפו מהספסל של ג'מיר נלסון, וקלע 3.2 נקודות בממוצע למשחק.
לקראת עונת 2012/2013 הועבר ללוס אנג'לס לייקרס כחלק מטרייד בין ארבע קבוצות, במסגרתו דווייט הווארד נשלח ללייקרס, אנדרה איגודלה נשלח לדנוור נאגטס, אנדרו ביינום וג'ייסון ריצ'רדסון נשלחו לפילדלפיה 76', וניקולה ווצ'ביץ', מוריס הארקלס, ארון אפללו ואל הרינגטון נשלחו למג'יק.[12] בעונתו היחידה עם הלייקרס שותף ב-46 משחקים בלבד, וקלע 2.9 נקודות למשחק. בסיום אותה עונה שוחרר דוהון מהקבוצה ופרש ממשחק, בגיל 30.