מולך (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
הנרי מילר  |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | נובלה אוטוביוגרפית |
| מקום התרחשות |
ניו יורק |
| הוצאה | |
| הוצאה | Grove Press |
| הוצאה בשפת המקור | 1992 |
| תאריך הוצאה |
1992 |
| מספר עמודים | 266 |
  | |
מולך: או, העולם הגוי הזה הוא רומן חצי-אוטוביוגרפי שנכתב על ידי הנרי מילר בשנים 1927–1928, בתחילה במסווה של רומן שכתבה אשתו, ג'ון.[1] הספר לא פורסם עד 1992, 65 שנה לאחר שנכתב ו-12 שנים לאחר מותו של מילר' ונחשב לרוב ככלי לחקר צמיחתו האמנותית של מילר יותר מאשר כיצירה בדיונית ראויה בפני עצמה.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]"מולך" היה הרומן השני שיצא מידו של מילר. הראשון, "כנפיים קצוצות", שמעולם לא פורסם, נכתב במהלך חופשה של שלושה שבועות מווסטרן יוניון במרץ 1922. נותרו רק קטעים מהמאמץ הראשון הזה שלו, אם כי חלקים ממנו ממוחזרים ביצירות אחרות כגון חוג הגדי.[3] הרומן מכיל ניתוח שערך על שנים עשר שליחים שעבדו איתו בווסטרן יוניון, את "כנפיים קצוצות" כינה מילר כ"ספר ארוך מאוד וכנראה רע מאוד."[4]
כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1927, השנה בה החל לכתוב את "מולך", התגורר מילר ברחוב הנרי שבברוקלין עם אשתו השנייה, ג'ון, ומאהבתה ג'ין קרונסקי. ג'ון שכנעה את מילר לפרוש מתפקידו בווסטרן יוניון כדי להתרכז בכתיבה במשרה מלאה, אבל הוא נאבק קשות לכתוב. יום אחד הוא חזר הביתה וגילה שג'ון וג'ין עזבו בלוקחן סירה לפריז בלי לספר לו. שבור לב בגיל 35 הוא חזר לגור עם הוריו.[5]
כשג'ון חזרה כעבור חודשיים ללא ג'ין היא ומילר עברו לדירה יקרה בשדרות קלינטון בפורט גרין. בכתובת הזאת היה עתיד מילר לעבוד סוף סוף ברצינות לקראת סיום כתיבת "מולך." ג'ון שכנעה אדם עשיר ומבוגר, רולנד פרידמן, לשלם לה קצבה שבועית לכתיבת רומן והציגה מדי שבוע לפרידמן דפים מיצירותיו של מילר, מעמידה פנים שהם פרי עטה.[5] פרידמן היה כנראה כרוך אחרי ג'ון,[6] והיא אף פלירטטה איתו כדי להבטיח את תמיכתו הכלכלית, מאוחר יותר פרידמן הציע אף לתת לה מספיק כסף כדי לצאת לטיול באירופה אם תסיים את הספר, טיול שהיא ומילר אכן יערכו על חשבונו של פרידמן בשנת 1928.[7] פרידמן התאבד בראשית שנות השלושים, אולי כתוצאה מכישלונו לשכנע את ג'ון להיות המאהבת לשלו; לסירוגין נרמז כי לפרידמן וג'ון אכן היה רומן.[8]
ברומן האוטוביוגרפי שלו, נקסוס, משנת 1959, מילר מתעד את התקופה הזו, בה הוא נאבק להפוך לסופר בזמן שהתגורר עם ג'ון ("מונה") וג'ין ("אנסטסיה"), ופרידמן ("פופ") מימן את הפרקים של "מולך".[9]
השראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"מולך" מבוסס על תקופת נישואיו הראשונים של מילר עם ביאטריס ("בלאנש") והשנים שעבד כמנהל כוח אדם במשרד ווסטרן יוניון במנהטן (המכונה בספר "החברה האמריקאית הטלגרפית הגדולה" ב"מולך", וחברת הטלגרף הקוסמודמונית בעבודות מאוחרות יותר).[6] מילר התחתן עם ביאטריס בשנת 1917; הם התגרשו בשנת 1924.[10]
פרסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1930, בעוד מילר התגורר בפריס, קרא את כתב היד של "מולך' על ידי אדוארד טיטוס, הבעלים של הוצאת הדפוס בובה שחורה. כמה חודשים לאחר מכן, ללא כל תגובה מטיטוס או ממוציא לאור אחר שפנה אליו בברלין, נטש מילר את הרומן.[11] הוא הבין שהרומן היה "שקרי לחלוטין", הכרה שסללה את הדרך לכתיבה של "חוג הסרטן" .[12]
כתב היד נחשף בשנת 1988 על ידי מארי דירבורן, ופורסם ארבע שנים מאוחר יותר על ידי דפוס גרוב.[13] לדברי אריקה ג'ונג, מילר השאיר את "מולך" ורומן נוסף שלא פורסם, "זין מטורף", עם חברו אמיל שנלוק כאשר הפליג לאירופה ב-1930.[14] לטענת דירבורן, ג'ון מילר החזיקה בכתבי היד הללו עד שנות החמישים, והחזירה אותם למילר רק שני עשורים לאחר גירושיהם. בסופו של דבר הוא תרם אותם למחלקה לאוספים מיוחדים ב-UCLA, שם הם שכנו ללא פרסום במשך שנים.[15]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן עוקב אחר דיון מולך, אינטלקטואל בעל דעות קדומה וחסר מוטיבציה, העובד כמנהל תעסוקה אניגמטי בחברה האמריקאית הטלגרפית הגדולה שבניו יורק. מולך, אמריקני מהדור השלישי, מתגורר בברוקלין עם אשתו בלאנש ובתם הצעירה. אומלל מנישואיו, הוא יוצא בלילות לחפש הרפתקאות, מחליף סיפורים עם חברים ונכנס ויוצא בפרשיות שמחוץ לנישואים. מתחרט על שלא התחתן עם אהבתו הראשונה, קורה, ומרגיש שבלנש הייתה צריכה להינשא לאהובה הקודם, ג'ים דאלי, הוא מתכוון להשתמש בעברו כחומר לספר, אך כאשר הוא מתיישב לכתוב, הוא אינו מסוגל לתפוס במדויק את מחשבותיו.
סגנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב היד המקורי של "מולך" מכיל הוראות בכתב ידו של מילר לעבד מחדש את פרק 13 כפרק ב"חוג הגדי".[5] בשונה מיצירתו המאוחרת, המוערכת, הכתובה בגוף ראשון, "מולך" נכתב בגוף שלישי. בדומה לרומנים האחרים שלו, הגיבור מבלה זמן רב בשיטוט ברחובות העיר, ורבות מהדמויות מבוססות על חבריו ומכריו של מילר מהחיים האמיתיים.[6]
ביקורת ומחלוקת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדמות הראשית של הרומן, דיון מולך, מתוארת כאנטישמי בעמוד הפתיחה. הספר מכיל גם מונחים גזעניים, סקסיסטים והומופוביים. הוצע כי מילר אולי הכניס הגיגים אנטישמיים לטקסט בעיקר כדי לעצבן את ג'ון, אשתו השנייה היהודית או את פרידמן שאותו שידלה כדי לממן את כתיבת הספר[5] בעוד אחרים ייחסו את האנטישמיות של הדמות הראשית ב"מולך" ל"נטייתו של מילר לשפה אלימה ולרצון העז שלו לזעזע", נטיות שתחזורנה גם בעבודתו המאוחרת (אם כי יעדרו מהן האלמנטים האנטישמיים).[6] ישנם קטעים אחרים בספר בהם מילר מדבר גבוהות בנוגע ליהודים, ונוזף באחרים על האנטישמיות שלהם. הספר נקרא במשך השנים כ"מכוער",[16] "מבלבל"[2] ו"טועה."[12]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ “Moloch, Or, This Gentile World,” Publishers Weekly, September 28, 1992.
- ^ 1 2 Dean Golemis, “Miller’s ‘Moloch’ A Lurch On His Path To Genius,” Chicago Tribune, December 15, 1992.
- ^ Mary V. Dearborn, The Happiest Man Alive, New York: Simon & Schuster, 1991, pp. 70-71.
- ^ Henry Miller (ed. Antony Fine), Henry Miller: Stories, Essays, Travel Sketches, New York: MJF Books, 1992, p. 5.
- ^ 1 2 3 4 Mary V. Dearborn, “Introduction,” Moloch: or, This Gentile World, New York: Grove Press, 1992, pp. vii-xv.
- ^ 1 2 3 4 Robert Ferguson, Henry Miller: A Life, New York: W. W. Norton & Company, 1991, pp. 156-58.
- ^ Ferguson, Henry Miller: A Life, p. 161.
- ^ Frederick Turner, Renegade: Henry Miller and the Making of Tropic of Cancer, New Haven: Yale University Press, 2011, p. 110.
- ^ Henry Miller, Nexus, New York: Grove Press, 1965, chapters 12, 13 and 16 (pp. 182-205; 211-18; 238-42; 274).
- ^ Turner, Renegade: Henry Miller and the Making of Tropic of Cancer, pp. 88, 104.
- ^ Ferguson, Henry Miller: A Life, pp. 171, 174.
- ^ 1 2 Turner, Renegade: Henry Miller and the Making of Tropic of Cancer, pp. 156-57.
- ^ Miller, Moloch: or, This Gentile World, back cover.
- ^ Erica Jong, "Foreword," Crazy Cock, New York: Grove Press, 1991, p. ix.
- ^ Mary V. Dearborn, "Introduction," Crazy Cock, New York: Grove Press, 1991, pp. xxii-xxiv.
- ^ Peter Anderson, “Moloch, Or, This Gentile World,” (אורכב 20.11.2008 בארכיון Wayback Machine) Boston Review, February/March 1994.