מעורבות איראן במלחמת אוקראינה–רוסיה
במלחמת אוקראינה–רוסיה, איראן סיפקה לרוסיה תחמושת וכטב"מים, הקימה מפעל ביטחוני בשטחה, וחיזקה את יחסיה עימה בהיבטים צבאיים, כלכליים ואסטרטגיים[1] שהיו להם השפעות גאו־פוליטיות נוספות שחצו את גבולות המלחמה.[2]
שיתוף פעולה צבאי־אסטרטגי עם רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
.jpg)
ביוני 2022 איראן הציגה לרוסיה את מל"טי השאהד 191 וה-129. עובר לספטמבר 2022 נעשה שימוש במל"ט המוהג'ר 6, ועובר לאוקטובר, בכטב"ם שאהד 131.[1] באותו החודש דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב השיב לשאלה בדבר השימוש בכטב"מים איראניים באומרו שרוסיה משתמשת באמצעי לחימה שיוצרו מקומית, וציין כי יש לפנות בנושא למשרד ההגנה.[3] בנובמבר קצינים וטכנאים רוסים הגיעו לטהראן, ו־18 מל"טים הועברו לרוסיה, שישה מוהאג'ר-6 ותריסר מל"טי שאהד 191 ו-129.[4]
שאהד 136 הוא קטן מה־131, ושמו הרוסי הוא "גראן 2". בפברואר 2023, פותח שאהד 136 משופר, והחלה הקמת מפעל מל"טים איראנים ברוסיה שהגדיל את היקף הייצור. המפעל נבנה ביילבוגה במחוז טטרסטן סמוך לקאזאן, בתמורה להעברת נשק שלל מהחזית מול אוקראינה אל איראן.[5] תוך חודשים מספר, מפעל נוסף הוקם בסוריה.[6]
אוקראינה הציעה לבעלות בריתה שיספקו לה אמצעים על מנת שתתקוף את המפעלים שבאיראן, בסוריה, וייתכן שגם ברוסיה.[6]
באפריל 2023, איראן הודיעה כי תרכוש מרוסיה מטוסי סוחוי-35. עד שלהי אותו החודש, איראן העבירה לרוסיה 300,000 פגזים ומיליון קליעים.[7]
מאוגוסט 2022 ועד מאי 2023, איראן העבירה לרוסיה יותר מ־400 כטב"מים.[8] רובם הועברו דרך נמל אמירבאד, הים הכספי ונמל מחצ'קלה.[6]
ביוני 2023, ההגנה האווירית באוקראינה יירטה סביב קייב 28 מתוך קבוצה של 30 כטב"מים איראניים בשימוש רוסיה.[9] בסוף ספטמבר, יורטו 34 מתוך קבוצה של 44 כטב"מים.[10] בדצמבר, יורטו 41 מנחיל של 42[11] כטב"מים מדגם השאהד 136.[12] אוקראינה אף השמידה בנמל פאודוסיה את הנחתת הרוסית "נובוצ'רקסק", שנשאה אמצעי לחימה מתוצרת איראן, ייתכן מל"טי שאהד.[13]
לפני ינואר 2024, איראן השלימה את פיתוחו של שאהד 107, שמסוגל לשדר למפעיליו תיעוד חזותי בזמן אמת, ומכרה ממנו לרוסיה בעסקה בשווי יותר משני מיליון דולר.[14]
השפעה על יחסים בין־לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השתלבות ביחסי איראן–רוסיה ובגאו־פוליטיקה של המזרח התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי איראן–רוסיה
עסקאות הנשק שהתממשו ותוכננו משפיעות על יחסיהן הצבאיים של איראן ורוסיה, ומדינות נוספות. ארצות הברית גרסה כי שאיפת איראן להשיג מרוסיה מטוסי סוחוי-35, מסוקי מי-28, מכ"מים, ומטוסי אימון מדגם יאק-130, מאיימת על יציבות המזרח התיכון.[15][8][16]
עוד בדצמבר 2022, הצי החמישי האמריקאי החרים במפרץ עומאן משלוח נשק איראני למורדים החות'ים בתימן. הנשק חולט, מיליון קליעים ממנו הועברו לצבא ארצות הברית, ונשקים, משגרי רקטות וטילי נ"ט הועברו לאוקראינה.[17]
לצד זאת, לפי רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, ציפיות איראן מיחסיה המדיניים עם רוסיה לא התקיימו במלואן, למשל כאשר רוסיה תמכה ביולי 2023 בעמדת איחוד האמירויות כלפי איראן ומזכר ההבנות עליו חתמה ב־1971 בעניין האיים אבו מוסא, טונב הגדול וטונב הקטן – איים במפרץ הפרסי עליהם השתלטה מאז.[18][19]
הדיוק הנמוך מהצפוי של הטילים המשמשים את רוסיה, התגלה בחודשי הלחימה הראשונים שלה באוקראינה, ועודדו אותה לפנות אל איראן גם כספקית שלהם.[20] באוקטובר 2023, פקעו עיצומי האומות המאוחדות על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. העיצומים נקבעו בהחלטה 2231 של מועצת הביטחון משנת 2015, שאשררה את הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. אך, בעקבות פרישת ארצות הברית מההסכם ב־2018 הוא התפרק, ועם פקיעת העיצומים רוסיה הודיעה שהיא אינה מחויבת עוד להימנע מלסייע לפיתוח איראני של טילים בליסטיים, אף שארצות הברית והאיחוד האירופי ימשיכו לאכוף אותן.[2] פיתוחם של טילים מדויקים דרש חודשים רבים,[20] ובינואר 2024, רוסיה ערכה תרגילים בבסיסי חיל האוויר באיראן, לקראת אפשרות שתקבל ממנה טילי קרקע–קרקע בליסטיים מדויקים.[14] זאת, כשבוע לאחר חתימת איראן על הסכם סחר חופשי עם האיחוד הכלכלי האירואסייתי (הכולל את רוסיה).[21]
ההשפעה האיראנית על יחסי ישראל–רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – יחסי ישראל–רוסיה, יחסי אוקראינה–ישראל
מלחמת אוקראינה–רוסיה הפכה את יחסי ישראל עם רוסיה ואוקראינה לרגישים. ישראל התאמצה לנקוט גישה נייטרלית,[22] תוך ניסיון לתווך ביניהן והבעת סולידריות מועטה עם אוקראינה בשל אהדתה.[23] קבלת האספקה הצבאית האיראנית בידי רוסיה גרמה למדינות אחרות להפעיל לחץ על ישראל לשנות את עמדתה כלפי רוסיה ולסייע לאוקראינה, גם בציוד צבאי.[24]
ביוני 2023 הביעה ישראל את מחאתה בפני רוסיה על שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם איראן, ובמיוחד על מסירה רוסית של מערכות נשק מתקדמות בתמורה לסיוע ולאספקה האיראניים.[22]
בעקבות טבח שבעה באוקטובר, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, הציגו את פעולותיהם של רוסיה וחמאס כתוקפנות אנטי־דמוקרטית נגד מדינות דמוקרטיות שכנות.[23] במקור, גישתה הנייטרלית של ישראל, נבעה מתוך רצון לשמור על חופש הפעולה במערכתה שבין המלחמות נגד המטרות האיראניות בסוריה.[22] עם זאת, לפי גאורגי פורוסקון וירון גמבורג, המשך הגישה הזו, למרות דברי הנשיאים ולעומת רוסיה שנקטה גישה פרו־חמאסית (שאולי רואה במלחמת חרבות ברזל חלק ממאבק גאו־פוליטי בינה לארצות הברית),[2] עשוי להעביר לרוסיה את המסר שניתן להמשיך ולהתעלם מהאינטרסים הישראלים, ובכללם אלו הנוגעים לאיראן.[23]
בינואר 2024, לאחר שרוסיה אישרה סופית מכירת מטוסי ומסוקי קרב לחיל האוויר האיראני, שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן אמר בישיבת מועצת הביטחון בה נכח שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב: ”רוסיה משתמשת ברחפנים איראניים כדי להרוג אזרחים באוקראינה. הטרור האיראני יגיע לכולכם [...]”.[25]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני סיטרינוביץ, העמקת הקשרים הביטחוניים והכלכליים בין רוסיה ואיראן, מבט על, גיליון 1729, 22 במאי 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- בת חן דרויאן פלדמן, ארקדי מיל-מן, השאיפה הרוסית לסדר עולמי חדש והמלחמה בין ישראל לחמאס, מבט על, גיליון 1801, 17 בדצמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- יואב קרני, רוסיה, סין ואיראן מנסות להרוס את הסדר הקיים. האם דווקא סין תציל אותנו?, באתר גלובס, 27 בינואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שחר ברדיצ'בסקי, גורמים בארה"ב חשפו: כך איראן הפכה ליצרנית כטב"מים מובילה בעולם, באתר מעריב אונליין, 15 בפברואר 2023
- ^ 1 2 3 סוכנויות הידיעות, סנקציות האו"ם פקעו, רוסיה הודיעה: "לא מחויבים עוד שלא לסייע לאיראן בפיתוח טילים", באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^ דובר הקרמלין: "איננו משתמשים בכטב"מים איראניים", באתר חדשות 13, 18 באוקטובר 2022
- ^ סוכנויות הידיעות, בעזרת אוניות ומטוסים: "איראן הבריחה לרוסיה מל"טים שיוצרו במתקן שישראל תקפה", באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2023
- ^ סוכנויות הידיעות, דיווח: איראן ורוסיה סיכמו על ייצור משותף של מל"טים איראנים בשטח רוסיה, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2022;
ארז לין, דיווח: איראן ורוסיה שוקדות על דגם חדש של מל"ט מתאבד, יוקם מפעל ייצור ענק, באתר ישראל היום, 5 בפברואר 2023;
סוכנויות הידיעות, מהדקות את השת"פ: איראן ורוסיה פועלות להקמת מפעל לייצור אלפי מל"טים ברוסיה, באתר מעריב אונליין, 5 בפברואר 2023 - ^ 1 2 3 אסף רוזנצוייג, דיווח: אוקראינה הציעה לבעלות בריתה להפציץ מטרות באיראן ובסוריה, באתר מאקו, 28 בספטמבר 2023
- ^ ynet והסוכנויות, איראן העבירה לרוסיה 300 אלף פגזים; מנהיג שכירי החרב של פוטין: "אל תקחו שבויים, תהרגו", באתר ynet, 24 באפריל 2023
- ^ 1 2 ynet והסוכנויות, ארה"ב: שיתוף הפעולה הצבאי של איראן עם פוטין חסר תקדים ומאיים על שכנותיה, באתר ynet, 15 במאי 2023
- ^
AFP, מתקפה מאסיבית על קייב: רוסיה שיגרה עשרות מל"טים מתוצרת איראן, בעיתון מקור ראשון, 20 ביוני 2023
- ^ אסף רוזנצוייג, דיווח: אוקראינה הציעה לבעלות בריתה להפציץ מטרות באיראן ובסוריה, באתר מאקו, 28 בספטמבר 2023
- ^ דין שמואל אלמס, רק אחד חמק: אוקראינה הצליחה ליירט הלילה 41 מל"טים רוסיים, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2023
- ^ דין שמואל אלמס, רק אחד חמק: אוקראינה הצליחה ליירט הלילה 41 מל"טים רוסיים, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2023
- ^ דין שמואל אלמס, אוקראינה: השמדנו נחתת רוסית עם אמל"ח איראני, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 איתמר מרגלית, במיוחד למלחמה באוקראינה: הכטב"ם האיראני בשימוש רוסי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בינואר 2024;
עכשיו 14 בעולם, רוסיה-אוקראינה: פוטין מחזק קשרים עם איראן ומתחמש למלחמה, באתר עכשיו 14, 4 בינואר 2024 - ^ נטע בר, דיווח: רוסיה אישרה מכירת מטוסי קרב ומסוקים מתקדמים לאיראן, באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2023
- ^ ברקע המלחמה בעזה: איראן ורוסיה מתקדמות לעסקת נשק חדשה, באתר www.inss.org.il
- ^ דין שמואל אלמס, אוקראינה תקבל אמל"ח מתוצרת איראן. כך זה יקרה, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2023;
עכשיו 14 בעולם, ארה"ב תסייע לאוקראינה – בעזרת תחמושת איראנית, באתר עכשיו 14, 5 באוקטובר 2023 - ^ ד"ר רז צימט, האם פוקעת סבלנותה של איראן כלפי רוסיה?, באתר ynet, 16 ביולי 2023[1]
- ^ סוכנויות הידיעות, איראן ורוסיה כבר לא? העימות שיכול לגרום לקרע בין המדינות, באתר מעריב אונליין, 24 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 ניצן סדן, הקברניטהטילים של רוסיה נכשלים באוקראינה; למה אלו חדשות רעות?, באתר כלכליסט, 10 בדצמבר 2022
- ^ דין שמואל אלמס, רוסיה ואיראן חתמו על הסכם סחר חופשי. איך זה ישפיע על ישראל והמערב?, באתר גלובס, 4 בינואר 2024
- ^ 1 2 3 ברק רביד, נתניהו לח"כים: ישראל מחתה בפני רוסיה על שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם איראן, באתר וואלה, 15 ביוני 2023
- ^ 1 2 3 גאורגי פורוסקון, ירון גמבורג, חשיבותו של שינוי המדיניות הישראלית כלפי רוסיה ואוקראינה, מבט על, גיליון 1808, 3 בינואר 2024, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ אמיר תיבון, ליזה רוזובסקי, מסר מנאט"ו: ניצחון אוקראינה ישרת את האינטרס של ישראל, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2023
- ^ שירית אביטן כהן, ארדן לשר החוץ הרוסי: "רוסיה משתמשת ברחפנים איראניים כדי להרוג אזרחים באוקראינה", באתר ישראל היום, 23 בינואר 2024
