לידה |
13 באפריל 1837 (יוליאני) ניז'ני נובגורוד, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
3 במאי 1898 (יוליאני) (בגיל 61) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
מקום קבורה | בית עלמין סמולנסקי |
מקום לימודים | האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1863) |
תחום יצירה | ציור |
זרם באמנות | האומנות האקדמית |
פרסים והוקרה | אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 (1883) |
ניקולאי דמיטריב-אורנבורגסקי (ברוסית: Николай Дмитриев-Оренбургский: 1 בנובמבר 1838 – 21 באפריל 1898) היה צייר רוסי. בשנים 1875–1885 חי ועבד בפריז.
אורנבורגסקי היה אחד מארבעה עשר הסטודנטים שהחליטו ב-1863 לעזוב את האקדמיה הקיסרית לאמנויות כחלק ממרד הארבעה עשר ולהקים אגודה אמנותית עצמאית, ארטל האמנים של פטרבורג, שקדמה לאגודה לאמנות נודדת (הנודדים).
אורנבורגסקי ידוע בנושאים הצבאיים ששלטו בעבודתו לאחר שהשתתף במלחמת רוסיה-טורקיה בשנים 1877–1878, ובציורים המתארים את חיי הכפר הרוסי (חייהם של אנשים פשוטים, האיכרים, בפרט).
בפרויקט מתעד את התערוכה הקולומביאנית העולמית של 1893,[1] במסגרתה הוצגו כמה מציורי חיי הכפר הרוסי שלו, נאמר כך על עבודתו של דמיטרייב-אורנבורגסקי: "תכונה בולטת היא אווירת העצב המתוארת בסצנות של החיים ברוסיה, אפילו באלו אשר מתארים את זמניהם העליזים - יותר. כך ב"יום ראשון בכפר", מאת דמיטריף-אורנבורסקי, שבו איכרים מנסים לעשות שמח, אפשר לראות שהם רק מנסים, ונשארים באדישות",[2] "לעמוד מול הבד הזה פירושו להיות עם תחושה מאוד ריאלית כאילו להיות ניצב בכפר רוסי ביום ראשון אחר הצהריים".[3]
עבודתו של דמיטרייב-אורנבורגסקי נאספת ומוצגת, בין היתר, במוזיאון ההרמיטאז', המוזיאון הרוסי, המוזיאון ההיסטורי הצבאי והמוזיאון לאמנות רוסית.