לידה |
22 במרץ 1741 הארדוויק, פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס, אמריקה הבריטית | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
26 במאי 1813 (בגיל 72) בנינגטון, ורמונט, ארצות הברית | ||||||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||||||
מקום קבורה | Old Bennington Cemetery | ||||||||||||
השכלה | דארטמות' קולג' | ||||||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | ||||||||||||
| |||||||||||||
מוזס רובינסון (באנגלית: Moses Robinson; 22 במרץ 1741 – 26 במאי 1813) היה דמות פוליטית בוורמונט. כאשר ורמונט הייתה רפובליקה עצמאית, הוא היה השופט הראשי הראשון שלה ושימש כהונה של שנה כמושל. כמושל, הוא ניהל את המשא ומתן שהוביל לקבלתה של ורמונט לאיחוד כמדינה הארבע עשרה בארצות הברית. לאחר מכן שימש כאחד משני הסנאטורים הראשונים של ארצות הברית מוורמונט.
רובינסון נולד בהארדוויק, מסצ'וסטס, והיה בנם של סמואל רובינסון (1707–1767) ומרסי (לאונרד) רובינסון (1714–1793). הוא גדל בהארדוויק, ובשנת 1761 עבר עם משפחתו לבנינגטון, במה שלימים יהפוך לוורמונט, אך אז נשלט כחלק מניו המפשייר - מענקי ניו המפשייר. אביו היה מנהיג חשוב במענקי ניו המפשייר, ומת בזמן שהותו באנגליה בניסיון לפתור מחלוקת בשאלה האם לניו המפשייר או לניו יורק יש את הזכות להעניק קרקעות ועיריות שם.
עד מהרה הפך מוזס רובינסון לאזרח חשוב של בנינגטון בזכות עצמו, ושימש כפקיד העירייה בין השנים 1762–1781. הוא היה חקלאי וערך ספקולציות בקרקעות, הפך לפעיל בתנועת העצמאות האמריקאית, ושימש כקולונל במיליציה של ורמונט במהלך המהפכה האמריקאית.[1]
בשנת 1778, כאשר הוקמה ממשלת ורמונט לאחר שוורמונט הכריזה על עצמאות בשנת 1777, רובינסון הפך לחבר במועצת המושל ולזקן השופטים של בית המשפט העליון של ורמונט.[2] בשנת 1782 הוא נשלח לקונגרס הקונטיננטלי כסוכן מדינה כדי לנסות לפתור את מחלוקת הממשל המתמשכת עם ניו יורק.[1] הוא כיהן במועצת המושל עד 1785 וכשופט עליון עד 1789, אז הפך למושל ורמונט, והחליף את תומאס צ'יטנדן. רובינסון כיהן כמושל עד אוקטובר 1790, כמעט חמישה חודשים לפני שוורמונט התקבלה כמדינה לארצות הברית, והוחלף על ידי צ'יטנדן.
בשנת 1789 קיבל רובינסון את תואר הכבוד של מאסטר לאמנויות מאוניברסיטת ייל, וב-1790 קיבל את אותו כבוד ממכללת דארטמות'.
לאחר קבלתה של ורמונט לאיחוד ב-1791, רובינסון נבחר על ידי העצרת הכללית של ורמונט לאחד משני המושבים בסנאט מטעם ורמונט. הוא כיהן בסנאט במשך חמש שנים משש שנות כהונתו, מ-17 באוקטובר 1791 ועד 15 באוקטובר 1796, אז התפטר.[3] הוא נקשר עם הפלג האנטי-ממשלתי, ובהמשך כהונתו, עם ראשיתה של המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית של תומאס ג'פרסון.
לאחר פרישתו מהסנאט, חזר רובינסון לבנינגטון וחידש את החקלאות והספקולציה בקרקעות. הוא שירת בבית הנבחרים של ורמונט ב-1802.
רובינסון מת ב-26 במאי 1813 בבנינגטון ונקבר בבית הקברות הישן בנינגטון.[1]
רובינסון התחתן עם מרי פיי, בתו של סטיבן פיי, מנהיג של גרין מאונטיין בויז, ואחותם של ג'וזף פיי ודייוויד פיי נולדו להם שישה בנים. אשתו השנייה, לאחר מותה של מרי, הייתה סוזנה האו.
רובינסון היה אחיהם הבכור של ג'ונתן רובינסון וסמואל רובינסון, שגם בלטו בהיסטוריה הפוליטית של ורמונט.[4] המושל ג'ון ס. רובינסון היה בנו של נתן רובינסון ונכדו של מוזס רובינסון.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)