מושבת תיקון (ברוסית, "Исправительная колония" ובראשי תיבות מקובלים, "ИК") הוא סוג של מתקן כליאה הנפוץ ברוסיה ובכמה ממדינות ברית המועצות לשעבר. מושבות כאלה משלבות מתקן עונשין עם עבודות חובה.[1] מערכת מושבות העונשין מקורה בשנת 1929[2][3] בהקמת מחנות העבודה של הגולאג. לאחר 1953, מושבות התיקון בברית המועצות התפתחו כתחליף למערכת מחנות העבודה של סטלין.
בשנים האחרונות של ברית המועצות, פעילות מושבות התיקון עוגנה בסעיף 11 לחוק העבודה המתקנת והיו מיועדות לאסירים מבוגרים (16 שנים ומעלה). המושבות סווגו לפי משטר החומרה: מושבות בעלות משטר רגיל, מושבות מחוזקות, מושבות קפדניות ומושבות מיוחדות (колонии общего, усиленного, строгого, особого режимов, колонии-пое). לאסירות סווגו רק רק מחנות רגילים ומחמירים.[4]
מושבות התיקון היו מוסדות שהוצגו בשנות השישים לאסירים עם התנהגות טובה ששירתו לפחות חצי מתקופת המאסר והיו זכאים לשחרור מוקדם. האסירים חיים ללא שמירה אך תחת תצפית ומותר להם לנוע באופן חופשי יחסית ואף לנהל חיי משפחה.
מבין ארבעת סוגי המתקנים של מערכת הכלא ברוסיה, מושבת תיקון היא הנפוצה ביותר, עם 760 מוסדות כאלה נכון לשנת 2004. בשנת 2012 דיווח שירות בתי הסוהר הפדרלי הרוסי כי 585,000 אסירים מרצים עונשים במושבות התיקון, מספר הגבוה יותר מ-260,000 האסירים שהוחזקו במתקני מאסר סגורים.[5]
משטרי מושבות התיקון מסווגים כחמורים / מיוחדים מאוד, קפדניים, רגילים ופתוחים, תלוי בחומרת העונש שהוטלה על אסיר.[6] כאשר אינם במנותק, אסירים נדרשים להשתתף בעבודות שונות, באזורי הייצור של המושבות, בהם האסירים מרוויחים שכר שמשולם למושבה לצורך אחזקתה.
המושבה מאורגנת באופן כזה שהנהלת הכלא ממנה אחראי לתפקיד שמירת הסדר וקשר עם הנהלת הכלא. הממונה נתמך על ידי ועדי אסירים שונים האחראים על בריאות ובטיחות, ניקיון, חסכון באנרגיה וכן ייעוץ פסיכולוגי לאסירים.[6] לאסירות מאורגנת פעילות תרבותיות וחברתית, כולל תחרויות יופי שנתיות (המכונות בשמות כמו "מיס המושבה" ו"מיס האישיות").
ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על תנאי זכויות האדם הירודים במושבות הכלא הרוסיות.[5][7] אסירים רבים אינם רואים את משפחותיהם במשך עשרות שנים.[8]
Corrective Labour Colonies, one of the main types of detention place since 1929.
{{cite news}}
: (עזרה)