מיטשל ויגינס

מיטשל ויגינס
Mitchell Wiggins
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 בספטמבר 1959
קינסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 2024 (בגיל 64) עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קלע עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.93 מטרים
מספר 15, 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
מכללה מכללת טרוט-מקונל (1978–1979)
אוניברסיטת קלמסון (1979–1980)
אוניברסיטת המדינה של פלורידה (1981–1983)
דראפט בחירה 23, 1983
אינדיאנה פייסרס
קבוצות כשחקן
1983–1984
1984–1987
1987
1987–1988
1987–1988
1988
1989–1990
1991–1992
1992
1992–1993
1993
1993–1994
1994
1994–1996
1996–1997
1997–1998
1998–1999
שיקגו בולס
יוסטון רוקטס
טמפה ביי סטארס
מיסיסיפי ג'טס
קוואד סיטי ת'אנדר
ג'קסונוויל הוטרס
יוסטון רוקטס
פילדלפיה 76'
פורט ויין פיורי
אוקלהומה סיטי קאבלרי
אורורה דזיו
מילון
דונדניה 65 רוממאסטרס
ספורטינג אתונה
פאניוניוס
ספורטינג אתונה
לימוז'
הישגים כשחקן
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת ארצות הברית בכדורסל ארצות הברית
אליפות העולם בכדורסל
כסףקולומביה 1982כדורסל גברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיטשל לי ויגינסאנגלית: Mitchell Lee Wiggins; ‏28 בספטמבר 19599 בספטמבר 2024) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בעמדת הקלע. אביו של שחקן ה-NBA אנדרו ויגינס.

קריירת מכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויגינס נולד בקינסטון, קרוליינה הצפונית, ושיחק כדורסל מכללות במכללת טרוט-מקונל, אוניברסיטת קלמסון ואוניברסיטת המדינה של פלורידה, ובשנתיים במדיה העמיד ממוצעים של 23.2 נקודות ו-8.9 ריבאונדים למשחק.[1]

קריירה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויגינס נבחר במקום ה-23 בדראפט ה-NBA ‏1983 על ידי אינדיאנה פייסרס, אך הועבר לשיקגו בולס תמורת סידני לואו ובחירת סיבוב שני. בעונת הרוקי שלו שיחק ויגינס בכל 82 משחקי העונה הסדירה והעמיד ממוצעים של 12.4 נקודות, 4 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים למשחק.[2]

לאחר סיום עונת 1983/1984 העבירו הבולס את ויגינס, לצד בחירות דראפט, ליוסטון רוקטס בתמורה לקולדוול ג'ונס. בשתיים וחצי עונות ברוקטס הוא בעיקר עלה מהספסל כמחליף לג'ון לוקאס ולואיס לויד, אך עדיין העמיד ממוצעים של כ-8 נקודות ו-3 ריבאונדים בכ-20 דקות למשחק. בעונת 1986 זכה ויגינס עם הרוקטס באליפות המערב, העפיל איתם לגמר ה-NBA ואף קלע סל ניצחון במשחק השלישי מול בוסטון סלטיקס, שניצחו לבסוף בסדרה 4–2.

בשנת 1987 הושעו ויגינס ולויד לשנתיים וחצי מהליגה לאחר שיצאו חיוביים לקוקאין בבדיקת סמים.[3]

לאחר שהושעה מה-NBA שיחק ויגינס בטמפה ביי סטארס, מיסיסיפי ג'טס וקוואד סיטי ת'אנדר מליגת ה-CBA, אך בדצמבר 1987 הושעה גם מליגה זו בעקבות פרשיית סמים בספורט נוספת.

השעייתם של ויגינס ולויד נגמרה לקראת עונת 1989/1990, ובעונה זו הופיע ויגינס ב-66 משחקים וקלע 15.5 נקודות בממוצע למשחק. עם זאת, בשל אי שביעות רצונו של המאמן דון צ'ייני מיכולתו ההגנתית של ויגינס והגעתו של ורנון מקסוול לקבוצה התמעטו דקות המשחק שלו.

לאחר שוויגינס הפך לשחקן חופשי בסיום עונת 1989/90 אף קבוצה לא הביעה בו עניין למעט פילדלפיה 76', שהתכוונה להחתים את אותו בנובמבר 1990 אך ויתרה על כך לאחר שסירב לבצע בדיקה גופנית מלאה הכוללת בדיקת סמים.[4] ויגינס לא שיחק בעונת 1990/1991, אך חתם בפילדלפיה כעבור שנה.[5] עונת 1991/1992 הייתה האחרונה שלו ב-NBA, בה העמיד ממוצעים של 4.3 נקודות ו-1.9 ריבאונדים בלבד למשחק. הוא קלע 3,877 נקודות בקריירת ה-NBA שלו.

לאחר ששוחרר מפילדלפיה שיחק ויגינס בפורט ויין פיורי ואוקלהומה סיטי קאבלרי מה-CBA, וב-1993 חתם באורורה דזיו מהליגה האיטלקית השנייה בכדורסל. לאחר מכן הוא שיחק במשך חמש שנים בליגת העל היוונית בכדורסל: מילון, ספורטינג אתונה ופאניוניוס, וסיים פעמיים כמלך הסלים של הליגה (1994 ו-1996). הוא שיחק גם בטונדניה 65 רוממאסטרס מהפיליפינים, לימוז' מהליגה הצרפתית ומספר קבוצות מהליגות הקטנות של הכדורסל בארצות הברית.

קריירה בנבחרת הלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויגינס שיחק במדי נבחרת ארצות הברית בכדורסל וזכה עימה במדליית כסף באליפות העולם בכדורסל 1982.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו של ויגינס, מריטה פיין-ויגינס (אנ'), היא אתלטית עבר שייצגה את קנדה בתחרויות האתלטיקה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) וזכתה בשתי מדליות כסף אולימפיות במרוץ שליחים.[6] השניים נפגשו בזמן לימודיהם באוניברסיטת המדינה של פלורידה. בנם הבכור, מיטשל ג'וניור, שיחק באוניברסיטת סאות'איסטרן ובנם האמצעי ניקולס שיחק כדורסל מקצועי בקבוצות שונות ברחבי העולם. בנם הצעיר, אנדרו ויגינס, גם הוא כדורסלן ונבחר בבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA ‏2014 על ידי קליבלנד קאבלירס.[7]

ויגינס נפטר ב-9 בספטמבר 2024, בגיל 64.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סטטיסטיקות מכללות, באתר Sports-Reference.com
  2. ^ סטטיסטיקות, באתר ה-NBA
  3. ^ Lloyd and Wiggins of Rockets banned for drug use, New York Times, 14 בינואר 1987
  4. ^ Physical a factor for club, Wiggins, פילדלפיה אינקוויירר, 15 בנובמבר 1990, עמ' 46
  5. ^ Wiggins signs 1-year contract, פילדלפיה אינקוויירר, 20 ביולי 1991, עמ' 51
  6. ^ From Canada to college basketball, ESPN, ‏9 ביולי 2012
  7. ^ שי לוי, ‏בלאט בחר נכון? אנדרו וויגינס - פוטנציאל גדול, עם סימן שאלה, באתר ערוץ הספורט, 27 ביוני 2014
  8. ^ Former NBA guard Mitchell Wiggins dies at 64, ה-NBA, ‏14 בספטמבר 2024