שער הכניסה למבצר | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מבצר |
כתובת | רובע אשפרג (אנ') |
מיקום | לודוויגסבורג |
מדינה | גרמניה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1535 |
תאריך פתיחה רשמי | 1535 |
חומרי בנייה | אבן |
מידות | |
גובה מעל פני הים | 347 מ' |
קואורדינטות | 48°54′36″N 9°08′18″E / 48.91°N 9.138333°E |
| |
מבצר הוהנאשפרג (בגרמנית: Festung Hohenasperg[1]) הוא מבצר שנבנה על ראש גבעה בקרבת העיר שטוטגרט במדינת באדן-וירטמברג, גרמניה כשלהערכת ארכאולוגים תחילת בנייתו מתוארכת ל-500 לפני הספירה (תקופת הקלטים). לאורך ההיסטוריה היווה המבצר מוקד לקרבות כשבמהלך מלחמת 30 השנים הוחזק על ידי כוחות פרוטסטנטים שהתמודדו עם מצור שהטילו כוחות קתוליים. במהלך שלטון גרמניה הנאצית שימש כבית כלא של הנאצים. כיום המבצר נמצא בחלקה הצפוני של אשפרג (אנ') שמהווה פרבר בעיר לודוויגסבורג ומשמש כבית חולים עבור שירות בתי הכלא של באדן-וירטמברג. בשטח המבצר קיים מוזיאון להיסטריה של המבצר כבית כלא.
אחד היישובים, שהתקיימו במרכז אירופה בתקופת תרבות האלשטאט של העידן הקלטי, היה הוהנאשפרג. התיישבות זו הוקמה על גבי גבעה בגובה 90 מטר השולטת על סביבתה והוקפה בחומה. קברים קלטים בקרבת העיר מצביעים על נוכחות קלטית באזור בתקופה שקדמה לאימפריה הרומית. בין השאר התגלו בסביבת המבצר קבר הצ'יפטיין של הוכדורף (אנ'), תל הקבורה קליינאספרגל (גר'), קבר גרפנבוהל (גר') ועוד[2][3].
בסביבות 500 לספירה כבשו השבטים של האימפריה הפרנקית את היישוב מידי האלמאנים, שינו את שמו לאסיקברג (Ascicberg) והפכו אותו למקום מושבה של מועצת הפרנקים.
השושלת הקרולינגית ירשה את האימפריה הפרנקית בסביבות שנת 800 והקימה את האימפריה הקרולינגית. בתקופה זו קיים רישום ראשון לשם "אשפרג" שניתן מאוחר יותר למבצר ולעיר שנבנתה למרגלותיו. בהמשך, לאחר חוזה ורדן עברה העיר לרשות מדינת פרנקיה המזרחית.
ב-962 הקים אוטו הראשון את האימפריה הרומית הקדושה שהביאה לאיחוד מחדש של חלקיה של האימפריה הקרולינגית שהתפרקה לאחר חוזה ורדן. היישוב המבוצר נכלל בשטחה של האימפריה ובמאה ה-13 החלו לקרוא לו לראשונה הוהנאשפרג. ב-1510 הפך שם זה לשם הרשמי של העיר. ב-1519 הטילו כוחות של הברית השוואבית, בפיקודו של ג'ורג' פון פרונדסברג (אנ'), מצור על העיר שעל הגנתה הופקד אולריך, דוכס וירטמברג שהצליח להדוף את הצרים.
ב-1535 החל תהליך להרחבת המבצר כשבמקביל התבקשו האזרחים שגרו בגבולותיו להקים את בתיהם בשיפולי הגבעה עליה הוא ניצב.
ב-1555 נחתם שלום אאוגסבורג שהיה אמור להסדיר את החלוקה האמונית של תושביה האימפריה הרומית הקדושה (בעיקר בין פרוטסטנטים וקתולים) אולם השקט היה זמני וב-1618 פרצה מלחמת שלושים השנים. מלחמה זו הביאה לפגיעה משמעותית בכוחה ובטריטוריות של האימפריה. במסגרת מלחמה זו הטילו, ב-1634, כוחות קתולים של האימפריה מצור על המצודה שהוגנה על ידי כוחות פרוטסטנטים עם תגבורת מממלכת שוודיה. המצור הסתיים ב-1635 עם כניעת הפרוטסטנטים לצרים שכבשו את העיר והמבצר והחזיקו בהם עד 1649, לאחר החתימה על שלום וסטפליה.
שלום וסטפליה סימל, למעשה, את תחילת התפרקותה של האימפריה (תהליך שהסתיים ב-1806). לאחר תום המלחמה הוחזר המבצר לידי רשויות וירטמברג שבהדרגה הפכו לרשות עירונית עצמאית. בשלהי המאה ה-17 סבלה העיר, הגובלת עם צרפת, ממספר פלישות וכיבושים של הצבא הצרפתי (1688, 1693). בתחילת המאה ה-18 איבד המבצר מחשיבותו עקב הסכמים וייצוב הגבול והפך, החל מ-1718, לבית כלא. הכלא שימש את שליטי וירטמברג, וביניהם פרידריך הראשון ווילהלם הראשון, לכליאת מתנגדיהם.
ב-1781 שולבה אשפרג בלודוויגסבורג והפכה לפרבר של העיר.
מ-1933, עם תחילת שלטון גרמניה הנאצית, שימש המבצר למאסר מתנגדי השלטון וביניהם חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והמפלגה הקומוניסטית. בין השאר הוחזק במקום יוג'ין בולץ (אנ') שהיה מושל וירטמברג וחבר בתנועת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם. החל מ-1940 הפך בית הכלא למחנה ריכוז של אסירים לקראת העברתם מזרחה כשהקבוצה הראשונה שרוכזה ונשלחה מהמקום הייתה של צוענים. רובם של הצוענים שנשלחו מהמבצר סיימו את חייהם באושוויץ. הסלקציה של האסירים נעשתה על ידי "ועדת ריטר" שהקים המדען הנאצי הגזען רוברט ריטר (אנ')[4][5].
ההערכה היא שעקב התנאים הקשים בכלא ויחס הסוהרים מתו בו, בתקופת המלחמה, מעל 100 אסירים כששמות 20 מהם, שהיו חברי מחתרת אנטי פשיסטית, חקוקים על לוח זיכרון המוצב במבצר[6].
לאחר תום מלחמת העולם השנייה כבשו חיילי הארמייה השביעית של ארצות הברית את העיר והמבצר ששימש כמחנה מעצר עבור חיילים גרמנים. ב-1959 נתפס קרל יגר, איש האיינזצגרופן, ונאסר במבצר ושם קץ לחייו זמן מה לאחר מאסרו.
עם יציאת צבא ארצות הברית מגרמניה המערבית שימש המבצר כבית כלא אזרחי לאסירים פליליים ובהמשך שימש כבית חולים עבור שירות בתי הכלא של מדינת באדן-וירטמברג.
במקום מוזיאון קטן המתעד את האישים שנאסרו בכלא[7][8].