לידה |
21 באוקטובר 1952 (בת 71) ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
מעסיק | אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת פרינסטון, ויליאמס קולג' |
בן או בת זוג | Timothy Mitchell |
פרסים והוקרה |
|
לילה אבו לוע'וד (לוח'וד / לוגוד) (בערבית: ليلى أبو لغد; נולדה ב-21 באוקטובר 1952) היא פרופסור לאנתרופולוגיה לימודי נשים ומגדר באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מומחית לעולם הערבי שכתבה ספרים, שרובם מבוססים על מחקר אתנוגרפי ארוכי טווח, שעוסקים בנושאים מגוונים: רגש ושירה, אמנות, תקשורת, פוליטיקה ומגדר ופוליטיקה של זיכרון.
אבו לוע'וד היא אמריקאית ממוצא פלסטיני.
לילה אבו לוע'וד היא בתם של חוקר מדעי המדינה הפלסטיני-אמריקאי איבראהים אבו לוע'וד והחוקרת הסוציולוגית האמריקאית ממוצא יהודי ג'אנט ליפמן אבו לוע'וד ונשואה לטימותי מיטשל, חוקר מדעי המדינה ופרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק.
היא בוגרת מכללת קרלטון (אנ') משנת 1974, וקיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת הרווארד בשנת 1984. מכללת קרלטון העניקה לה תואר דוקטור כבוד בשנת 2006.
אבו לוע'וד לימדה במכללת ויליאמס, אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ניו-יורק. היא נודעה לראשונה בשל מחקרה על שבט בדוי בשם "בני עלי" במצרים. העבודה שלה הייתה אתנוגרפית והתמקדה בשלושה מישורים עיקריים: מערכת היחסים בין צורות תרבותיות ועוצמה, הפוליטיקה של ידע וייצוג, והדינמיקה של מין ושאלת זכויות נשים במזרח התיכון. הספר הראשון שלה "רגשות סמויים" (Veiled Sentiments) שיצא בשנת 1986, עוסק בפוליטיקה של רגש וביטוי תרבותי בקהילה בדואית במצרים. הוא ידוע בעיקר בשל טענותיה על מורכבותה של התרבות. מאמר מתוך הספר קיבל את פרס סטירלינג (Sterling Award) לתרומות לאנתרופולוגיה הפסיכולוגית.
הספר השני שלה, "כתיבת עולמות נשים" (Writing Women's Worlds) המבוסס על עבודת שטח באותה קהילה הוגדר כאתנוגרפיה פמיניסטית. היא משתמשת בסיפוריו של הפרט כדי להפוך לוויכוח "כתיבה נגד התרבות". ספרה זה קיבל את פרס ויקטור טרנר ( Victor Turner Award). האתנוגרפיה השלישית שלה "דרמות של לאומיות: הפוליטיקה של טלוויזיה במצרים" (Dramas of Nationhood: The Politics of Television in Egypt), שיצא בשנת 2004, היא אתנוגרפיה תקשורת שתורמת למחקר אנתרופולוגי של עמים ולאומיות. הוא בוחן את המתחים בין הפערים החברתיים שמטרידים עמים וצורות התרבות, כמו אופרת סבון בטלוויזיה, שמנסה לטפל בהם.
בשנת 2001, היא העבירה את סדרת הרצאות על לואיס הנרי מורגן באוניברסיטת רוצ'סטר (University of Rochester) שבמדינת ניו יורק, שנחשבה על ידי רבים כסדרת ההרצאות השנתית החשובה ביותר בתחום האנתרופולוגיה. בשנת 2007 קיבלה מענק מטעם קרנגי (Carnegie) לחקור את הנושא: "האם יש לנשים מוסלמיות זכויות? האתיקה והפוליטיקה של זכויות נשים מוסלמיות בשדה בינלאומי"[1]. היא קיבלה השראה לעסוק במחקר זה, לאחר כתיבת מאמר שכותרתו "האם נשים מוסלמיות צריכות שמירה או הצלה?[2] היא קיבלה מלגות מחקר שונות בין היתר מהקרן הלאומית למדעי הרוח, קרן ג'ון סיימון גוגנהיים (אנ'), קרן פולברייט, קרן מלון (אנ') ועוד.
מחקריה של אבו לוע'וד עוסקים בדימוי של נשים מוסלמיות בתרבות המערבית אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001. היא מעלה שאלות בנוגע להנחה כי המערבית כי צריך להציל נשים מוסלמיות[3]. היא טוענת שנשים מוסלמיות, כמו נשים מדתות ורקעים אחרים, צריך לראות בהקשרים ההיסטוריים, החברתיים ואידאולוגיים שלהן[4]. יתר על כן, "הצלת" נשים מוסלמיות מתכתבת עם רעיונות גזעניים אשר רואים בחברות מוסלמיות חברות ברבריות. לטענתה של אבו לוע'וד, דת היא לא הגורם העיקרי באי-שוויון הגלובלי אבל בשילוב עוני, פגיעה מצד השלטונות ומתחים עולמיים, הפגיעות של נשים גוברת[3]. אבו לוע'וד טוענת כאישה החיה במערב, שהיא מרגישה באי-נחת בגלל המבט המערבי המתייחס בעליונות מוחלטת כלפי נשים בעלות צבע שונה ונשים רעולות פנים ושהיא מעריכה שאנשים רוצים להבין אותה יותר, אבל היא חסרת סובלנות להכללה בקשר לנשים מוסלמיות.