מתקפת פתע היא מתקפה הנעשית תוך כדי הפתעת הצד המותקף בדרכים שונות, בהן עצם ההתקפה, מועד ההתקפה, מקום ההתקפה והיקפה.
מתקפת פתע עלולה להתרחש בהפתעה מוחלטת, כאשר הצדדים הלוחמים אינם נתונים במלחמה. כאשר שני הצדדים הלוחמים חתומים על אמנת האג משנת 1907, מתקפת פתע כזו מהווה עבירה במשפט הבין-לאומי הפומבי. פעמים רבות ההפתעה אינה מוחלטת, משום שהצדדים כבר נתונים במצב מלחמה, אך ההפתעה היא בעיתוי המתקפה או במיקומה, כך שהצד המותקף רחוק מלהיות ערוך לקראתה.
מתקפת פתע מקנה יתרון משמעותי לצד התוקף, ומאפשרת לו הישג צבאי גם כאשר אינו נהנה מעליונות צבאית. אחד הכלים להשגת ההפתעה הוא הונאה צבאית, המטעה את הצד המותקף להעריך שהמתקפה לא תתקיים, או שתתקיים במקום או בזמן שונים מאלה שבהם היא מתקיימת. יצירת תסמונת "זאב זאב", בדרך של הכנות גלויות למתקפה שאינה מתממשת, היא אחת הדרכים להטעיה על מועד המתקפה. כלי נוסף הוא הקפדה על סודיות ההכנות למתקפה ואף סודיות היציאה למתקפה, למשל באמצעות דממת אלחוט או טיסה מתחת ליכולת הגילוי של המכ"ם.
שיקול דעת לקוי של הצד המותקף, אף שהיו לפניו סימנים המעידים על מתקפה צפויה, תורם אף הוא להצלחתה של מתקפת פתע. רוברטה וולסטטר, בספרה העוסק במתקפה על פרל הארבור, ייחסה את הכישלון האמריקאי בזיהוי המתקפה העומדת להתרחש ל"יחס אותות/רעשים" - אותות הם נתונים המצביעים על האיום האמיתי, ורעשים הם נתונים, מכוונים או מקריים, המטעים את מקבלי ההחלטות. ככל שהמידע שידוע לפני המתקפה מכיל יותר אותות ופחות רעשים, גדל הסיכוי לקבלת התרעה נאותה. גורמים נוספים לשיקול דעת לקוי:[1]
ההפתעה והתדהמה של הצד המותקף במתקפת פתע היא לעיתים כה גדולה, שעובר זמן מה עד שהוא מבין את גודל המכה שניחתה עליו. דוגמאות:
על פי סעיף 3 של אמנת האג משנת 1907, ”פתיחה במעשי איבה לא תתבצע ללא התראה מובהקת, שתינתן בצורת הכרזת מלחמה מנומקת או בצורת אולטימטום הכולל הכרזת מלחמה מותנית”.[5] עד מלחמת העולם השנייה לא הוסמך בית משפט לדון את מפרי הסעיף, זאת בניגוד לסעיפים אחרים באמנה, בהם הוסמך בית משפט מסוים לדון את מפרם. בית הדין הבין-לאומי הצבאי למזרח הרחוק היה הראשון שהרשיע בהפרת האיסור על מתקפת פתע, כאשר הורשעו בכירים יפניים על חלקם במתקפה על פרל הארבור וכן פעולות מלחמתיות נוספות.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פלשו כוחות הקיסרות הגרמנית לבלגיה וללוקסמבורג במתקפת פתע. בין שתי מלחמות העולם התרחשו מספר מתקפות פתע, בין השאר במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה ובמלחמת סין–יפן השנייה.
במלחמת העולם השנייה ביצעו שלוש מהמשתתפות במלחמה מתקפות פתע. ברית המועצות ביצעה שתיים, במסגרת הפלישה לפולין ומלחמת החורף כנגד פינלנד. גרמניה הנאצית ביצעה שמונה מתקפות פתע: פלישת גרמניה הנאצית לפולין, לארצות השפלה, לדנמרק ולנורווגיה, ליוגוסלביה ולברית המועצות. האימפריה היפנית ביצעה ארבע מתקפות פתע במסגרת המלחמה - שתיים נגד סין ב-1940 וב-1941, ואחת נגד הממלכה המאוחדת ונגד ארצות הברית ב-1941.
ב-1950 ביצעה קוריאה הצפונית מתקפת פתע נגד קוריאה הדרומית, שהייתה אות הפתיחה למלחמת קוריאה.
ב-1973 ביצעו מצרים וסוריה מתקפת פתע נגד ישראל, בתחילת מלחמת יום הכיפורים.[6]
ב-2023 ביצע ארגון הטרור חמאס מתקפת פתע נגד ישראל, שבעקבותיה פרצה מלחמת חרבות ברזל.