לורנץ הקנהולט

לורנץ הקנהולט
Lorenz Hackenholt

לידה	26 ביוני 1914 גלזנקירכן, גרמניה
פטירה	לא ידוע
מדינה	גרמניה
מפלגה	המפלגה הנאצית

לורנץ הקנהולט (בגרמנית: Lorenz Hackenholt; ‏ 26 ביוני 1914 – תאריך המוות אינו ידוע) היה פושע מלחמה נאצי שהשתתף במבצע אותנסיה. הוא שירת באס אס טוטנקופף במחנות השמדה בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור. היה אחראי לתכנון של תאי הגזים המשודרגים במחנות אלו ובסיוע לבנייתם. בנוסף שירת במחנות הריכוז זקסנהאוזן, שדה התעופה לובלין ובריזיירה די סן סאבה. הפעיל את מכונת הגז בתאי הגזים במחנה ההשמדה בלז'ץ, השתתף בהסתרת הרצח ההמוני במחנה ההשמדה בלז'ץ וטרבלינקה במסגרת מבצע 1005. אחראי באופן אישי וכמסייע לרציחתם של מאות אלפי יהודים ואחרים. לאחר המלחמה הצליח להתחבא ולמרות חקירה וחיפושים שבוצעו על ידי ממשלת גרמניה המערבית לא נודע מקום הימצאו.

לפני מלחמת העולם השנייה

לורנץ הקנהולט נולד בגלזנקירכן בגרמניה לתיאודור ואליזבט (לבית Wobriezek) הקנהולט. הוא למד בבית ספר עד גיל 14 ולאחר מכן הפך לשוליית בנאי. לאחר סיום בחינות במקצוע הבנאות עבד בתחום עד שנת 1933. הוא התנדב לאס אס ובינואר 1934 הצטרף לבית ספר להדרכה (Führerschule) של חטיבת SS-Abschnitt של אלגמיינה אס אס. לאחר פירוק בית הספר התנדב לורמכט ושירת בגדוד ההנדסה מס' 12 במשך שנתיים, עד לשחרורו מהורמכט. לאחר מכן התנדב לחטיבת גולגולת המת מס' 2 ברנדנבורג. (SS-Totenkopf-Standarte 2 Brandenburg). היחידה שכנה באזור העיר אורניינבורג בברנדנבורג בגרמניה ליד מחנה הריכוז זקסנהאוזן. במרץ 1938 הועבר למחנה הריכוז שם שירת כשומר ונהג.^[1][2]

מלחמת העולם השנייה – פשעי מלחמה ורצח המוני

תוכנית T4 – רצח נכים וחולים

בנובמבר 1939 נשלח ללשכה הפרטית של הפיהרר בברלין יחד עם חברי סגל נוספים ממחנה הריכוז זקסנהאוזן ומחנות אחרים. הוא רואיין על ידי ויקטור בראק ותודרך עם האחרים על ידי וורנר בלנקנבורג (Werner Blankenburg) על צירופו לתוכנית לרצח נכים וחולים שנקראה T4. התוכנית נחשבה לסודית והסוותה בדרכים שונות. לדוגמה הקנהולט ושותפיו לבשו במסגרת תפקידם ביגוד אזרחי שנקנה על ידי לשכת היטלר.^[3] הוא הועבר תחילה למרכז המתות החסד בגרפנק ובהמשך שירת בכל ששת אתרי הרצח של התוכנית. תפקידו היה להסיע את הקורבנות מבתי חולים לאתרי הרצח וגם לפנות מתאי הגזים את הגופות ולשרפם בקרמטוריום. בנוסף, ליווה והסיע את ד"ר אוגוסט בקר (August Becker) שהיה אחראי להביא את בלוני הגז לתאי הגזים. בינואר 1941 הואשמו הוא ובקר על ידי המשטרה בתקיפת גרמני שהיה בעלים של בר, זאת לאחר מריבת שיכורים שכללה מעורבות של עובדות מין. האס אס החל בתהליך משמעתי כנגדם אך לבסוף ביטל את האישומים.^[4][5]

מחנה ההשמדה בלז'ץ

סגל מחנה ההשמדה בלז'ץ בשנת 1942: לורנץ הקנהולט ניצב שלישי מצד ימין מקדימה

בסתיו 1941, לאחר סיום תוכנית T4, הועבר למחוז לובלין בפולין תחת אחריותו של מפקד האס אס של המחוז אודילו גלובוצניק. לאחר מכן הועבר למחנה ההשמדה בלז'ץ. במחנה הוא נודע בידע הטכני המיוחד שלו וביכולות המכניות והארגוניות, לכן מונה כאחראי על צי הרכב והציוד הטכני במחנה. ביחד עם אחרים הפך מכונית שנועדה להובלת דואר לתא גזים והשתמש בה לרצח נכים מכפרי הסביבה. כריסטיאן וירט, מפקד המחנה, התלהב מיכולותיו. הוא מינה אותו למפעיל מכונת הגזים, שהקנהולט הרכיב ממנוע טנק סובייטי, בתאי הגזים במחנה ההשמדה.^[6]

שלושת תאי הגזים הראשונים במחנה היו בנויים משתי שכבות עץ וביניהם חול. הם היו קטנים מדי ולא יציבים מספיק לטעמם של האחראים על המחנה ולכן הוחלט לשדרגם. באביב 1942 תכנן הקנהולט ופיקח על בנייתם של שישה תאי גזים חדשים עשויים לבנים ובטון. המתקן החדש היה גדול יותר והורכבו בו שני מנועי טנק לצורך ההרעלה. הקנהולט המשיך להיות אחראי על הפעלת מכונות הגזים בתאים החדשים תוך שהוא מסתייע בעוזרים אוקראינים. בכניסה למבנה תאי הגזים נתלה על ידי סגל המחנה שלט בו נכתב 'קרן הקנהולט' (Hackenholt-Stiftung), לציון המתכנן והבונה.

בנוסף לתפקידו כמפעיל מכונת הגז היה גם אחראי לרצח בירי של יהודים שמפאת מצבם לא יכלו לצעוד לתאי הגזים. יהודים מוגבלים בתנועה כזקנים וחולים שהגיעו במשלוחי הרכבת נלקחו לקבר המוני במזרח המחנה, שם הושכבו כשפניהם למטה והקנהולט ירה בראשם מאחור.^[7]

מחנות ההשמדה טרבלינקה וסוביבור

בספטמבר 1942 הועברו הקנהולט וקבוצה של גרמנים ואוקראינים מסגל מחנה בלז'ץ לסייע במחנה השמדה טרבלינקה. ההוראה למעבר ניתנה על ידי כריסטיאן וירט שהפך להיות המפקח על שלושת מחנות ההשמדה במבצע ריינהרד: סוביבור, טרבלינקה ובלז'ץ. בהוראת וירט תכנן הקנהולט תאי גזים חדשים במחנה טרבלינקה, על בסיס התכנון שיושם במחנה בלז'ץ, והחל בהכנות לבנייתם. מאוחר יותר הצטרף אליו לבנייה ארווין למברט שהיה אחראי לבניית תאי הגזים בתוכנית T4.^[8][9] לאחר מכן עברו הקנהולט ולמברט עם קבוצת עובדים אוקראינים ששימשה אותם למחנה ההשמדה סוביבור, במטרה לבנות גם שם תאי גזים חדשים. תאי גזים אלו שהיו גדולים יותר ויציבים מאלו שהיו קיימים במחנה נבנו על בסיס התכנון שנעשה בטרבלינקה.^[10]

מבצע 1005 בטרבלינקה ובלז'ץ

הקנהולט השתתף במחנה בלז'ץ במבצע 1005 שנועד להסתיר את מחנות ההשמדה והרצח ההמוני שבוצע בהם. בחורף 1942 הפעיל מחפר שהובא למחנה ההשמדה במטרה להוציא את הגופות מקברי ההמונים. לאחר הוצאתן נשרפו הגופות על ידי צוות בראשות הרברט פלוס (Herbert Floss) שהיה המומחה לתחום במסגרת מבצע ריינהרד. בתחילת שנת 1943 הוא הועבר למחנה ההשמדה טרבלינקה שם סייע כמפעיל מחפר לצורך הוצאת הגופות מקברי ההמונים במחנה. הגופות נשרפו על ידי פלוס וצוותו. לאחר מכן גויס מחפר נוסף לפעילות במחנה ההשמדה טרבלינקה ונשכרו עובדים קבועים שתפקידם לתפעלו. הקנהולט הועבר חזרה למחנה בלז'ץ כדי לסייע בהשמדתו והסתרתו וזאת עד מרץ 1943.

מחנות הריכוז שדה התעופה לובלין וריזיירה די סן סאבה

כריסטיאן וירט הפך לאחראי בשנת 1943 למיזם כלכלי של האס אס (Deutsche Ausrüstungswerke, DAW) במחנה הריכוז שפעל בשטח שדה התעופה לובלין הישן. במסגרת מיזם זה הוכן רכושם של היהודים שנרצחו במחנות ההשמדה באזור לשימוש מחדש על ידי הנאצים ובעלי בריתם. המיזם נוהל תחת המשרד הראשי למשק ומנהל של גרמניה הנאצית.

במאי 1943 הועבר הקנהולט עם סגל נוסף ממחנות ההשמדה למחנה הריכוז בשדה התעופה. במחנה היו ארבעה תאים לחיטוי בעזרת גז ציקלון בה של פרוות שהוחרמו מיהודים. במחנה הוא רצח יהודים שלא יכלו יותר לעבוד בתאים הללו באמצעות הגז. הקנהולט שירת במחנה בעת הריגת העובדים היהודים כחלק מאקציית ארנטפסט שבמסגרתה נרצח כוח האדם במחנה.^[11]

בסוף שנת 1943 הועבר הקנהולט לטריאסטה באיטליה תחת פיקודו של כריסטיאן וירט כחלק ממבצע Einsatz R. הוא היה חלק מסגל מחנה הריכוז וההשמדה ריזיירה די סן סאבה שהופעל באזור. מחנה זה שימש כנקודת מעבר למשלוחי יהודים מאיטליה למחנות ריכוז במזרח. בנוסף שימש המחנה כמתקן לרצח יהודים ופרטיזנים. בשנת 1944 קיבל את צלב הברזל דרגה שתיים על פעילותו במבצע ריינהרד.^[12][13]

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה

יחידתו של הקנהולט נסוגה מאיטליה לאוסטריה במאי 1945. הוא נצפה בעיר קירכבאך בקרינתיה כאשר יחידתו פורקה מנשקה על ידי כוחות בריטיים. הוא נעצר במחנה שבויים אמריקאי באזור העיר ויילהיים בבוואריה עילית. באותה תקופה לא היו ידועים לבעלות הברית זהותו ומעשיו בעת המלחמה ולכן שוחרר ממחנה השבויים.^[14][15]

במסגרת חקירה מטעם ממשלת מערב גרמניה, העיד במרץ 1961, אריך באואר, ששירת עם הקנהולט ביחידת גולגולת המוות, כי בשנת 1946 נפגש עם הקנהולט בבוואריה בגרמניה. הוא מסר כי הקנהולט אימץ זהות של חייל שנהרג במלחמה ועבד כנהג משלוחים. איש אס אס נוסף ממחנה ההשמדה סוביבור, פריץ רהוואלד (Fritz Rehwald), סיפר בחקירה כי לאחר המלחמה נפגש עימו הקנהולט כדי לבקש עזרה. כן ציין כי הקנהולט עבד בבוואריה באותו אזור שבאואר פגש אותו.^[16]

חקירה, כתב אישום וחיפוש

בשנים 1959–1963 התקיימה חקירה ובוצעו פעולות לחיפוש הקנהולט על ידי יחידה ממשלתית של מערב גרמניה שעסקה בחיפוש פושעי מלחמה נאצים. בני משפחתו ואשתו נחקרו, ובוצעו חיפושים בבתיהם. כמו כן נחקרו נאצים ששירתו עימו. במסגרת החקירה התקבלו כמה עדויות על הימצאותו בגרמניה המערבית לאחר המלחמה. אשתו של הקנהולט הודתה במהלך החקירה כי לאחר המלחמה נשלח אליה אדם, כנראה מטעם בעלה, כדי להביא אליו את בגדיו האזרחים. בנוסף העידה כי אחיו של הקנהולט סיפר לה כי ראה אותו לאחר המלחמה בשנת 1959.^[17] בחקירה מאוחרת יותר טען האח כי הוא חושב שראה אותו בשנת 1947. במהלך תקופת החקירה והחיפושים נעשה ניסיון קצר לגלות קשר בין הקנהולט לאשתו אך ללא הצלחה. שופט חוקר שהיה אחראי על החקירה קבע כי הקנהולט בחיים ויש לעוצרו. כתב אישום כנגדו הוכן על ידי רשויות התביעה. בשנים 1959–1963 בוצעו אחריו חיפושים על ידי המשטרה בגרמניה המערבית אך מקום מחבואו לא התגלה.

הכרזה שגויה על מות הקנהולט

בשנת 1953 הגישה אשתו בקשה לבית משפט בברלין לקבלת אישור על מותו, כדי שתוכל לקבל פנסיית אלמנת חייל. באפריל 1954 אישר בית המשפט את הבקשה על סמך תצהירים שהגישו אשתו ואימו. בתצהירים נטען כי מאז שנת 1944 לא היה להן קשר עם הקנהולט. תאריך המוות שנקבע על ידי בית המשפט היה 31 בדצמבר 1945.^[18] בחקירה משטרתית שבוצעה בשנת 1961 התגלה כי אשתו ידעה שהוא היה חי אחרי המועד שהוצג בתצהירה שצורף לבקשה להכרזה על מותו. בעקבות כך הואשמה, הורשעה ונקנסה בבית משפט. בנוסף הוחלט להפסיק להעניק לה פנסיית אלמנת חייל.^[19]

חיים אישיים

הקנהולט התחתן בב-4 בנובמבר 1941 עם שכנתו בבניין מגוריו בברלין אילזה זילמר (Ilse Barbara Zillmer). אשתו שירתה כנראה בורמכט בזמן המלחמה. לאחר המלחמה היא עברה מברלין לגור בבוואריה בגרמניה המערבית ביישובים סמוכים לגבול עם אוסטריה. היא עבדה לאחר המלחמה כמסאז'יסטית. היא לא התחתנה שוב ולא ידוע על ילדים שנולדו לה.

הערות שוליים

1. Tregenza, Michael, "The ‘Disappearance’ of SS-Hauptscharfuhrer Lorenz Hackenholt. A Report on the 1959-63 West German Police Search for Lorenz Hackenholt, the Gas Chamber Expert of the Aktion Reinhard Extermination Camps", 2000. עמ' 1–2. באנגלית.
2. תיק אישי של לורנץ הקנהולט בארכיון הפדרלי הגרמני: Bundesarchiv Koblenz, Aussenstelle Berlin-Zehlendorf (BKBZ), personal file Lorenz Hackenholt.
3. תצהיר בחקירה של פושע המלחמה ורנר דובואה (Werner Dubois) בתיק מחנה סוביבור בשנת 1961: ZStL 208 AR-Z 251/59 (Sobibor Case), p. 703. Statement by Werner Dubois, 7.9.1961 in Schwelm.
4. Tregenza, Michael, "The ‘Disappearance’ of SS-Hauptscharfuhrer Lorenz Hackenholt. עמ' 2–4. באנגלית.
5. תיק אישי של ד"ר אוגוסט בקר בארכיון הפדרלי הגרמני: BKBZ personal file August Becker. Disziplinar-Sache Becker/Hackenholt (Tatlicher Beleidigung).
6. תצהיר בחקירה של איש אס אס מסגל מחנה ההשמדה בלז'ץ, הנס גירציג (Hans Girtzig): ZStL 208 AR-Z 252/59 (Belzec Case), p. 1365. Statement by Hans Girtzig on 18.7.1961 in Berlin.
7. תצהיר בחקירה של איש אס אס מסגל מחנה ההשמדה בלז'ץ, קרל שלוך (Karl Schluch):ZStL 208 AR-Z 252/59 (Belzec Case), p. 1515. Statement by Karl Schluch on 11.11.1961 in Kleve.
8. תצהיר בחקירה של פושע המלחמה ארווין למברט בתיק מחנה ההשמדה טרבלינקה: ZStL 208 AR-Z 230/59 (First Treblinka Case), p. 3840. Statement by Erwin Lambert on 27.10.1967 in Stuttgart.
9. ראיון עם פושע המלחמה פרנץ סוכומל (Franz Suchomel). עמ' 13. אתר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה (באנגלית). Transcript of the Shoah Interview with Franz Suchomel
10. תיק חקירה מחנה ההשמדה סוביבור – תצהיר משנת 1962 של פושע המלחמה ארווין למברט: 208 ZStL AR-Z 251/59 (Sobibor Case), p. 1542. Statement by Erwin Lambert on 2.10.1962 in Stuttgart.
11. תיק ארכיון ממשלתי בגרמניה העוסק באנשי אס אס ששירתו במחוז לובלין ZStL 208 AR-Z 74/60 (Staff of the SS-und Polizeifuhrer Lublin), pp. 6120-6121
12. Tregenza, Michael, "The ‘Disappearance’ of SS-Hauptscharfuhrer Lorenz Hackenholt. עמ' 17–19. באנגלית.
13. תיק בארכיון ממשלת גרמניה. עדויות בנוגע למחנה הריכוז ריזיירה די סן סאבה: AR-Z 65/65 (San Sabba Case), pp. 381-383: 'Die Abteilung R' 518 ZStL
14. עדות של פושע המלחמה, איש סגל במחנה השמדה, ווילי גרוסמן (Willy Grossmann): AR-Z 252/59 (Belzec Case), p. 1527. Statement by Willy Grossmann on 9.11.1961 in Erndtebruck. 208 ZStL
15. עדות של פושע מלחמה, איש סגל במחנה השמדה, קרל שלוך (Karl Schluch): p. 1505. Karl Schluch, 11.11.1961/Kleve. AR-Z 252/59 (Belzec Case), 208 ZStL.
16. Statement by Erich Bauer on 1.3.1960 in Berlin-Tegel prison.; SK III/a, Daily Duty Log, Entry No. K.5462. Report by the Examining Magistrate at the Regional Court in Munich I to the Bavarian State Police in Munich, dated 6.3.1961.
17. ZStl 208 AR-Z 252/59 (Belzec Case), p. 1497. Ilse Hackenholt, 31.10 1961/Sonthofen
18. Archive of the Berlin-Schoneberg Magistrates Court, 72/24 II 1061/53: Official Declaration of Death of Laurenzius Maria Hackenholt, dated 22 August 1953.
19. Tregenza, Michael, "The ‘Disappearance’ of SS-Hauptscharfuhrer Lorenz Hackenholt. עמ' 32–33. באנגלית.