סינוד ירושלים
סינוד ירושלים או סינוד בית לחם (בספרות, Synodus Jerosolymitana או Synodus Bethlehemitica) היה ועידה כנסייתית לענייני אמונה (סינוד) שכונסה ב-1672 על ידי פטריארך ירושלים דוסיתאוס השני בכנסיית המולד בבית לחם לשם התנערות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מן הקלוויניזם וקביעת עיקרי האמונה המבדילים אותה מן הנצרות המערבית (הכוללת הן את הנצרות הקתולית והן את הנצרות הפרוטסטנטית). מאמר באנציקלופדיה בריטניקה, המהדורה האחת-עשרה מ-1911 קובע כי הסינוד היה "הצהרת האמונה החיונית ביותר שיצאה מן הכנסייה היוונית אורתודוקסית באלף שנה".[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1629 ראה אור בז'נבה (מרכז הקלוויניזם באותה עת) חיבור בלטינית בשם "הוידוי של קיריליוס לוקריס", אותו חיבר כביכול פטריארך קונסטנטינופול קיריליוס לוקריס. החיבור סיכם בשמונה עשרה נקודות את עיקרי האמונה באופן שנטה לזהות את הנצרות היוונית אורתודוקסית עם הקלוויניזם.[2] החיבור זכה עד מהרה למהדורות באנגלית, צרפתית וגרמנית וב-1631 ראה אור בקונסטנטינופול תרגומו ליוונית. קיריליוס לוקריס עצמו הכחיש שהיה זה הוא שחיבר את הספר. בקונסטנטינופול עצמה תבעו אנשי הכנסייה היוונית אורתודוקסית, שגובו כנראה על ידי הישועים, משלטונות האימפריה העות'מאנית לאסור את הפטריארך הבוגדני. כוחם של הפרוטסטנטים (בראשות השגריר ההולנדי) להגן עליו לא היה רב והוא נכלא והוצא להורג בכלאו ב-1638.[3]
ב-1643 ראה אור חיבור עליו היה חתום הפטריארך של קייב, פטרו מוהילה, שדחה את הקשר בין הנצרות היוונית אורתודוקסית לקלוויניזם. אך הדבר לא הצליח לעצור את הזיקה שנוצרה בקרב רבים בין נצרות יוונית אורתודוקסית לבין קלוויניזם.
הוועידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מנת לשים קץ לשמועות על זיקה בין נצרות יוונית אורתודוקסית לבין קלוויניזם ולהגדיר היטב את עיקרי האמונה השונים שלהן, כינס פטריארך ירושלים דוסיתאוס השני סינוד במרץ 1672. בוועידה השתתפו שישה מטרופוליטים ונציגים נוספים מדרג נמוך יותר, אשר ייצגו את כל המרחב היווני אורתודוקסי.
באי הוועידה הצהירו על חוסר תקפות האמונה בפרדסטינציה (גזרה קדומה בלתי מותנית לגורלו של אדם) ובגאולה על האמונה לבדה (בלטינית, עקרון Sola fide; כלומר האפשרות לגאולת הנפש ללא ביצוע כל פרקטיקה דתית, אלא מתוך אמונה בלבד). כך הכחישו למעשה את עיקרי הקלוויניזם וכל אפשרות לכך ששתי האמונות יעלו בקנה אחד. יתר על כן הצהירו לראשונה על אמונתם שפסוקית "ומן הבן" (Filioque) אינה מקורית מכתבי הקודש, אלא זיוף קתולי. כלומר שרוח הקודש בשילוש הקדוש נמשכת מן האל האב לבדו ולא מן האל הבן ובכך הדגישו את התרחקותם מהנצרות המערבית ככלל. כן הצהירה הוועידה כעיקר אמונה שהחיבור "הווידוי של קיריליוס לוקריס" אינו אלא זיוף.
מסקנות הוועידה ראו אור ב-1676 בשם "וידוי דוסיתאוס או שמונה-עשר עיקרי האמונה של סינוד ירושלים".[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סינוד ירושלים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערך באנציקלופדיה בריטניקה
- ^ הווידוי של קירילוס לוקריס (באנגלית)
- ^ ביוגרפיה של קירילוס לוקריס
- ^ הטקסט של שמונה עשר העיקרים (באנגלית)
