סוֹלִיטְרֵיאוֹ וגם סוֹלִיטְרֵיוֹ (בלאדינו באותיות לטיניות: Solitreo; מכונה גם כתב "חצי קולמוס" או "כתב ספרדי") הוא סוג של כתב מחובר ליגטורי של אלפבית עברי שהיה בשימוש בקרב קהילות ספרדיות באזור הבלקנים, אסיה הקטנה, הלבנט וצפון אפריקה.
השימוש בכתב זה קדם לשימוש בכתב עברי רהוט והתבצע בשני אפיקים שונים: בקהילות דוברות לאדינו היה הסוליטריאו כתב היד הסטנדרטי לטקסטים בתחומים שונים, ואילו בטקסטים מודפסים נעשה שימוש בכתב רש"י; במדינות המגרב ובאזור הלבנט נעשה שימוש בסוליטריאו לכתיבת טקסטים בעברית ובערבית יהודית בניבים מקומיים כגון החכיתיה במרוקו הספרדית וה"מעאלק" או ה"מעארק" אצל, למשל, יהודי לוב[2] ויהודי תוניסיה.
עם תחיית השפה העברית, הכתב שהתקבע היה הכתב האשכנזי. במהרה הכתב נפוץ גם בקהילות הספרדיות, והשימוש בסוליטריאו התמעט. במהלך השואה חרבו קהילות ספרדיות רבות. בהמשך, הוקמה מדינת ישראל ושארית הפליטה עלתה אליה. וכך, השימוש בסוליטריאו כמעט ופסק. רק רבנים יחידים, כרב כדורי, וכהרב מאיר מאזוז עדיין משתמשים בכתב זה וקהילות בודדות כדוגמת ישיבת ''כסא רחמים'' ומוסדותיה עדיין משתמשים בכתב זה.[3]
ב-2012 בוצע באוניברסיטת סטנפורד פרויקט דיגיטציה של מסמכים ובכללם רשימות משלהי המאה ה-19 אשר נכתבו בסוליטריאו על ידי סוחרים יהודים מסלוניקי. מאגר זה איפשר את העמקת המחקר על סוג כתב זה.
כתב עברי | ||
---|---|---|
מערכות אלפבית | אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי | |
וריאציות של אלפבית עברי | כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט • סוליטריאו | |
שונות | כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה | |
ניקוד | ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא | |
גופנים עבריים | דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם • שלום • ירושלמי • וילנא • אלף | |
אלפבית עברי | א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת | |
שפות הנכתבות בכתב עברי | עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו |