סמבור פריי קוק

סמבור פריי קוק
ប្រាសាទសំបូរព្រៃគុហ៍
	מקדש בסמבור פריי קוק
אתר מורשת עולמית
	אזור המקדש של סמבור פריי קוק, האתר הארכאולוגי של אישנאפורה העתיקה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 2, 3 ו-4
שטח האתר	8.4 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ	25.236 קילומטרים רבועים
מידות
שטח	840.03 הקטאר
היסטוריה
סוג	יישוב
אתר ארכאולוגי
מצב	הריסות
גישה לציבור	כן
מיקום
מדינה	קמבודיה
מיקום	מחוז קמפונג תום, קמבודיה
קואורדינטות	12°52′21″N 105°02′35″E / 12.872500°N 105.043056°E
	(למפת קמבודיה רגילה) פנום פן סריי סיסופון באטאמבאנג סיאם ריפ קמפונג צ'אם סיהאנוקוויל קמפוט קמפונג צ'נאנג וייטנאם לאוס תאילנד מפרץ; תאילנד; מפרץ; טונקין; סמבור פריי קוק

סמבור פריי קוק (בקמרית: ប្រាសាទសំបូរព្រៃគុហ៍) הוא אתר ארכאולוגי בקמבודיה הממוקם במחוז קמפונג תום (אנ'), 30 קילומטרים צפונית לעיר קמפונג תום (אנ'), בירת המחוז, 176 קילומטרים מזרחית לאנגקור ו-206 קילומטרים צפונית לפנום פן. המתחם, שכיום הוא הרוס, מתוארך לממלכת צ'נלה שקדמה לאנגקור (סוף המאה ה-6 עד ה-9), שהוקמה על ידי המלך איסנווארמן הראשון (אנ') כמקדש מרכזי מלכותי מרכזי וכעיר בירתו, הידועה אז בשם אישנאפורה (קמרית: ឦសានបុ).^[1] בשנת 2017 הוכרז סמבור פרי קוק כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.^[2]

האתר שוכן על החוף המזרחי של אגם טונלה סאפ (אנ'), קרוב לנהר סטונג סאן. החלק המרכזי של סמבור פריי קוק מחולק לשלוש קבוצות עיקריות. לכל קבוצה תוכנית ריבועית מוקפת בקיר לבנים. המבנים של האזור הארכאולוגי הכולל נבנו בזמנים שונים: הקבוצה הדרומית והצפונית (המאה השביעית) על ידי איסנווארמן הראשון, שנחשב למייסד אפשרי של העיר,^[3] והקבוצה המרכזית (בתאריך מאוחר יותר). הבניינים של סמבור פריי קוק אופייניים לתקופה הקדם אנגקור עם תוכנית חיצונית פשוטה. החומר העיקרי הוא לבנים, אבל גם אבן חול משמשת למבנים מסוימים. מאפיינים ארכיטקטוניים כוללים מגדלים מתומנים (פראסטים) רבים, לינגאם של שיווה ויוני, בריכות ומאגרים ופסלי אריות. סמבור פריי קוק שוכן בתוך יערות סובטרופיים בוגרים עם סבך שיחים מוגבל. האזור היה ממוקש בעבר ועדיין עלול להכיל נפלים.^[4]

המקבצים

המתחם כולו עשוי משלושה מקבצים המסווגים כקבוצה C עבור מרכז, N עבור צפון ו-S עבור דרום. הם מוקפים בחומה כפולה סביב אזור בשטח של כ-4,000 דונם שבו היו 150 מקדשים הינדיים, כיום רובם חורבות.

קבוצה N: "פראסט סמבור" (ប្រាសាទសំបូរ) נחשב למקדש הראשי והוא מהמאה ה-7. הוא הוקדש לאחד מגלגולי הנשמות של שיווה המכונה גמבהירשוורה (מסנסקריט गम्भीर - גמבהיר, עמוק, חגיגי ו-शिव שוורה – שיווה המשמח).
קבוצה S: "פראסט יאה פאון" (ប្រាសាទយាយព័ន្ធ) כוללת 22 מקדשים מהמאה ה-7 (600–635 לספירה) בתקופת שלטונו של איסנווארמן הראשון בהקדשה לשיווה.
קבוצה C: כוללת את המקדש המרכזי "פראסט בוראם" (ប្រាសាទបុរាម) עם פסלי אריות שהיוו השראה לשם העממי של "פראסט טאו" (מקדש האריות). עם זאת, זוהי הקבוצה החדשה ביותר המתוארכת למאה ה-9. המאפיין העיקרי הנוסף הוא מגדל אשרם איסי, אך היו גם מבנים אחרים (18 מקדשים), כיום הרוסים.

היסטוריה

המאה השביעית

איסנווארמן הראשון שלט על ממלכת צ'נלה בין השנים 616 ל-637 לספירה, והשתלט על איסנבורה כבירתו, ומשערים שהוא בנה את המקדש הראשי פראסט סמבור (קבוצה N), שכן יש כתובת באתר המיוחסת לשלטונו המתוארכת ל-13 בספטמבר 627. המלך ידוע גם משום ששלח נציגות לחצר שושלת סווי בסין (616–617). צ'נלה כבשה נסיכויות שונות בצפון-מערב קמבודיה לאחר תום תקופת השלטון הסינית (כלומר לאחר 31 בינואר 656), שבעבר (בשנים 638/39) העלתה מס לסין. כתובת מתקופת שלטונו של איסנווארמן הראשון טענה שהוא: "מלך המלכים, השולט על סווברנבומי". ד"ר וונג סות'ארה, מהאוניברסיטה המלכותית של פנום פן, טען כי הכתובת "מוכיחה שסווברנבומי (אנ') היא האימפריה הקמרית".

המלך החשוב האחרון באישנאפורה היה ג'איווארמן הראשון (אנ'), שמותו גרם למהומה בממלכה בתחילת המאה ה-8, ולפירוקה לנסיכויות רבות ובסופו של דבר פתח את הדרך לעידן חדש: אנגקור. אתר זה נחשב גם לבירתו המוקדמת של ג'איווארמן השני (אנ').

המאה ה-20

לאחר ההפיכה של לון נול והפלת המשטר של הנסיך נורודום סיהאנוק ב-1970, הורה נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון על הפצצה חשאית של קמבודיה כדי להילחם בגרילה של הקמר רוז' ובכל השפעה של צפון וייטנאם במדינה. מטוסים אמריקאיים הפציצו עמדות בתוך האתר הארכאולוגי, וגרמו למכתשים ליד המקדשים, בעוד שכוחות הגרילה השאירו כמה מוקשים באדמה שפונו רק ב-2008.

אתר זה התווסף לרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו ב-8 ביולי 2017.^[2]

דת רשמית

הדת הרשמית בעיר סמבור פריי קוק הייתה שיוויזם, אחת מארבע הכתות של ההינדואיזם הפופולריות ביותר, המכבדת את האל שיווה כישות העליונה והלינגאם (בסנסקריט लिङ्गं, כלומר "סימן" או "הסקת מסקנות") או "שיווה לינגה" המייצג את שיווה שיש לסגוד לו במקדשים. בקמבודיה כפי שהוא בהודו, הלינגאם הוא סמל לאנרגיה ולפוטנציאל של האל שיווה עצמו, וסמל פאלי זה מיוצג לעיתים קרובות עם יוני (בסנסקריט: योनि, מילולית "פות" או "רחם"), סמל של האלה שאקטי, אנרגיה יצירתית נשית.

שיוויזם היה דת צ'נלה (סביב 550 - 800 לספירה), כולל אלמנטים של הינדואיזם, בודהיזם ופולחן האבות המקומי. במקדשי סמבור פריי קוק אפשר להרהר תוך התבוננות בכתובות אבן גם בסנסקריט וגם בקמרית, ולקרוא בשם גם לאלוהויות ההינדיות וגם לאלוהויות המקומיות עם שיווה וכמה מזבחות עם הלינגאם.