סולנום המקור

קריאת טבלת מיוןסולנום המקור
סולנום זיתני
סולנום המקור
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: סולנום
מין: סולנום המקור
שם מדעי
Solanum rostratum Dunal
‏דונאל

סוֹלָנוּם הַמַּקּוֹר (שם מדעי: Solanum rostratum Dunal, שם נרדף: .Solanum cornutum Lam) צמח חד-שנתי קוצני, נדיר מאוד בישראל בסוג סולנום ונמנה עם משפחת הסולניים[1][2]. מין זה שמוצאו בצפון אמריקה ומרכזה נחשב לגר מזדמן בישראל הנמצא בשלב ראשון של פלישתו לשטחים טבעיים ומופרים[3].

סולנום המקור הפך עשב רע בשדות מושקים בקרקע כבדה. קיימים ריכוזים גדולים של הצמח במרכז עמק יזרעאל, בגליל התחתון, בעמק החולה ובשפלה, ואוכלוסיות קטנות עד אקראיות באזורים נוספים[4][5].

צורת ההפצה, רעילותו הרבה וריבוי הקוצים שעליו הופכים אותו למפגע קשה.

סולנום המקור הוא צמח חד-שנתי שעליו, גבעוליו וגביע הפרח מכוסים בקוצים רבים ארוכים ירוקים-צהובים, ישרים, דמוי מחט ובשערות כוכביות. פרחי הצהובים מבדילים אותו משאר המינים בסוגו בישראלה[3][6][7].

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיח של סולנום המקור

צמח חד-שנתי מכוסה קוצים ירוקים-צהבהבים דמויי מחט, מסועף, שרוע אן זקוף, גובהו כ-60 ס"מ, רוחב נופו 60.

שורש שיפודי מעוצה ומעמיק. הגבעולים נראים מעוצים בבסיסם.

העלים מסורגים, פשוטים ומחולקים לאונות, בעלי פטוטרת, ללא לוואים, חסרי ריח וקוצניים. הקוצים מכסים את העורקים הצדדיים שבשני צדדי העלה.

הפרחים צהובים וגדולים (קוטרם 3 ס"מ) והם, ערוכים בקבוצות של 3 עד 10 פרחים, על פי רוב בתפרחות סיומיות, דו-קרניות. וללא חפים.

הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית ומאוחי עלי כותרת. לפרח אין צוף, ההאבקה נעשית על ידי חרקים שוחרי אבקה.

הגביע מאוחה עלים, גלגלי, בעל 5 שיניים. הוא משתייר אך, אינו מתפרה לאחר הפריחה והוא דמוי כדור מכוסה קוצים בצפיפות[6][7]. הגביע בבעת הבשלת המאבקים והביציות מחולק כמעט עד הבסיס לאונות ישרות באורך 6 עד 10 מ"מ, צינור הגביע דמוי פעמון, אורכו 1.5 עד 2.5 מ"מ, מכוסה בצפיפות בשערות כוכביות או זפיניים, לפעמים עוקצניים.

הכותרת צהובה, גלגלית, מאוחת עלים ובעלת 5 אונות וצינור קצר מאוד[7]. קוטרה 2 עד 3 ס"מ (ק)[6].

האבקנים 5 כמספר עלי הכותרת, והם מאוחים בצינור הכותרת, קבועים בלוע הכותרת בין עלי הכותרת. האבקנים ניצבים כחרוט סביב עמוד השחלה, הם אינם צמודים מאוד ואינם מהודקים אל עמוד השחלה, אלא מפושקים פחות או יותר. אחד מן האבקנים ארוך בהרבה מהאחרים וכפוף לפנים[6].

הזירים קצרים מאוד והם קצרים מהמאבקים הגדולים שנוטים על פי רוב זה אל זה. שתי הלשכות של המאבק צמודות ומקבילות זו לזו ואינן מרוחקות זו מזו על ידי קונקטיב או זיר מורחב[8]. לשכות המאבקים נפתחות דרך נקב או שסע קטן בראשו של המאבק[7].

השחלה עילית, בת 2 מגורות, בכל אחת מהן ביציות רבות. עמוד העלי יחיד ויוצא מראש השחלה. הצלקת יחידה קטנה ודמוית כיפה.

השיליה מורחבת, זוויתית ובעלת ביציות מרובות[8].

הפרי ענבה בעלת 2 מגורות, היא מתפתחת בתוך הגביע הקוצני, ואינה חבויה בתוך הגביע, אלא גלויה.

הזרעים מרובים (40 עד 80 בענבה), פחוסים, חסרי צורה מוגדרת, בעלי שטח פנים מחוטט; אוכם 2 מ"מ ורוחבם 1.5 מ"מ.

העלווה מסוף מרץ ועד סוף נובמבר. הפריחה מסוף מאי ועד תחילת נובמבר. לפרח אין צוף, ההאבקה נעשית על ידי חרקים שוחרי אבקה.

פרי ירוק מתפתח מסוף יוני ופרי בהפצה עד סוף דצמבר. הזרעים מתפזרים בעודם בפרי המתייבש על הצמח או כאשר הצמח היבש ניתק בשלמותו ומתגלגל ברוח. הזרעים מופצים למרחק כשפרי מתפרק בזמן הגלגול.

בית גידול ותפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקריב פרי מקולף של סולנום המקור

סולנום המקור גדל במקומות מופרים שנוצרו או עוצבו על ידי האדם: שדות מעובדים ושוליהם, כבישים וצדי דרכים, אתרי פסולת בשטחים שאינם מעובדים. גדל על רוב סוגי הקרקעות  כמו: כבדות עמוקות בחבל הים תיכוני וגם על קרקעות רדודות ואבניות, אלקליות וחרסיתיות[5].

טיפוס התפוצה אמריקאי. מוצאו מאמריקה התיכונה ואמריקה הצפונית. הוא הוכנס באקראי לישראל בשנות 1950.

סולנום המקור הפך עשב רע בשדות מושקים בקרקע כבדה. קיימים ריכוזים גדולים של הצמח במרכז עמק יזרעאל, בגליל התחתון, בעמק החולה ובשפלה, ואוכלוסיות קטנות עד אקראיות באזורים נוספים. צורת ההפצה, רעילותו הרבה וריבוי הקוצים שעליו הופכים אותו למפגע קשה.

צורת ההפצה, רעילותו הרבה וריבוי הקוצים שעליו הופכים אותו למפגע קשה.

רעילות ושימושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח רעיל, כמו רבים מבני מיני הסולניים. חומרי הרעל נמצאים בכל חלקי הצמח, ובעיקר בפרי הירוק והלא בשל. החומרים הרעילים המצויים בו הם: סולנין, אטרופין ואלקלואידים רבים אחרים.

הסולנין הוא גליקוזיד המתפרק לסוכר ולסולנידין. חומר אחרון זה משכך כאבי מגרינה וכאבי בטן, ויעיל לריפוי מחלות עור שונות. בסולנום יש גם סולסודין, שמשמש אחד מן המקורות להכנת תרופות סטרואידיות, כמו קורטיזון והידרוקורטיזון, וכן הורמוני מין כמו פרוגסטרון וטסטוסטרון. רטיות מעלי סולנום שימשו בצרפת לריכוך רקמות ולשיכוך כאבי עצבים. לענבות השפעה נקוטת על מערכת העצבים באמצעות השפעתן על המעביר העצבי אטציל כולין. במחקרים שנערכו נמצא שמיצוי של סולנום מדכא פעילות של מערכת העצבים המרכזית, מאט את קצב הלב, מורד את לחץ הדם, מרחיב את כלי הדם, משככים כאבים, מונעים עוויתות שרירים ומגינים על הכבד מפני הרעלה. תוצאות המחקרים הללו מסבירים חלק ניכר מן השימושים העממיים בצמח[9]. אכילת חלקים מהצמח עלולה לפגוע במערכת העיכול של הניזון ממנו ואף לגרום למוות.

תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרי פתוח של סולנום המקור
    פרי פתוח של סולנום המקור
  • עלה של סולנום המקור
    עלה של סולנום המקור
  • פרי קוצני של סולנום המקור
    פרי קוצני של סולנום המקור

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולנום המקור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Solanum rostratum Dunal, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
  2. ^ Solanum rostratum Dunal, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏6-2023
  3. ^ 1 2 ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, הצמחים הפולשים בישראל, באתר טבעBIZ, ‏מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת, 2019
  4. ^ רוחי רבינוביץ', טוביה יעקובי, זהירות - סולנום המקור! עשב רע המתפשט בשדות בשנים האחרונות
  5. ^ 1 2 אלוני ע, סולנום המקור צמח רודרלי חד-שנתי פולש, הגדל בשולי דרכים ושדות, באתר כלנית, ‏2022
  6. ^ 1 2 3 4 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, 1998: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 590-593
  7. ^ 1 2 3 4 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 401
  8. ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 392
  9. ^ דן פלביץ' וזהרה יניב, צמחי המרפא של ארץ ישראל, כרך ב, תל אביב: מודן בע"מ, 1991, עמ' 235