מתן שמות לכוכבי שביט

שביט מקנוט, קרוי על שם המגלה רוברט מקנוט. השביט מזוהה גם כשביט הגדול של 2007 ויש לו זיהוי ייעודי C/2006 P1.

במהלך ההיסטוריה, שביטים נצפו בשמיים, ויש תיעוד של מעברם. עם זאת, לאורך השנים, השתמשו במספר שיטות שונות כדי להעניק שם לשביטים. כתוצאה מכאן, יש מספר רב של שביטים המוכרים ביותר משם אחד.

השיטה הראשונה הנפוצה הייתה זיהוי השביטים לפי השנה בה הם נראו. לדוגמה, השביט הראשון המתועד שהתגלה על ידי טלסקופ, נקרא בתחילה השביט הגדול של 1680 (היום ידוע גם כשביט קירך, על שם האסטרונום הגרמני גוטפריד קירך (אנ')).

מאוחר יותר התפתחה נורמה של מתן שם לשביטים לפי האנשים המזוהים עם גילויים, כמו שביט הייל-בופ, או על שם אלו שביצעו את המחקר הראשון המקיף על השביט, כמו שביט האלי.

עם התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, ועלייה משמעותית במספר השביטים שהתגלו, נוצר צורך לאפיין שיטה חדשה לזיהוי שביטים. שיטה זו זיהתה את השביט לפי מועד הפריהליון של מסלולו והסדר שבו הוא עבר אותו. מוסכמה זו הייתה בשימוש עד שנת 1994, שבה, לאחר עלייה משמעותית בגילוי וצורך לאפיון מחדש פותחה מוסכמה בינלאומית חדשה. השיטה הנוכחית נותנת זיהוי לפי סוג המסלול ולפי זמן גילוי השביט (לדוגמה C/2012 S1). האיגוד האסטרונומי הבינלאומי הוא היחיד שאחראי על מתן שמות לשביטים וסיווגים באופן רשמי.

שביטים המזוהים לפי שנה

השביט הגדול של ינואר 1910, הנקרא לפי התאריך בו הוא הופיע

בעבר, לפני שהייתה שיטה מוסכמת להענקת שמות לגופים שמימיים, היו מגוון דרכים לכינוי של שביטים. לפני המאה ה-20 רוב השביטים זוהו לפי השנה שהם הופיעו, לדוגמה "השביט של 1702" (אנ').

שביטים בהירים במיוחד וגרמו לעניין הקהל הרחב, מעבר לקהילת האסטרונומיה, נקראו "גדולים", לדוגמת "השביט הגדול של 1680" או "השביט הגדול של 1882". אם היה יותר משביט כזה במהלך שנה קלנדרית, נוסף לשם את שם החודש בו הוא הופיע כמו "השביט הגדול של ינואר 1910", (אנ').

כוכב השביט הגדול של 1577 אשר נראה מעל פראג ב-12 ביולי 1577, חריטה מאת יירי דשיצקי

שביטים הנקראים על שם אישים

אחד השביטים המוקדמים המוזכרים בהיסטוריה הוא השביט של הקיסר (Caesar's Comet) הנקרא על שם יוליוס קיסר. שביט זה נצפה במשך 7 ימים, ונראה זמן קצר לאחר רציחתו. בהירותו הנראית של שביט זה הביא לפרשנות על הפיכתו לאל של יוליוס קיסר.

מתן שמות על שם החוקרים

שביט האלי, הנקרא על שם אדמונד האלי, הראשון שחישב את מסלולו. השביט מסומל רשמית בתור 1P/האלי ו-1P/1682 Q1.

לאחר שהאסטרונום אדמונד האלי הוכיח כי השביטים של 1531, 1607, 1682 הם בעצם אותו שביט והצליח לחזות בהצלחה את חזרתו ב-1759, שביט זה נודע כ"שביט האלי" לאחר מותו.

בצורה דומה, שני השביטים הבאים אשר מסלולם חושב להיות מחזורי, נודעו על שם האסטרונומים שחישבו את מסלולם ולא על שם מי שגילה אותם - שביט אנקה (אנ') על שם המתמטיקאי והאסטרונום יוהאן אנקה (אנ') ושביט ביאלה על שם ויליאם ביאלה (אנ').

עם חלוף הזמן שביטים מחזוריים היו נקראים על שם המגלים ואילו שהופיעו רק פעם אחת נקראו על פי השנה בה הם נצפו.

מתן שמות על פי המגלים

שביט הולמס, קרוי על המגלה אדווין הולמס (אנ') שמו הרשמי הוא 17P/הולמס.

השביט הראשון אשר נקרא על שמו של מי שגילה אותו ולא מי שחישב את מסלולו הוא שביט פיי (השביט הרביעי המחזורי שנתגלה (אנ')), השביט נתגלה ב-1843 על ידי Hervé Faye ונקרא על שמו.

עם תחילת המאה ה-20 נוהג זה נעשה נפוץ ועדיין קיים. שביט יכול להיקרא על שם עד שלושה מגלים, העובדים יחדיו או שגילו אותו בנפרד זה מזה. לדוגמה השביט צ'וריומוב-גרסימנקו אשר גילו אותו בתצפיות שונות בלתי תלויות באותו זמן, או שביט סוויפט-טאטל, שהתגלה בנפרד על ידי לואיס סוויפט ב-16 ביולי 1862 ועל ידי הוראס טאטל ב-19 ביולי 1862.

בשנים האחרונות שביטים רבים התגלו בשיתוף פעולה של צוותים גדולים של אסטרונומים. במקרים אלו השביט המתגלה יקרא על שם הפרויקט או הטלסקופ שבו התגלה השביט. לדוגמה C/2011 L4 (פאנסטארס) נקרא על שם הטלסקופ בו הוא התגלה. לדוגמה, 160P / LINEAR התגלה על ידי פרויקט LINEAR (תוכנית לינקולן לגילוי גופים קרובי ארץ) (אנ'). השביט IRAS-Araki-Alcock (אנ'), אשר נכון ל-2017, הוא השביט שהתקרב למרחק הקצר ביותר מכדור הארץ, התגלה באופן עצמאי על ידי צוות טלסקופ החלל IRAS ואסטרונומים חובבים גניצ'י אראקי וג'ורג' אלקוק.

בעבר כאשר מספר שביטים התגלו על ידי אותו אדם, או קבוצת אנשים, היה נוסף מספר סידורי לשמות המגלים (עבור שביטים תקופתיים). לדוגמה: השביט שומייקר-לוי 9 הוא השביט התשיעי שהתגלה על ידי יוג'ין שומייקר, קרוליין שומייקר ודייוויד לוי.

כיום, התגליות הרבות של טלסקופים (לדוגמה, PanSTARRS או ISON) הופכות את הגישה של מתן שם ייחודי לכל שביט, לבלתי מעשית. במקום זה, משתמשים במספור שיטתי של שביטים לפי המוסכמה הבינלאומית.^[1]

מוסכמה בינלאומית לזיהוי שביטים

שיטת הזיהוי המקורית

עד שנת 1994, עם גילוי השביט היו נותנים זיהוי זמני המורכב משנת התגלית ואות המציינת את סדר הגילוי באותה שנה.

לדוגמה שביט בנט (Bennet) היה השביט התשיעי שהתגלה בשנת 1969 ולכן קיבל את הזיהוי 1969i. לאחר שיש מספיק תצפיות לזיהוי המסלול כי לחשב את הפריהליון שלו, הוא קיבל זיהוי לפני שנת הפריהליון ואחריו ספרות המציינות את הסדר של מעבר הפריהליון. כך 1969i שינה את שמו לשביט 1970II כיוון שהוא השביט השני שעבר פריהליון בשנת 1970.

השיטה הנוכחית

C/2004 Q2, השביט השני שהתגלה בחצי השני של אוגוסט 2004. ידוע גם בשם שביט מכהולץ על שם האסטרונום דונלד מכהולץ

הגידול בזיהוי שביטים והזמן החולף בין התצפיות הראשונות לחישוב המסלול וקביעת מועד הפריהליון הביא לשינוי מוסכמות. כתוצאה מכך, בשנת 1994 האיגוד האסטרונומי הבינלאומי אישר שיטה חדשה למתן שמות של שביטים.

הזיהוי של השביטים נקבע לפי השנה בה הם נתגלו ולאחריה אות המציינת את חצי החודש שבו נתגלה ומספר המציין את סדר הגילוי בתקופה זו (באופן הזהה לזיהוי אסטרואידים), כך למשל השביט הרביעי שהתגלה במחצית השנייה של חודש פברואר 2006 יקבל את הזיהוי 2006 D4.

לזיהוי מתווספת קידומת של אות המציינת את אופיו של שביט:

• P/ מציין שביט מחזורי (מחזורי מוגדר ככל כוכב שביט עם מסלול בעל זמן מחזור של פחות מ-200 שנים או שיש תצפיות מאושרות ממעבר פריהליון קודם).^[2]
• C/ מציין שביטים שאינם מחזוריים (מחזורי לפי ההגדרה הקודמת).
• X/ מצביע על שביט אשר אין תיעוד אמין על מסלולו (בדרך כלל, שביט המוזכר במקורות היסטוריים)
• D/ מציין שביט שנעלם, התפרק או אבד.
• A/ מציין אובייקט שזוהה בטעות כשביט, אבל הוא למעשה אסטרואיד או כוכב לכת מינורי.
• I/ הוא גוף המגיע מחוץ למערכת השמש^[3]

לדוגמה, שביט הייל-בופ מזוהה כ-C/1995 O1 (שביט ארוך מחזור, הראשון שהתגלה בחצי השני של חודש יולי 1995). לאחר שיש יותר ממעבר פריהליון אחד אשר נצפה ומתועד, ניתן מספר המעיד על סדר גילויים. כך שביט האלי, שהוא השביט הראשון המזוהה כשביט מחזורי, יש את הזיהוי של 1P/1682 Q1.^[2]

גם שביטים אשר מקורם הוא מחוץ למערכת השמש יכולים לקבל שם ייחודי על פי השיטה לעיל. הדוגמה הראשונה היה אומואמואה, אשר קיבל את הזיהוי הרשמי 1I/2017 U1 ('Oumuamua).

שילוב עם שיטת זיהוי אסטרואידים

לפעמים לא ברור מתצפיות ראשוניות אם הגוף שהתגלה הוא שביט או אסטרואיד (אשר יקבל זיהוי של ה-Minor Planet Center כ-גופים קטנים במערכת השמש).

כל גוף שמימי שבהתחלה סווג כאסטרואיד ותוקן לשביט משלב את הזיהוי הראשוני לתוך הזיהוי של שביט. לדוגמה, P/2004 EW38 (Catalina–LINEAR).

במקרים אחרים, במידה ואסטרואיד ידוע מראה מאפיינים של שביט (כמו זנב או הילה), הוא יהיה מסווג תחת שתי השיטות כשביט וכאסטרואיד.

נכון ל-2017 יש רק שבעה גופים המזוהים כשביט וכאסטרואיד, 2060 כיירון (ידוע גם כ95P/כיירון), 4015 ווילסון–הרינגטון (107P/ווילסון–הרינגטון), 7968 אלסט–פיזארו (133P/אלסט–פיזארו), 60558 Echeclus (174P/Echeclus), 118401 LINEAR (176P/LINEAR), 323137 2003 BM80 (282P/2003 BM80) ו- 300163 2006 VW139 (288P/2006 VW139).

הערות שוליים

1. Plait, Phil (2013-11-27). "What's In a Comet Name?". Slate (באנגלית אמריקאית). ISSN 1091-2339. נבדק ב-2024-07-27.
2. "Cometary Designation System". Minor Planet Center. נבדק ב-2017-11-21.
3. NEW DESIGNATION SCHEME FOR INTERSTELLAR OBJECTS M.P.E.C. 2017-V17, מתאריך 6 בנובמבר 2017