נוירופיברומטוזיס

נוירופיברומטוזיס
תחום גנטיקה רפואית עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1112001 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D017253
סיווגים
ICD-11 LD2D.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נוירופיברומטוזיס היא מחלה אוטוזומלית דומיננטית.

נוירופיברומטוזיס היא מחלה גנטית (אוטוזומלית דומיננטית) מסוג תסמונת נוירוקוטנאי,[א] הנגרמת ממוטציה או מהיעדר העתק של הגן NF1 או NF2, כשבהתאם נחלקת המחלה לשני סוגים: NF1 או NF2.[1] הראשונה קלה יותר ושכיחה יותר (מקרה 1 לכל 3,600 לידות לערך מול 1 לכל 32,000 לידות). במהלך המחלה ישנם גידולים של רקמת העצב (נוירופיברומות) העלולים לגרום לנזק רב כשהם לוחצים על העצבים עצמם ועל רקמות אחרות. הפרעה זו משפיעה על כלל התאים של מערכת העצבים (תאי שוואן, מלנוציטים, פיברובלסטים ממקור עצבי).

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וזף מריק, "איש הפיל" הנודע, אובחן בעבר כסובל מאלפנטיאזיס או מנוירופיברומטוזיס מסוג 1. אולם, כיום סוברים כי מריק סבל מתסמונת נדירה הקרויה בשם תסמונת פרוטאוס. עם זאת, הסברה הקודמת הביאה לתפיסה המוטעית שלפיה מחלת איש הפיל ונוירופיברומטוזיס הן אותה מחלה.

אבחון ותסמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון המחלה מתבצע בהימצאות של שניים מתוך שבעת הקריטריונים הבאים:

  1. כתמי "café au lait" ("קפה בחלב"), כתמים חומים בגון קפה על העור. הקריטריון לאבחנה דורש לפחות שישה כתמים, אחד מהם מעל 5 מ"מ בילדים או 1.5 ס"מ במבוגרים. הכתמים נוטים להיות עגולים כשהם קטנים וסגלגלים כשגדולים יותר, והם מופיעים בשנים הראשונות לחיים.
  2. גידולים שפירים על העור ברחבי הגוף – נוירופיברומות (יותר משתי נוירופיברומות, מופיעות לרוב בעשור השני לחיים או נירופיברומאה פלקסיפורמית אחת לפחות).
  3. גידול סביב עצב הראייה בתוך העין (גליומה אופטית)
  4. הופעת שתי המרטומות של הקשתית לפחות (גידול שפיר שבו מופיעה צמיחה יתרה של רקמה), מופיע בעיקר בעשור השני לחיים.
  5. פגיעה בהתפתחות העצמות.
  6. נמשים באזור בית השחי והמפשעה.
  7. קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה במחלה זו.

בנוסף ניתן לחפש הימצאות של סימנים במוח, שיכולים להימצא על ידי בדיקה מתאימה (טומוגרפיה ממוחשבת, דימות תהודה מגנטית) וכן סימנים תומכים.

באופן עקרוני מקובל לאבחן את המחלה עד גיל שש, אולם פעמים רבות יש אבחון מאוחר שלה – 35% מהחולים מאובחנים בגילאי העשרה שלהם.

גנטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, שכיחות הפגיעה בגן היא 0.02%, כאשר מעל מחצית מהמקרים הם מוטציות חדשות. הגן למחלה זו הוא על כרומוזום 17q, ואחראי על הגן ליצירת נוירופיברין. החלבון נוירופיברומין, המקודד על ידי הגן, הוא חלבון מדכא סרטן. הוא בעל תפקיד בבקרה על מסלול ה-Ras קינאז. המחלה גורמת להיחלשת חלבון זה, ועל ידי כך לגידול מהיר ורדיקלי של תאי המערכת העצבית. המוטציות בגן זה הן הטרוגניות מאוד; יש רמות חומרה שונות של המחלה.

ניתן לזהות את המחלה עוד בינקות, ואף ניתן לבצע בדיקה גנטית באשר לגן NF1 ו-NF2 על מנת לבדוק אם המחלה נמצאת בגוף הפציינט. ניתן לבצע בישראל בדיקה לזיהוי המוטציה ל-NF1 והיא כלולה בסל הבריאות.[2]

השפעות בריאותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה עלולה לגרום לפגיעות בשלד כגון עקמת, קומה נמוכה וקשיי למידה[3], ובמקרים קשים לעיוות קשה של הגוף ואפילו למוות[4]. במערכת העצבים עלול להיות חוסר קוגניטיבי[3], אפילפסיה[5] ונטייה לגידולים קרניאליים[3]. בעיניים עלולה להופיע גליומה אופטית והמרטומה של הקשתית[3]. במערכת האנדוקרינית עלולה להיות התבגרות מוקדמת מהרגיל[3], וקיימת נטייה ליתר לחץ דם[3].

המחלה נחשבת חשוכת מרפא[3], אך רבים חיים אתה בשלום באופן א־סימפטומטי, כלומר ללא סימנים קליניים המפריעים לחיות חיים שלמים ואיכותיים.[דרוש מקור]

ילדים עם NF1 מאופיינים בפרופיל קוגניטיבי ייחודי הבא לידי ביטוי בירידה קלה באינטליגנציה הכללית, הפרעות קשב וריכוז, קשיים בתפקודים חזותיים ובתפקודים שפתיים. קשיים אלו מובילים לאיכות חיים נמוכה, בשל ההתמודדות עם תסכול, הערכה עצמית נמוכה, חרדה ודיכאון, וקושי להגיע להישגים בהשכלה ותעסוקה[6].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוירופיברומטוזיס בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מחלות נוירוקוטנאיות הן מחלות המערבות את העור ואת מערכת העצבים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמוד המרפאה הנוירוקוטנאית באתר בית החולים הדסה עין כרם.
  2. ^ חוזר מנהל הרפואה קוד J0801, אוגוסט 2012
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 נורופיברומטוזיס מסוג 1, באתר בית החולים שניידר.
  4. ^ נוירופיברומטוזיס - בדיקות גנטיות לאיתור נשאות למחלה, באתר מחלות גנטיות.
  5. ^ מתחם אפילפסיה, באתר camoni.co.il.
  6. ^ Yafit Gilboa, Sara Rosenblum, Aviva Fattal-Valevski, Naomi Josman, Application of the International Classification of Functioning, Disability and Health in children with neurofibromatosis type 1: a review, Developmental Medicine & Child Neurology

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.