סן מרטין דה לוס אנדס
 | |
| סן מרטין דה לוס אנדס | |
| מדינה |
 ארגנטינה |
|---|---|
| פרובינציה |
 נאוקן |
| נפה | לאקר |
| חבל ארץ | פטגוניה |
| תאריך ייסוד | 4 בפברואר 1898 |
| שטח | 140 קמ"ר |
| גובה | 640 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 36,913 (2022) |
| קואורדינטות | 40°10′00″S 71°21′00″W / 40.166667°S 71.35°W |
| http://www.sanmartindelosandes.gov.ar/tourism | |
 | |
סן מרטין דה לוס אנדס (בספרדית: San Martín de los Andes, סן מרטין של האנדים) היא עיירה בפרובינציית נאוקן שבמערב ארגנטינה. העיירה שוכנת לחופו המזרחי של אגם לאקר, בגובה של כ-640 מטרים מעל פני הים, כ-45 ק"מ מהגבול עם צ'ילה. העיירה משמשת כבירתה של נפת לאקר, ובשנת 2001 התגוררו בה כ-22 אלף תושבים. בשפת המפוצ'ה היא מכונה "פּוּקָאוּז'וּאֶה" (Pucaullhué), שפירושו "מקום השחפים".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיירה נוסדה ב-4 בפברואר 1898, כעמדה אסטרטגית באזור שהיה עד לא מכבר בשליטת המפוצ'ה, ושגם צ'ילה טענה לריבונות בו. ב-1902 נקבע סופית הגבול בין שתי המדינות, בהתאם לבוררות של המלך אדוארד השביעי, וסן מרטין נותרה בצדו הארגנטינאי. ב-30 השנים הראשונות לאחר הקמתה, הייתה העיירה בסיס צבאי, ורק מאוחר יותר, ובמיוחד לאחר הכרזתו של הפארק הלאומי לנין והקמתו של אתר הסקי בהר צָ'פֶּלְקוֹ, החלה לקבל את צביונה הנוכחי, כעיירת תיירות (אם כי עדיין שוכן בתחומה בסיס צבאי גדול).
מאז שנות ה-70 של המאה העשרים, התיירות היא הענף המוביל בעיירה. בחורף פועלים בסביבתה אתרי סקי (החשוב שבהם בצ'פלקו), ובקיץ פוקדים אותה מטיילים המבקרים באתרים הסובבים אותה, ובהם הפארקים הלאומיים לנין ונאוול ואפי ודרך שבעת האגמים. בנוסף, ריבוי האגמים והנחלים באזור מהווים גם מוקד משיכה לחובבי דיג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סן מרטין דה לוס אנדס (בספרדית)
