מתקפת פתע

חיילים גרמנים ביומו הראשון של מבצע ברברוסה, מתקפת הפתע בה פתחה גרמניה הנאצית נגד ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה

מתקפת פתע היא מתקפה הנעשית תוך כדי הפתעת הצד המותקף בדרכים שונות, בהן עצם ההתקפה, מועד ההתקפה, מקום ההתקפה והיקפה.

מתקפת פתע עלולה להתרחש בהפתעה מוחלטת, כאשר הצדדים הלוחמים אינם נתונים במלחמה. כאשר שני הצדדים הלוחמים חתומים על אמנת האג משנת 1907, מתקפת פתע כזו מהווה עבירה במשפט הבין-לאומי הפומבי. פעמים רבות ההפתעה אינה מוחלטת, משום שהצדדים כבר נתונים במצב מלחמה, אך ההפתעה היא בעיתוי המתקפה או במיקומה, כך שהצד המותקף רחוק מלהיות ערוך לקראתה.

מתקפת פתע מקנה יתרון משמעותי לצד התוקף, ומאפשרת לו הישג צבאי גם כאשר אינו נהנה מעליונות צבאית. אחד הכלים להשגת ההפתעה הוא הונאה צבאית, המטעה את הצד המותקף להעריך שהמתקפה לא תתקיים, או שתתקיים במקום או בזמן שונים מאלה שבהם היא מתקיימת. יצירת תסמונת "זאב זאב", בדרך של הכנות גלויות למתקפה שאינה מתממשת, היא אחת הדרכים להטעיה על מועד המתקפה. כלי נוסף הוא הקפדה על סודיות ההכנות למתקפה ואף סודיות היציאה למתקפה, למשל באמצעות דממת אלחוט או טיסה מתחת ליכולת הגילוי של המכ"ם.

שיקול דעת לקוי של הצד המותקף, אף שהיו לפניו סימנים המעידים על מתקפה צפויה, תורם אף הוא להצלחתה של מתקפת פתע. רוברטה וולסטטר, בספרה העוסק במתקפה על פרל הארבור, ייחסה את הכישלון האמריקאי בזיהוי המתקפה העומדת להתרחש ל"יחס אותות/רעשים" - אותות הם נתונים המצביעים על האיום האמיתי, ורעשים הם נתונים, מכוונים או מקריים, המטעים את מקבלי ההחלטות. ככל שהמידע שידוע לפני המתקפה מכיל יותר אותות ופחות רעשים, גדל הסיכוי לקבלת התרעה נאותה. גורמים נוספים לשיקול דעת לקוי:^[1]

• הטיית האישוש: נטייה לחפש, לפרש ולהעדיף מידע המאשש אמונות או השערות קודמות, תוך התעלמות ממידע סותר או כזה שתומך באפשרויות חלופיות.
• הטיה בהסקת מסקנות (אנ'): נטייה להעדיף הגעה למסקנות הרצויות על הגעה למסקנות שאינן רצויות.
• חשיבת יחד: צורת חשיבה הגורמת לצמצום מחלוקות וחיכוכים בין חברי הקבוצה ללא בחינה מספקת של רעיונות חדשים או רעיונות נוגדי קונצנזוס.
• מאבקי כוח בין ארגוני מודיעין: מאבקים אלה עלולים להוביל למניעת הפצה של מידע חיוני בין ארגוני מודיעין, או לזלזול במידע שהשיג ארגון המודיעין היריב.

ההפתעה והתדהמה של הצד המותקף במתקפת פתע היא לעיתים כה גדולה, שעובר זמן מה עד שהוא מבין את גודל המכה שניחתה עליו. דוגמאות:

• בתחילת מבצע ברברוסה דווח לסטלין על מתקפת הפתע הגרמנית, אך הוא הורה שלא לתקוף את הכוחות הגרמניים משום שחשב שזו פרובוקציה הנערכת בניגוד לעמדתו של היטלר. רק כעבור שעות אחדות קיבל הכרזת מלחמה מהשגריר הגרמני במוסקבה והבין את מצבו.^[2]
• בעדותו בפני ועדת אגרנט תיאר מפקד גדוד 13 של חטיבת גולני, סא"ל זאב אורן, את פרוץ מלחמת יום הכיפורים מנקודת התצפית שלו בהר אביטל. הוא הבחין בתקיפות מטוסים ובירי ארטילרי, אך שיער שזהו יום קרב, ורק כעבור שעה, לאחר שהאזין לחדשות ברדיו, הבין שפרצה מלחמה.^[3]
• בעת שנשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, היה בביקור בכיתה של בית ספר יסודי, דווח לו על פיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים, אך הוא המשיך עוד דקות אחדות בשגרת הביקור.^[4]

במשפט הבינלאומי

על פי סעיף 3 של אמנת האג משנת 1907, ”פתיחה במעשי איבה לא תתבצע ללא התראה מובהקת, שתינתן בצורת הכרזת מלחמה מנומקת או בצורת אולטימטום הכולל הכרזת מלחמה מותנית”.^[5] עד מלחמת העולם השנייה לא הוסמך בית משפט לדון את מפרי הסעיף, זאת בניגוד לסעיפים אחרים באמנה, בהם הוסמך בית משפט מסוים לדון את מפרם. בית הדין הבין-לאומי הצבאי למזרח הרחוק היה הראשון שהרשיע בהפרת האיסור על מתקפת פתע, כאשר הורשעו בכירים יפניים על חלקם במתקפה על פרל הארבור וכן פעולות מלחמתיות נוספות.

מלחמות העולם

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פלשו כוחות הקיסרות הגרמנית לבלגיה וללוקסמבורג במתקפת פתע. בין שתי מלחמות העולם התרחשו מספר מתקפות פתע, בין השאר במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה ובמלחמת סין–יפן השנייה.

במלחמת העולם השנייה ביצעו שלוש מהמשתתפות במלחמה מתקפות פתע. ברית המועצות ביצעה שתיים, במסגרת הפלישה לפולין ומלחמת החורף כנגד פינלנד. גרמניה הנאצית ביצעה שמונה מתקפות פתע: פלישת גרמניה הנאצית לפולין, לארצות השפלה, לדנמרק ולנורווגיה, ליוגוסלביה ולברית המועצות. האימפריה היפנית ביצעה ארבע מתקפות פתע במסגרת המלחמה - שתיים נגד סין ב-1940 וב-1941, ואחת נגד הממלכה המאוחדת ונגד ארצות הברית ב-1941.

לאחר מלחמות העולם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ב-1950 ביצעה קוריאה הצפונית מתקפת פתע נגד קוריאה הדרומית, שהייתה אות הפתיחה למלחמת קוריאה.

ב-1973 ביצעו מצרים וסוריה מתקפת פתע נגד ישראל, בתחילת מלחמת יום הכיפורים.^[6]

ב-2023 ביצע ארגון הטרור חמאס מתקפת פתע נגד ישראל, שבעקבותיה פרצה מלחמת חרבות ברזל.

ראו גם

• תאוריית האותות והרעשים
• המתקפה על פרל הארבור

לקריאה נוספת

• אורי בר-יוסף, מתקפת פתע - מנהיגות ומודיעין במבחן העליון, דביר, 2019.
• רוברטה וולסטטר, פרל הארבור: התרעה והחלטה, הוצאת מודן, הוצאת מערכות ומשרד הביטחון, 2023.
• אפרים קם, מתקפת פתע, תל אביב: מערכות/משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"ן 1990.

• Richard K. Betts, Surprise Attack: Lessons for Defense Planning, Brookings Institution Press, 1982

קישורים חיצוניים

• אמנון סלע, התקפת פתע, זמנים, 18/19, קיץ 1985, באתר JSTOR - על מתקפת הפתע של גרמניה על ברית המועצות

• James J. Robinson (1960). "Surprise Attack: Crime at Pearl Harbor and Now". ABA Journal. 46 (9): 973–979. JSTOR 25721289.
• James J. Robinson (1960). "Surprise Attack: Crime at Pearl Harbor and Now (Part II)". ABA Journal. 46 (10): 1085–1091. JSTOR 25721321.
• Uri Bar-Joseph, Rose McDermott, Surprise Attack: A Framework for Discussion, Intelligence Success and Failure: The Human Factor, Oxford University Press, 2017

הערות שוליים

1. אורי בר-יוסף, מתקפת פתע - מנהיגות ומודיעין במבחן העליון, דביר, 2019, הפרק "הסיבות להפתעה", עמ' 83–102
2. אורי בר-יוסף, מתקפת פתע - מנהיגות ומודיעין במבחן העליון, דביר, 2019, עמ' 25–26
3. דו"ח ועדת אגרנט - דו"ח אחרון, כרך שלישי, עמ' 935–936
4. George Bush on September 11th, סרטון בערוץ "Rocketboom", באתר יוטיוב (אורך: 06:04)
5. Laws of War :Opening of Hostilities (Hague III);‏ 18 באוקטובר 1907.
6. חיים הרצוג, עם כלביא יקום, הוצאת ידיעות אחרונות 1983, עמ' 214.