נוואף סלאם

נוואף סלאם
نواف سلام

אין תמונה חופשית
לידה	15 בדצמבר 1953 (בן 70) ביירות, לבנון
מדינה	לבנון
השכלה	בית הספר למשפטים בהרווארד אוניברסיטת פריז-סורבון המכון למדע המדינה פריז International College, Beirut
נשיא בית הדין הבין-לאומי בהאג 6 בפברואר 2024 – מכהן (275 ימים) → ג'ואן דונוהיו

נוואף סלאם (בערבית: نواف سلام; נולד ב-15 בדצמבר 1953) הוא דיפלומט, משפטן ואקדמאי לבנוני. משמש כנשיא ה-27 של בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ). הוא נבחר ב-9 בנובמבר 2017 לתפקיד שופט בבית הדין הבין-לאומי לצדק משנת 2018 עד 2027, לאחר שקיבל רוב קולות בעצרת הכללית ובמועצת הביטחון של האומות המאוחדות. הוא שימש כשגריר לבנון באו"ם בניו יורק מ-2007 עד 2017, תקופה בה כיהן גם כנשיא מועצת הביטחון וכסגן נשיא העצרת הכללית.

הוא נבחר לנשיאות בית הדין הבינלאומי לצדק ב-6 בפברואר 2024 – הערבי השני שנבחר לנשיאות והשופט הלבנוני הראשון.^[1]

ביוגרפיה

סלאם נולד למשפחה סונית בביירות לעבדאללה סלאם ולרקאת בייהום ממשפחה בולטת בלבנון. הוא קיבל דוקטורט במדע המדינה מה-Institut d'Études Politiques de Paris (Sciences Po) (1992), LLM מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד (1991), דוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת הסורבון (1979) ותעודה מה-Ecole des Hautes Etudes en Sciences Sociales (1974).

קריירה

סלאם היה מרצה בהיסטוריה עכשווית של המזרח התיכון באוניברסיטת הסורבון מ-1979 עד 1981. ב-1981 עזב את פריז לשנת לימודים כחוקר אורח במרכז ות'רהד לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד. בין השנים 1985 ל-1989 היה מרצה באוניברסיטה האמריקאית בביירות. במהלך תקופה זו עסק גם בעריכת דין כשותף ב-Takla Law Firm. הוא היה חוקר אורח בבית הספר למשפטים של הרווארד מ-1989 עד 1990 ויועץ משפטי זר ב-Edwards & Angell LLP מ-1989 עד 1992. הוא חזר לעסוק בעריכת דין במשרד עורכי הדין ב-1992 וכן להוראת המשפט הבין-לאומי ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטה האמריקאית בביירות.

הוא מונה לפרופסור עמית מבקר במדע המדינה ב-2003, ולאחר מכן לפרופסור עמית במדע המדינה ב-2005. מ-2005 עד 2006 שימש כיושב ראש מחלקת הלימודים הפוליטיים והמנהל הציבורי.

ב-6 בפברואר 2024 נבחר לנשיא בית הדין הבין-לאומי לצדק.

בשירות הציבורי

סלאם שימש כחבר במשרד הביצועי של המועצה הכלכלית והחברתית של לבנון מ-1999 עד 2002 וכחבר בוועדה הלאומית הלבנונית של אונסק"ו מ-2000 עד 2004. ב-2005 ו-2006 היה חבר והמזכיר הכללי של הוועדה הלאומית לרפורמה בחירותית, שעליה הוטלה המשימה להכין את טיוטת חוק בחירות חדש ללבנון. הוא גם שימש בדירקטוריון של המרכז הלבנוני ללימודי מדיניות (LCPS), מרכז חשיבה בלתי מפלגתי שמשימתו לייצר ולקדם מדיניות המשפרת את הממשל בלבנון ובעולם הערבי. ב-1996 היה ממייסדי האגודה הלבנונית לבחירות דמוקרטיות (LADE), ארגון לא ממשלתי העוסק בקידום התנהלות הוגנת ושקופה של בחירות פרלמנטריות ועירוניות.

שגריר לבנון לאומות המאוחדות

מיולי 2007 עד דצמבר 2017 שימש כשגריר לבנון ונציג קבע לאומות המאוחדות בניו יורק.

תקופת כהונתו באו"ם התאפיינה בהתערבויות חוזרות ונשנות שלו בפני מועצת הביטחון בדרישה לביטחון ויציבות בדרום לבנון דרך יישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, קידום מדיניות של "ניתוק" מהסכסוך הסורי וחיפוש אחר סיום החסינות דרך הקמת הטריבונל המיוחד ללבנון בעניין רצח ראש הממשלה הלבנוני לשעבר רפיק אל-חרירי בהתאם להחלטה 1757 של מועצת הביטחון.

הוא ייצג את לבנון במועצת הביטחון ב-2010 וב-2011, לכהונת לבנון כחבר לא קבוע למשך שנתיים. במאי 2010 ובספטמבר 2011 כיהן כנשיא המחזורי של מועצת הביטחון.

הוא שימש כסגן נשיא הסשן ה-67 של האספה הכללית של האומות המאוחדות מספטמבר 2012 עד ספטמבר 2013 וכנשיא מכהן של האספה הכללית של האומות המאוחדות ביולי 2013.

הוא ייצג את לבנון במועצה הכלכלית והחברתית (ECOSOC) ב-2016 וב-2017.

במהלך כהונתו באומות המאוחדות השתתף סלאם במשלחות לבנוניות רבות לכנסים ולפגישות בינלאומיות, כולל ועידות שינוי האקלים (פריז 2015 וקופנהגן 2009), הכנס הבינלאומי למימון לפיתוח (אדיס אבבה 2015) ופסגת ריו+20 לפיתוח בר-קיימא (ריו דה ז'ניירו 2012).

יחסו למדינת ישראל

על פי דו"ח שפרסם ארגון UN Watch, סלאם מוגדר "עוין" כלפי ישראל. הדו"ח מציג את פעילותו כשגריר לבנון באו"ם בין השנים 2017-2007, בהן סלאם תמך באופן חד צדדי בהחלטות נגד ישראל, תוך התעלמות מפעולות הטרור של חמאס. בנאומיו באו"ם האשים סלאם "ארגונים יהודיים טרוריסטים" בביצוע "טבח מאורגן". כמו כן הוא כינה את ישראל "מדינת אפרטהייד" והאשים אותה בפשעים נגד האנושות. סלאם הצביע נגד החלטות או"ם שגינו הפרות של זכויות האדם באיראן, זכויות האדם בסוריה וזכויות האדם בבלארוס. באפריל 2024 ביקשו מספר חברי הקונגרס מממשל ביידן להגביל את נסיעותיו של סלאם לארצות הברית או להטיל עליו סנקציות^[2].

משפחתו

סבו של סלאם, סלים סלאם, היה מנהיג "תנועת הרפורמה של ביירות" ונבחר לתפקיד רשמי בפרלמנט העות'מאני ב-1912. דודו, סאיב סלאם, נלחם למען עצמאות לבנון מהמנדט הצרפתי על לבנון ובהמשך כיהן ארבע פעמים כראש ממשלת לבנון בין השנים 1952 ל-1973. בן דודו, תמאם סלאם, כיהן גם הוא כראש ממשלת לבנון בין השנים 2014 ל-2016.

הוא נשוי לסהר בעסירי, שגרירת לבנון לאונסק"ו נכון לינואר 2018. לזוג שני בנים, עבדאללה ומרוואן.

הערות שוליים

1. איתמר אייכנר, התפתחות מדאיגה בהאג: שופט לבנוני מונה לנשיא בית הדין הבינלאומי לצדק, באתר ynet, 6 בפברואר 2024
2. קרן בצלאל, ‏העבר הבעייתי של השופט הלבנוני שמוביל את הדיון על "חוקיות הכיבוש", באתר ‏מאקו‏, 18 ביולי 2024