ציור מתוך הרומן "סרפיטה". הכומר בייקר מעשן, מימינו הבת מינה, משמאלו וילפריד | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אונורה דה בלזק |
איורים | אדוארד טודוז |
שפת המקור | צרפתית |
סוגה | רומן |
מקום התרחשות | נורווגיה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1834 |
סדרה | |
ספר קודם | Louis Lambert |
סרפיטה (בצרפתית: Séraphîta) הוא רומן פילוסופי צרפתי מאת אונורה דה בלזק. הרומן פורסם ב-Revue de Paris בשנת 1834. סרפיטה זכה להצלחה רבה ויצא לאור בשבע מהדורות חדשות.
העלילה מתרחשת על ובקרבת Stromfjord הפיורד הנורווגי, ובטירה שבה שוכנת "סרפיטה". הדמויות נפגשות גם במשכנו של הכומר המקומי, בייקר, אביה של מינה. "בלזאק מצליח לחדור לעולם על-טבעי"[1]. הוא "מתאר דמות ייחודית ביותר, שהיא למעשה אנדרוגינוס. דמות מיתולוגית עתיקת יומין, המעידה על שלמות אנושית, שהרי האנדרוגינוס נחשב למי שהשיג שלמות באופן מוחלט"[2]. סרפיטה היא צעירה בת 27 המאוהבת באלוהים ולא באנשים, באלוהים ולא בעולם שברא. יופייה מעורר אהבה סביבה. וכך מתאהב בה וילפריד, תייר צעיר עוצמתי בן 30 ממוצא שווייצרי שנקלע לאזור, הרואה בה אישה לכל דבר. גם מינה, הנורווגית בת ה-17 מתאהבת ב"סרפיטוס", ורואה בו גבר לכל דבר. אהבתם של וילפריד ומינה לאישה/גבר היא אובססיבית מאוד, בלתי מתפשרת ובלתי מעורערת. ואילו הדמות "סרפיטה/סרפיטוס" היא "דמות רגישה בהחלט לכל רמז של אהבה, המסרבת לקרב אותם אל גופה"...[3].
האנדרוגינוס, סרפיטה/סרפיטוס, נחשבת לדמות המייצגת את השלמות. היא נולדה להורים שתרגלו את תורתו של עמנואל סוודנבורג[4] העוסקת בהשגבת תנאי החיים האנושיים על-מנת להתעלות ברוחניות האלוהית. סרפיטה/סרפיטוס היא דמות משכילה מאוד שלא למדה, "בעלת יכולות שמעבר לכל יכולות האנושיות המוכרות"[5]. היא חיה חיי בדידות והתבוננות. "דמות כמעט שמימית זו חולמת על אהבה מושלמת, אהבה שבה היא אוהבת במקביל את שני המאוהבים בה, וללא מגע פיזי"[6]. היא מאמינה שתוכל לאחד את וילפריד ומינה באהבה רוחנית, לאחר מותה. וכך היה. אמנם במקביל לחייה הרוחניים, מתרחש מאבק על חייה, לכאורה, של מלאכים מול שדים נוראים, עליו מעיד דוד. אך בסופו של דבר, לנגד עיניהם של וילפריד ומינה, הדמות הזו מתמודדת עם שער הכניסה לשמים, וכאן מתרחשת דרמה קשה מנשוא. מועמדות בפניה השאלות הקשות ביותר, ולבקשותיה, שתיקת השמים רועמת... הרומן זכה להצלחה רבה מאוד ותורגם לשפות שונות.
הספר עובד להצגת תיאטרון בידי ברברה היימן ואוריאל זוהר שגם ביים אותה בשנת 2010 בתיאטרון THEATRE DE L'îLE SAINT LOUIS בפריז ובמקומות רבים בצרפת. ההצגה מופיעה בבית בלזאק[7] בפריז בשנת 2012[8]. ברברה היימן משחקת בהצגה זו, שהופיעה גם בבריסל, בפסטיבל תיאטרון ביוון, בשווייץ, בקונגו-ברזוויל, במכון הצרפתי בחיפה, באיסטנבול, ובאורוויל שבהודו בשנת 2014.