פורמט | טבלואיד |
---|---|
מו"ל | Altice USA |
בעלים | Altice USA |
תאריכי הופעה | 1940–הווה (כ־84 שנים) |
שפה | אנגלית |
מדינה | ארצות הברית |
ISSN | 0278-5587 |
newsday | |
ניוזדיי הוא עיתון אמריקאי הנפוץ בעיקר בלונג איילנד, אך נמכר גם ברחבי המטרופולין של ניו יורק. הסלוגן של העיתון הוא "ניוזדיי, עינך על לונג איילנד" ("Newsday, Your Eye on LI"), ובעבר היה "ניוזדיי, העיתון של לונג לונג איילנג" ("Newsday, the Long Island Newspaper").[1] מטה העיתון נמצא במלוויל, ניו יורק, במחוז סאפולק. ניוזדיי זכה ב-19 פרסי פוליצר והיה מועמד מוביל ב-20 נוספים.[2]
נכון לשנת 2019, היה העיתון השמיני הכי נפוץ בארצות הברית, עם תפוצה יומית של 250,000.[3] ביוני 2022 עמדה תפוצתו היומית הממוצעת על כ-97,182.[4] עורך העיתון החל מ-1 בדצמבר 2022 הוא דון הדסון.[5]
במרץ 2023 השיקה ניוזדיי את NewsdayTV בהשתתפות אושיית News12 לשעבר אליסה דיסטפנו. NewsdayTV זמין באינטרנט ובאמצעות רשתות סטרימינג מרכזיות. NewsdayTV נוקטת בגישה דומה לחדשות כמו ערוצי חדשות אחרים בלונג איילנד כמו News12.
העיתון נוסד בידי אלישיה פטרסון ובעלה, הארי גוגנהיים. העיתון יצא לאור ב-3 בספטמבר 1940 מהמפסטד.[6] במשך שנים רבות עד לעיצוב מחדש בשנות ה-70, העתיק הניוזדיי את פורמט ה-Daily News של סיפורים קצרים ותמונות רבות. (למרבה האירוניה, פטרסון פוטרה ככותבת ב"דיילי ניוז" של אביה בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, לאחר שהטעתה את העובדות הבסיסיות של גירושים בכתבה שפורסמה) לאחר מותו של פטרסון ב-1963, גוגנהיים הפך למוציא לאור ועורך.
ב-1967 הפך ביל מויירס למו"ל במקומו של גוגנהיים, שהמשיך כנשיא ועורך ראשי. בשל גישתו הליברלית של העיתון תחת מויירס, מתח גוגנהיים ביקורת על מה שהוא כינה את הסיקור ה"שמאלני" של מחאות מלחמת וייטנאם.[7] דעותיהם היו חלוקות במהלך הבחירות לנשיאות ב-1968, כשגוגנהיים חתם על מאמר מערכת שתומך בריצ'רד ניקסון, ואילו מויירס תמך בהוברט האמפרי.[8]
גוגנהיים מכר את חלק הרוב שלו לחברת טיימס-מירור השמרנית; מוירס התפטר כמה ימים לאחר מכן.[9][10] גוגנהיים, נישל את מויירס מצוואתו שנה לפני מותו.[11]
לאחר שהעיתון המתחרה לונג איילנד פרס חדל להתפרסם ב-1977 השיקה ניוזדיי מהדורה נפרדת לקווינס, ואחריה מהדורה New York Newsday עבור העיר ניו יורק. ביוני 2000, התמזגה טיימס מירור בעלת העיתון עם חברת טריביון, ונוצרה שותפות בין Newsday לבין תחנת הטלוויזיה של ניו יורק WPIX (ערוץ 11), שגם היא בבעלות טריביון.
עם המיזוג של טיימס מירור-טריביון, העיתון שהוקם על ידי אלישיה פטרסון היה כעת בבעלות החברה שהוקמה על ידי סבא רבא שלה, ג'וזף מדיל - שהיא הבעלים של שיקגו טריביון וגם הבעלים של דיילי ניוז עד 1991. (טריביון מכר את הדיילי ניוז לאיל העיתון הבריטי רוברט מקסוול. לאחר מותו של מקסוול ב-1992, קרסה ההוצאה לאור שלו והדיילי ניוז נרכש על ידי מורטימר צוקרמן) ב-2007 נרכשה טריביון על ידי איל הנדל"ן סמואל זל.[12]
ב-2008 ניסתה ניוז קורפ בראשותו של רופרט מרדוק, ניסתה לרכוש את ניוזדיי תמורת 580 מיליון.[13] זמן קצר לאחר מכן הגיעה הצעת מחיר תואמת של צוקרמן[14] והצעת 680 מיליון דולר מ־Cablevision.[15] במאי 2008, משכה ניוז קורפ את הצעתה,[16] וב-12 במאי 2008 דיווח כי Cablevision תרכוש את העיתון תמורת 650 מיליון דולר, והמכירה הושלמה ב-29 ביולי.[17][18]
ב-2016 נרכשה Cablevision, ובפרט ניוזדיי ו-News 12 על ידי חברת הטלקום ההולנדית הרב לאומית אלטיס.[19][20] אלטיס מכרה אז את רוב המניות (75%) בניוזדיי בחזרה לבעלים לשעבר של Cablevision, צ'ארלס דולן ולבנו פטריק, מה שהפך את פטריק למנכ"ל ניוזדיי.[21][22] בסוף יולי 2018 נפרדה אלטיס מיתרת החזקותיה בניוזדיי. בעקבות העברת המניות של צ'ארלס דולן לבן פטריק, הפך פטריק לבעלים הבלעדי של ניוזדיי.[23]
במהלך מגפת COVID-19 קיבל ניוזדיי הלוואות פדרליות של 10 מיליון דולר מתוכנית Paycheck Protection לתשלום משכורות עבור 500 משרות.[24]
אף על פי הפורמט הטבלואידי, ניוזדיי אינו ידוע כבעל סגנון סנסציוני.[25][26] הודות לכך נחשב ניוזדיי כצהובון מכובד.[27]
ב-2004 האשים העיתון השבועי האלטרנטיבי Long Island Press את ניוזדיי בהשפעה על הפוליטיקה המקומית במחוזות נסאו וסאפוק.[28]
ביל מוירס שימש לזמן קצר כמו"ל.[29] בשנות השמונים שימש רוברט מ. ג'ונסון כמו"ל העיתון, ודחף את ניוזדיי לפרסום בניו יורק. רשימת בעלי הטורים והמבקרים של העיתון כללה את קאתי יאנג, ג'ימי ברסלין, ברברה גרסון, נורמנד פויייר, מורי קמפטון, גייל קולינס, פיט המיל, סידני שנברג, רוברט רינו, ג'ים דווייר, כותב הספורט מייק לופיקה, מבקר המוזיקה טים. פייג', ומבקר הטלוויזיה מרווין קיטמן. העיתון פרסם שני מדורי ייעוץ "Ann Landers" ו-"Dear Abby" במשך כמה שנים. בעיתון התפרסם טור קבוע לניתוח ענייני חוץ מ-1985 עד 2005 שנכתב בידי מייקל מנדלבאום. הסופר והביוגרף הנודע רוברט קארו היה כתב חוקר. העיתון נהנה מפרסום ארצי הודות לקריקטורות של זוכה פרס פוליצר וולט הנדלסמן.
ב-1978 יסד ניוזדיי יצר מועצה מייעצת שפעלה במשך כעשור של "Long Island at the Crossroads" כדי להמליץ על יעדים אזוריים, לפקח על השלטון המקומי וליצור קשר עם פקידי מדינה ופדרליים.[30][31][32]
ניוזדיי היה במקום העשירי מבחינת תפוצת העיתונים בארצות הברית ב-2008.[12]
ב-2004 התבררה פרשיה של ניפוח כי התפוצה היומית ותפוצת סוף השבוע של העיתון ב-16.9% ו-14.5%, בהתאמה, בתקופת הביקורת 30 בספטמבר 2002 עד 30 בספטמבר 2003.[33] לשכת הביקורת על התפוצה תיקנה את התפוצה הממוצעת בימי חול ל-481,816 מ-579,599; תפוצה ממוצעת בשבת ל-392,649 מ-416,830; ותפוצה ממוצעת של יום ראשון ל-574,081 מ-671,820, והגדירה ביקורות פעמיים בשנה.[33]
ב-28 באוקטובר 2009 השתנה אתר האינטרנט של ניוזדיי למודל של מנויים בתשלום. Newsday.com יפתח את העמוד הראשי שלו, מודעות, רישומי סרטים וסגירת בתי ספר לכל המבקרים באתר, אך גישה מעבר לתוכן זה תדרוש תשלום שבועי - 5 דולר החל משנת 2010. מנויי המהדורה המודפסת של העיתון פטורים מכך, כמו גם מנויים לשירות האינטרנט של חברת האם Cablevision.[34] במהלך שלושת החודשים הראשונים שלו, נרשמו לאתר האינטרנט בתשלום רק 35 מנויים שאינם אופטימום, שאינם מנויי ניוזדיי.[35]
ניוזדיי זכה ב-19 פרסי פוליצר והיה מועמד מוביל ב-20 נוספים (אם אף אדם לא רשום, הפרס מיועד לצוות Newsday).[36]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)