לורנצו גואריני

לורנצו גואריני
Lorenzo Guerini
לידה 21 בנובמבר 1966 (בן 58)
לודי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הקתולית של הלב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה, המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בית הנבחרים של הרפובליקה האיטלקית
5 במרץ 2013 – 22 במרץ 2018
(5 שנים)
19 במרץ 2018 – 12 באוקטובר 2022
(4 שנים)
שר ההגנה של איטליה
5 בספטמבר 2019 – 13 בפברואר 2021
(שנה)
→ Elisabetta Trenta
13 בפברואר 2021 – 22 באוקטובר 2022
(שנה)
פרסים והוקרה
קצין במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורנצו גואריני (באיטלקית: Lorenzo Guerini; נולד ב-21 בנובמבר 1966) הוא פוליטיקאי איטלקי, חבר המפלגה הדמוקרטית. מכהן כשר ההגנה בקבינט של ראשי הממשלה ג'וזפה קונטה ומריו דראגי, ברצף, מאז 5 בספטמבר 2019.[1] במרץ 2014 מונה על ידי מזכיר המפלגה הדמוקרטית, מתאו רנצי, לסגן המזכיר, יחד עם דבורה סרקיאני, תפקיד אותו מילא עד מאי 2017. בין השנים 2005–2012 כיהן כראש עיריית לודי, עיר הולדתו.[2]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גואריני נולד בלודי, לומברדיה, בשנת 1966. במהלך שנות ה-70 למד במכון 'אגוסטינו באסי' בלודי. מאוחר יותר סיים את לימודיו במדע המדינה באוניברסיטת קטוליקה שבמילאנו.[3]

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה בפוליטיקה המקומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גואריני החל את הקריירה הפוליטית שלו בתחילת שנות ה-90 במסגרת המפלגה הדמוקרטיה הנוצרית (DC). הוא נבחר פעמיים כחבר מועצה עירוני בלודי מטעם DC, ומילא את תפקיד חבר המועצה לשירותים חברתיים. בשנת 1994 נבחר לרכז המקומי של מפלגת העם האיטלקית (PPI), היורשת של DC.[4]

במאי 1995 נבחר גואריני לנשיא הראשון של נפת לודי. הוא הרכיב קואליציית מרכז-שמאל והפך לנשיא המחוז הצעיר ביותר באיטליה, בעודו בן 28.[5] ביוני 1999 זכה בקדנציה שנייה, שבמהלכה התפרקה מפלגת העם האיטלקי והוא הפך למנהיג לאומי מרכזי.

בבחירות המקומיות לשנת 2005 נבחר גואריני לראש עיריית לודי עבור המרכז-שמאל, וקיבל 54.1% מהקולות הכשרים בסיבוב הראשון.[6] בנוסף, הוא מונה גם לנשיא אגף לומברדיה באיגוד הלאומי של העיריות האיטלקיות (ANCI) בין 2005–2010.

ב-2007, יחד עם רוב חברי מפלגת הדייזי (DL), הצטרף למפלגה הדמוקרטית (PD), מפלגת המרכז-שמאל החדשה, ילידת האיחוד בין הדייזי לדמוקרטים של השמאל.[7][8]

בבחירות המקומיות לשנת 2010 נבחר שוב גריני לראש העיר בסיבוב ההצבעה הראשון, עם 53.7% מהקולות. במהלך כהונתו כראש עיר הוא נהנה מקונצנזוס עממי רחב ונפוץ, והפך לאחד מראשי הערים המוערכים ביותר באיטליה. ב-31 בדצמבר 2012, התפטר גואריני מתפקידו, על מנת להציג את מועמדותו לבחירות לפרלמנט בפברואר 2013, בהתאם לתנאי התקנון.[9]

המנהיג הלאומי של ה-PD

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שזכה בפריימריז המיוחד שארגנה המפלגה הדמוקרטית, נכלל גואריני ברשימת המועמדים למחוז לומברדיה ולבסוף נבחר. בשנת 2013 תמך גואריני במתאו רנצי בפריימריז בשנת 2013. לאחר מכן, מתאו רנצי מינה אותו לחבר המזכירות הלאומית של המפלגה, בתפקיד הדובר. בפברואר 2014 הצטרף לראש הממשלה החדש בביצוע ההתייעצויות להקמת הממשלה החדשה.[10]

ב-14 ביוני 2014, האספה הלאומית של הPD אישרה את מינויו של גואריני לסגן מזכיר המפלגה, יחד עם דבורה סרקיאני. לאחר הפריימריז ב-2017, שניהם התפטרו מתפקידם ב-7 במאי 2017, והוחלפו על ידי מאוריציו מרטינה. אך עדיין, גריני מילא תפקיד בהנהגת המפלגה, והפך לרכז המזכירות הלאומית.

בבחירות הכלליות (2018), נבחר גואריני מחדש וב-18 ביולי 2018 נבחר לנשיא הוועדה הפרלמנטרית לשירותי המודיעין והביטחון ולבקרת החשאיות הממלכתית (COPASIR), גוף בפרלמנט האיטלקי שהוצב כדי לסקור ולפקח על פעילות סוכנויות הביון האיטלקיות.

שר ההגנה (2019–הווה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2019 גבר המתח בתוך הממשלה, מה שהוביל להצעת אי אמון בראש הממשלה ג'וזפה קונטה על ידי מפלגת הליגה הצפונית.[11] לאחר התפטרות קונטה, הדירקטוריון הלאומי של ה-PD נפתח רשמית לאפשרות להקים קבינט חדש בקואליציה עם ה-M5S,[12] המבוסס על פרו-אירופיזם, כלכלה ירוקה, פיתוח בר-קיימה, מאבק נגד אי-שוויון כלכלי ומדיניות הגירה חדשה.[13] המפלגה גם הסכימה לכך שקונטה יהיה רשאי להמשיך כראש הממשלה החדשה.[14] ב-29 באוגוסט הנשיא סרג'ו מטרלה נתן את המנדט להרכבת הממשלה לקונטה.[15] ב-5 בספטמבר מונה גואריני לשר הביטחון החדש.[16]

בפברואר 2021, התפטר ג'וזפה קונטה מראשות הממשלה, לאחר פרישת מפלגת איטליה ויוה מהממשלה. נשיא הבנק המרכזי האירופי לשעבר, מריו דראגי, הוזמן על ידי נשיא איטליה סרג'ו מטרלה להקים ממשלת אחדות לאומית.[17][18] ב-13 בפברואר אושר גואריני כשר הביטחון.[19]

כשר, נאלץ גואריני להתמודד עם נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן. באוגוסט 2021, בעקבות מתקפת הטליבאן, השתתפה ממשלת איטליה במבצע פינוי הכוחות מקאבול.[20] במסגרת מבצע "אקילה אומניה",[21] כמעט 5,000 אפגנים פונו על ידי הכוחות המזוינים האיטלקיים והובאו לאיטליה.[22]

היסטוריית בחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורנצו גואריני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Governo Conte bis: ecco la lista completa dei ministri". Repubblica.it. 4 בספטמבר 2019. נבדק ב-5 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Biografia di Lorenzo Guerini
  3. ^ Curriculum vitae di Lorenzo Guerini
  4. ^ "Lorenzo Guerini, il braccio destro di Renzi". אורכב מ-המקור ב-2014-02-16. נבדק ב-2014-05-03.
  5. ^ "Archivio Corriere della Sera". Archivio.corriere.it. נבדק ב-5 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Lorenzo Guerini (Unione) subito eletto: "Combatterò lo smog" Corriere della Sera, 6 April 2005, p. 52.
  7. ^ Vespa, Bruno (2010). Il Cuore e la Spada: Storia politica e romantica dell'Italia unita, 1861-2011. Mondadori. p. 650. ISBN 9788852017285.
  8. ^ Augusto, Giuliano (8 בדצמבר 2013), "De profundis per il Pd", Rinascita, אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2014 {{citation}}: (עזרה)
  9. ^ Matteo Brunello, Il sindaco dà le dimissioni dal Broletto, Il Cittadino, 2 January 2013, p. 7.
  10. ^ Il braccio destro di Renzi nel Pd, Lorenzo Guerini a Padova
  11. ^ Horowitz, Jason (20 באוגוסט 2019). "Italy's Government Collapses, Turning Chaos Into Crisis". {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Giuffrida, Angela (20 באוגוסט 2019). "Italian PM resigns with attack on 'opportunist' Salvini". {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Governo, Zingaretti: "I 5 punti per trattare con il M5S. No accordicchi, governo di svolta"". Repubblica.it. 21 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Conte wins crucial support for new Italian govt coalition". Washington Post. אורכב מ-המקור ב-2019-08-28.
  15. ^ "Il Presidente Mattarella ha conferito l'incarico al Prof. Conte di formare il Governo". Quirinale (באיטלקית). נבדק ב-29 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Lorenzo Guerini Ministro della Difesa
  17. ^ "Mattarella invites Draghi to form a new government". 2 בפברואר 2021. נבדק ב-2 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Johnson, Miles; Ghiglione, Davide (3 בפברואר 2021). "Mario Draghi accepts mandate to form new Italian government". Financial Times. נבדק ב-4 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Governo Draghi, Lorenzo Guerini confermato ministro della Difesa, la Stampa
  20. ^ Un po’ di numeri sull’evacuazione italiana degli afghani da Kabul, Il Post
  21. ^ Esercito Italiano nell'Operazione "Aquila Omnia", Esercito Italiano
  22. ^ Afghanistan, sono 4.832 gli afghani evacuati in Italia con l’operazione ‘Aquila Omnia’, Agenzia Dire