מסגד אל-אקצא בו התרחש העימות | |||
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |||
---|---|---|---|
תאריכי המאבק | 4 באפריל 2023 – 5 באפריל 2023 (יומיים) | ||
מקום | ירושלים | ||
הצדדים במאבק | |||
| |||
נפגעים | |||
|
מהומות הר הבית (2023) היו עימותים בין פלסטינים וערבים ישראלים ממזרח ירושלים לבין שוטרי משטרת ישראל שהתרחשו במסגד אל-אקצא שבדרום הר הבית. העימותים אירעו בלילה שבין 4 ל-5 באפריל 2023, הלילה שלפני ליל הסדר ה'תשפ"ג בחודש הרמדאן, כאשר נכנסו שוטרים למסגד אל-אקצא בהר הבית, כדי להוציא בכוח מאות מוסלמים שהתבצרו במסגד לאחר השעה המוסכמת. במהלך הוצאתם, הם יידו אבנים וזיקוקים לעבר השוטרים, והשוטרים הגיבו באלימות. כתוצאה מהעימות בעת פינויים נפצעו כשני שוטרים ומעל ל-14 פלסטינים, ונעצרו 350–400 מהם.[1]
הפלסטינים טענו כי אלפי בני אדם נמצאו בתוך המסגד בעת כניסת המשטרה, שלטענתם השתמשה בין היתר בכדורי גומי ורימוני הלם.[2]
העימות גרר תגובות גינוי רבות כלפי ישראל בעולם הערבי וכן מטעם האיחוד האירופי.
בעקבות העימות ובימים שאחריהם החל גל של פיגועים נגד אזרחים ישראלים המלווה בירי רקטות מרצועת עזה, לבנון וסוריה.
בעקבות פרסום על כוונת מספר יהודים לעלות להר הבית ולהקריב בו קורבן הפסח,[3][4][5] ב-4 באפריל הוציא ארגון חמאס קריאה למוסלמים מאזור ירושלים וסביבתה להגיע למסגד אל-אקצא במסגרת الاعتكاف العظيم (השהות הגדולה במסגד אלאקצא) ולשהות בו ברציפות עד ליום חמישי (חג ראשון של פסח).[6]
בליל 4 באפריל 2023, מאות ערבים ישראלים ופלסטינים התבצרו במסגד לאחר תפילת הערב של היום ה-13 של הרמדאן. לאחר ניסיונות להוציאם החוצה בהידברות, נכנסו כוחות משטרת ישראל למתחם על מנת להוציאם בכוח. במהלך הכניסה יודו לעבר השוטרים אבנים ונורו זיקוקין רבים. במהלך הפעילות במתחם, המשטרה עצרה או עיכבה מעל 350 חשודים מהמתפרעים במסגד.[7] שוטר אחד נפצע ברגלו כתוצאה מאבנים ושוטר נוסף נפצע ברגלו מזיקוק שנורה לעברו בכינון ישיר. במסגרת המהומות נגרם נזק למסגד ולתכולתו.[8]
ב-6 באפריל עד 7 באפריל, החמאס שיגר מרצועת עזה לכיוון ישראל 44 רקטות. 12 נפלו בים, שמונה יורטו על ידי כיפת ברזל ו-14 התפוצצו בשטחים פתוחים. שלוחת חמאס בלבנון שיגר 34 רקטות בשעות הצהריים מלבנון לגליל המערבי, ושלוש פצצות מרגמה נוספות נורו בשעות הערב לכיוון מטולה. בתגובה לירי מדרום ומצפון, הותקפו בלילה יעדי חמאס סמוך לצור ומקלע כבד שפעל בצפון רצועת עזה. בין היעדים שהותקפו - שתי מנהרות שלא חצו לישראל ונקודת תצפית של חמאס.[9]
ב-7 באפריל 2023, כיומיים וחצי לאחר המהומות ביצעו מחבלים פלסטינים פיגוע ירי בצומת חמרה, בו נרצחו שתי אחיות: מאיה ורינה די מהישוב אפרת, ואימן לאה נפצעה קשה ומתה מפצעיה מספר ימים לאחר מכן.[10] לאחר הפיגוע קראו מתפללים מוסלמים קריאות שבח בתום תפילת יום שישי השלישי של הרמדאן בהר הבית.[11] חמאס והג'יהאד האסלאמי הוציאו הודעה המשבחת את מבצעי הפיגוע שבוצע, לדבריהם, כנקמה על פעילות המשטרה בהר הבית.[12]
בערבו של אותו היום התחולל פיגוע הדריסה בפארק צ'ארלס קלור בו נרצח תייר איטלקי.[13]
בלילה שבין ה-8 ל-9 באפריל, שוגרו מספר רקטות בשני מטחים מסוריה לעבר דרום-מזרח רמת הגולן.[14][15]
לקראת יום ירושלים האיראני, שחל באותה שנה ב-14 באפריל, פרסם ארגון החמאס כרוז הקורא לפלסטינים תושבי יו"ש, ולערבים ישראלים תושבי מדינת ישראל, לבוא לתפילת "אלפג'ר אלעט'ים" (תפילת "השחר הגדול") באותו היום, כדי לשמש כ"מגן של ירושלים".[16] בעקבות העלייה במתיחות הביטחונית הוחלט בצה"ל לתגבר את מערכות ההגנה האווירית ברחבי הארץ, ולשם כך נפרסו מספר סוללות כיפת ברזל לצד אלה המוצבות בשיגרה.[17]
הוצאת המתפללים בכוח גררה גינויים לישראל בכל רחבי העולם בעיקר מטורקיה, מצרים וקטר, אך גם מהאיחוד האירופי.[18]