סמל לאזי | |
מדינה | פולין |
---|---|
פרובינציה | שלזיה |
מחוז | זוויירצ'ה |
שטח | 8.75 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 6,591[1] (31 במרץ 2021) |
קואורדינטות | 50°25′40″N 19°23′41″E / 50.42769°N 19.39465°E |
אזור זמן | UTC+1 |
לאזי (בפולנית: Łazy) היא עיר במחוז זוויירצ'ה בחבל שלזיה בפולין. עד 1947 הייתה העיירה מקום מושבה של גמינת רוקיטנו-שלחצקיה (פול'). בשנים 1975–1998 הייתה העיירה שייכת לפרובינציית קטוביץ. בעיר יש 6,882 תושבים (נכון ל-2017).[1] במהלך מלחמת העולם השנייה, שינו הכובשים הגרמנים את שם היישוב ללאזרן (Lasern). לאזי השתייכה למחוז פולין קטן, ומאז הקמתה עד חלוקת פולין הייתה חלק מפרובינציית קרקוב.
בימי הביניים היו באזור לאזי של היום חמישה יישובים: גראבובה (Grabowa), ויסוקה (Wysoka), צ'אגוביצה (Ciagowice), נייגובוניצה (Niegowonice) וויישולקה (Wiesiolka). כפר נוסף, המצוי כיום בגבולות לאזי, כרושצ'וברוד (Chruszczobrod), השתייך לדוכסות שווייז' (Siewierz) אשר שולבה באיחוד פולין-ליטא בשנת 1790. בשנת 1386 העניק המלך ולדיסלב השני יגיילו את הכפרים ניגובוניצה, ויישולקה, ויסוקה, גרבובה ורוקיטנו-שלחצקיה לוולודק מחארבינוביצה (Wlodek of Charbinowice), מושל (Starosta) לובלין ופאחארניק של קרקוב. עד 1795 השתייכו חלק מהכפרים למחוז ללוב והאחרים למחוז קרקוב. במהלך הפלישה השוודית לפולין נפגע אזור לאזי של היום קשות בלחימה. סטניסלב וורז'יצקי, בעל נכסים מקומי, לחם בפולשים השוודיים. כתוצאה מכך נהרסה טירת אוגרודז'נייץ, יחד עם כפרים רבים, כמו גרבובה, שהייתה מעוז מבוצר בגבול פולין קטן-שלזיה.
לאחר החלוקה השלישית של פולין (1795) הוקם הגבול בין ממלכת פרוסיה לבין האימפריה ההבסבורגית על נהר פיליצה העליון. שטח לאזי נתפס על ידי פרוסיה כחלק ממחוז שלזיה החדשה. בשנת 1807, לאחר חוזה טילזיט, סופחה לאזי לדוכסות ורשה, אשר בשנת 1815 הוכפפה לשלטון רוסיה ונשארה חלק מהאימפריה הרוסית עד מלחמת העולם הראשונה. הכפר לאזי הופיע במפה לראשונה בשנת 1790 לערך. הוא נשאר יישוב קטן ליד הכפר הגדול יותר רוקיטנו-שלחצקיה. פיתוחה הואץ עקב בניית קו הרכבת בין ורשה לווינה, שהושלם בשנת 1848. במרד ינואר התנגשו המורדים הפולנים עם הכוחות הרוסיים ליד לאזי ב-22 במארס 1863.
עד 1927 השתייכה לאזי לגמינה של רוקיטנו-שלחצקיה במחוז בנדין ברפובליקה הפולנית השנייה. בינואר 1927 הועברה הגמינה למחוז זוויירצ'ה. הכפר נתפס על ידי הוורמאכט בתחילת ספטמבר 1939 ונשאר בידי הגרמנים עד 20 בינואר 1945.
לאחר המלחמה העבירה ממשלת הרפובליקה העממית הפולנית את לאזי לקטוביץ, ובסוף 1945 יצרה את הגמינה של לאזי.
בפולין הקומוניסטית היה לאזי מרכז תעשייה מקומי ובו מפעלי מלט, מפעל קדרות ומחסן מטען גדול של רכבת פולין. בסוף שנות הארבעים נפתחו בגמינה של לאזי בתי תרבות, בתי קולנוע וספריות. הכפר עבר פיתוח מהיר בשנות השישים, עם השלמת עבודות מים והפקת חשמל. ב-1 בינואר 1967 קיבלה לאזי מעמד עיר.
בית הקברות הצבאי הוקם בשנים 1914–1918. בו קיימים קברי חיילים אוסטרים וגרמנים שלחמו במלחמת העולם הראשונה. בית העלמין נמצא בחלק המערבי של העיר, על אחוז. פודלשה שבכביש החוקה (קונסטיטוציה). באזור בית הקברות יש כנסייה המוקדשת למקסימיליאן קולבה.
ככל הנראה יהודים התחילו להתיישב בלאזי בתחילת המאה ה-19.[2] ב-1921 נמנו בה 234 יהודים, כ-15% מכלל האוכלוסייה.[3]
בחורף 1940–1941 גורשו ללאזי יהודים מאזורים במערב פולין שסופחו לרייך הגרמני כמו סקוצ'וב.[2][4] יש נתונים שונים על גודל האוכלוסייה היהודית באותה תקופה, החל מ-333 נפשות[2] וכלה ב-395.[5] היהודים בלאזי, כמו במקומות רבים נוספים בשלזיה, הועבדו בעבודות כפייה במספר מחנות של ארגון שמלט.[4][5][2]
ביוני 1942 הועברו היהודים לגטו זוויירצ'ה[2][5] ומשם בסופו של דבר נשלחו לאושוויץ.[4][2]