נחף

נחף

שם בערבית	نحف
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	מוחמד זורי
גובה ממוצע[1]	‎317 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	13,989 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	13,983 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	148
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+1.2% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,320 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	98
תחום שיפוט[2]	6,030 דונם
- דירוג ארצי	180
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   נחף (למפת הגליל המערבי רגילה)   נחף (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחף (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחף 32°56′06″N 35°19′02″E / 32.9348677088505°N 35.3171422073921°E / 32.9348677088505; 35.3171422073921
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^לשנת 2021[3]	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	223
מדד ג'יני^לשנת 2019[2]	0.3794
- דירוג ארצי	185
לאום ודת[2]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 99.7%   ערבים-נוצרים: 0.1%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.8% גילאי 5 - 9 10.1% גילאי 10 - 14 9.5% גילאי 15 - 19 10.7% גילאי 20 - 29 18.6% גילאי 30 - 44 19.7% גילאי 45 - 59 14.4% גילאי 60 - 64 2.7% גילאי 65 ומעלה 4.6% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 6 –  יסודיים 3 –  על-יסודיים 5 תלמידים 3,463  –  יסודי 1,628  –  על-יסודי 1,835 מספר כיתות 147 ממוצע תלמידים לכיתה 25.7 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
אתר המועצה

נַחְף (בערבית: نحف) היא מועצה מקומית בצפון בישראל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) סמוך ומצפון לכרמיאל בלב הגליל. במקום הייתה התיישבות בלתי רציפה החל מתקופת הברונזה. הכפר הנוכחי הוקם במאה ה-15 והוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1968. בשנת 1961 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת העיר כרמיאל^[4].

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2024 (אומדן), מתגוררים בנחף 13,989 תושבים, מתוכם 13,983 תושבי ישראל (מקום 148 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.2% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 77.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,495 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[5]

שם הכפר

מקור השם אינו חד-משמעי:

• "נחיף" בערבית, משמעותו: "רזה", "קטן"
• "לחף", משמעותו: מדרון ההר. במשך הזמן נשתנה השם.

היסטוריה

במהלך המרד הערבי הגדול יצאו מהכפר פעולות חבלה רבות^[6] ועל הכפר הוטלו מספר פעמים קנסות. בנובמבר 1937 הוטל על הכפר לממן הצבת ארבעה שוטרים, בגלל ניתוק קווי טלפון^[7]. בדצמבר 1937 נכנס כוח של הצבא הבריטי לכפר ותפס בו מספר בתים^[8]. באפריל 1938 פוצץ הצבא מספר בתים בכפר^[9]. בספטמבר ובאוקטובר 1938 הוטלו קנסות על הכפר בגלל פגיעה בתחבורה בכביש עכו–צפת^[10][11].

באוקטובר 1959 נחנך כביש גישה לנחף^[12]. בשנת 1962 התגוררו בנחף כ-1,800 תושבים והכפר התפתח במידה רבה. בכפר היה בית ספר יסודי עד כיתה ח' ומועדון נשים שבו למדו הנשים עברית ומלאכות שונות^[6]. לצד בקתות הטיט הישנות נבנו אז בתים חדשים מאבן^[13]. בניית מכון מים לכפר התעכבה בגלל שבעלי הקרקע סירבו למכור אותה לצורך הקמת בית השאיבה^[14]. באוגוסט 1968 הוקמה מועצה מקומית לכפר, בעת שמספר תושביו היה כ-3,000^[15].

בין השנים 2018–2024 היה עבד אל-באסט קיס ראש המועצה המקומית. בשנת 2024 זכה בבחירות מוחמד זורי, ששימש לפני-כן כסגן ראש המועצה.

ראו גם

• אשכול יישובי בית הכרם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחף בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נחף

• פרופיל נחף נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• ספריית כפר נחף

הערות שוליים

1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
2. הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
3. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
4. דן הורביץ, ועדת הכספים אישרה הפקעות, דבר, 30 באוקטובר 1962
   שמואל שגב, נוטרי האיבה בכרמיאל, מעריב, 8 בפברואר 1963
5. פרופיל נחף באתר הלמ"ס
6. עמנואל הראובני, תגובות על מאמר כפר נחף, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1962
7. עונשין וקנסות, הארץ, 16 בנובמבר 1937
8. פעולות הצבא בכפרי הצפון, דבר, 21 בדצמבר 1937
9. פיצוץ בתים בצפון, הצופה, 10 באפריל 1938
10. קנסות על 13 כפרים ערביים, הצופה, 1 בספטמבר 1938
11. פעולות עונשין נגד כפרים מתפרעים, הַבֹּקֶר, 26 באוקטובר 1938
12. נחנכו כבישי גישה לכפרי המיעוטים בגליל, דבר, 28 באוקטובר 1959
13. עמנואל הראובני, הכפר נחף - בית ספר לשנאת ישראל, הַבֹּקֶר, 1 ביוני 1962
14. מונעים הקמת מכון מים בכפר נחף, הארץ, 14 באוקטובר 1963
15. מועצה מקומית הוקמה בכפר נחף, דבר, 9 באוגוסט 1968