משה אריה פריינד
 | |||||||
| רבי משה אריה פריינד | |||||||
| לידה |
27 בספטמבר 1903 ו' בתשרי ה'תרס"ד | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1996 (בגיל 92) כ' באלול ה'תשנ"ו | ||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  | ||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||
| תקופת הפעילות |
?–1996 | ||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
הרב משה אריה פריינד (ו' בתשרי תרס"ד, 27 בספטמבר 1903 – כ' באלול תשנ"ו, 4 בספטמבר 1996) היה גאב"ד העדה החרדית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
.jpg)
נולד בהונגריה לרב ישראל פריינד, רב הכפר הוניאדי (הו') הסמוך לברגסס, בנו של רבי אברהם יהושע פריינד. התחתן עם בילא בת הרב ברוך רב העיר פיר,[1] לפני השואה שימש כרב בעיירה נאסויד וראגנא, וכדומ"ץ בעיר סאטמאר. בתקופת השואה, הרב עבד באושוויץ כ'מחלק מים' בין האסירים, וחילק רק ליהודים שהסכימו לברך על המים לפני השתייה. אלו שהתנגדו לברך, גער בהם ואמר: "וכי סבורים אתם, שהקב"ה השתנה? הרי אותו בורא-עולם, שהיה קודם, נמצא גם עכשיו, ואסור ליהנות מעולמו בלא ברכה!".[2] איבד בשואה את רעייתו ושמונת בניו. לאחר מכן שימש זמן קצר כרב העיר סטמר. עלה לארץ ישראל ומונה כראש ישיבת "ייטב לב" של חסידות סטמר בירושלים. לאחר פטירת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, בתשל"ט התמנה לשמש ראב"ד העדה החרדית כנציג סאטמר.
בשנת ה'תשט"ו (1955) מונה כחבר ועד בבית היתומות בית לפליטות בירושלים.
בסיוון ה'תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של ה"מנחת יצחק", הרב יצחק יעקב וייס.
לאחר השואה נישא לפרידא דאכנר. היא נפטרה בשנת ה'תשמ"ב. לאחר מכן התחתן עם טשארנא.[1] שתיהן לא ילדו לו ילדים.
בשנת ה'תשנ"ו (1996) הקים את תלמוד תורה "חיי עולם המקורית", לאחר שפרש ממוסדות חיי עולם. בהמשך נפתחו בנשיאותו ישיבה קטנה וישיבה גדולה וכשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית לבניין המוסדות בשכונת גוש 80 בירושלים. לאחר פטירתו נקראו המוסדות על שמו "מוסדות רמ"א". בהמשך הוקמה על שמו "ישיבת תולדות משה אריה" בבית שמש.
חידושיו ודרשותיו נדפסו בסדרת ספרי "עטרת יהושע". בספר "מרא דשמעתתא" הובאו פסקיו, בעריכת תלמידו הרב שלמה יהודה הירש.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יהושע רוזנברגר, דיין בעדה החרדית
- הרב שלמה יהודה הירש, דיין בקהילת סאטמר ירושלים
- הרב חיים הערש מייזליש, ראש ישיבת סאטמר בני ברק
- הרב אברהם יונה שוורץ, גאב"ד ווינה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרק המוקדש לו אצל: אברהם אליעזר סופר, ממשה ועד משה, ירושלים ה'תשס"ז
- משה טארים, הללו עבדי ה', מונרו, ניו יורק, ה'תשס"א, סיפורים שסיפר הרב פריינד, ביידיש
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספריו
- עטרת יהושע - חידושים על הש"ס ובהלכה, חלק א, ירושלים תשנ"ד, באתר אוצר החכמה
- עטרת יהושע - בראשית, ירושלים תשנ"ה, באתר אוצר החכמה
- עטרת יהושע - שמות, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה
- עטרת יהושע - ויקרא, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה
- עטרת יהושע - במדבר, ירושלים תשנ"ח, באתר אוצר החכמה
- עטרת יהושע - דברים, ירושלים תשנ"ט, באתר אוצר החכמה
- עטרת יהושע - פסקים והנהגות, ירושלים תשנ"ט, באתר אוצר החכמה
- עטרת יהושע - על המועדים, ירושלים תש"ס, באתר אוצר החכמה
- עטרת יהושע - אלול וימים נוראים, ירושלים, באתר אוצר החכמה
- עטרת יהושע - סדר הקפות, מהדורה שנייה, ירושלים תשס"ט, באתר אוצר החכמה
משה אריה בן ישראל פריינד (1904-1996), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| העדה החרדית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| קהילות |
| ||||
| נשיאי העדה החרדית | הרב יואל טייטלבוים (ה'תש"י–ה'תשל"ט) | ||||
| גאב"ד | הרב יוסף חיים זוננפלד (ה'תר"פ–ה'תרצ"ב) • הרב יוסף צבי דושינסקי (ה'תרצ"ב–ה'תש"ט) • הרב זליג ראובן בנגיס (ה'תש"ח–ה'תשי"ב) • הרב יואל טייטלבוים (ה'תשי"ב–ה'תשל"ט) • הרב יצחק יעקב וייס (ה'תשל"ט-ה'תשמ"ט) • הרב משה אריה פריינד (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו) • הרב ישראל משה דושינסקי (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג) • הרב יצחק טוביה וייס (ה'תשס"ג-ה'תשפ"ב) | ||||
| ראב"ד | הרב משה נחום ולנשטיין (ה'תר"פ-ה'תרפ"א) • הרב מרדכי לייב רובין (ה'תרפ"ד-ה'תרפ"ט) • הרב פנחס אפשטיין (ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ח) • הרב זליג ראובן בנגיס (ה'תרצ"ח–ה'תש"ח) • הרב פנחס אפשטיין (ה'תש"ח–ה'תשכ"ח) • הרב דוד יונגרייז (ה'תשכ"ח–ה'תשל"ב) • הרב יצחק יעקב וייס (ה'תשל"ב–ה'תשל"ט) • הרב משה אריה פריינד (ה'תשל"ט–ה'תשמ"ט) • הרב ישראל משה דושינסקי (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו) • הרב ישראל יעקב פישר (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג) • הרב משה שטרנבוך (ה'תשס"ג-מכהן) | ||||
| שונות | בד"ץ העדה החרדית • העדה • העדה החרדית הספרדית • כשרות בד"ץ העדה החרדית | ||||
| בקרת זהויות |
|
|---|