![]() | |
לידה |
5 במאי 1935 (בן 89) Rajula, הודו ![]() |
---|---|
מקום לימודים |
Sir Jamsetjee Jeejebhoy School of Art ![]() |
![]() ![]() |
עביד סורטי (בגוג'ראטית: આબિદ સુરતી; נולד ב-5 במאי 1935) הוא צייר, סופר, קריקטוריסט, עיתונאי, סביבתן, מחזאי ותסריטאי הודי.[1][2][3][3] בשנת 1993 הוענק לו על ידי משרד התרבות של הודו פרס הנשיא[4] על סדרת הסיפורים פורצת הדרך שלו, "טיסרי אנקה".[5]
סורטי נולד למשפחה מוסלמית גוג'ראטית ב-5 במאי 1935 בכפר ווברה, בסמוך לעיר רג'ולה שבגוג'ראט, הודו. אביו הוא גולם חוסיין ואמו היא סקינה בגום.[6] את ילדותו המוקדמת העביר בכפר, שם הוא ומשפחתו חיו בעוני ובאמצעים דלים. בגיל 5, הוא כמעט ונסחף בשיטפון בנהר טאפטי (אנ') על יד העיר סוראט.
בהמשך עקרה המשפחה למומבאי ואת שארית ילדותו העביר ברובע דונגי בעיר. אביו היה חסיד של תנועת הסופיות והנחיל לבנו ערכים של נקיטת אי-אלימות ושלום.[7] הוא הצטרף לבית הספר J.J לאומנויות בשנת 1954 אז היה בן 19 ובבגרותו קיבל תואר ראשון באמנות. הוא הושפע רבות מכתביו של הסופר הבנגלי בן המאה ה-20, שאראט צ'נדרה צ'טרג'י. (אנ')[6] עד מהרה למד סורטי, מלבד השפות הינדי וגוג'ראטית, גם את שפת האורדו ברמת שפת אם, ולימים יפרסם את חלק מכתביו בשפה זו.[6] הוא החל את דרכו כפרילנסר ולא זכה לפרסומים רבים בשנות צעירותו.
בשנת 1965 התחתן עם מסומומה בגום, איתה גידל שני ילדים.[3].
סורטי כתב את סיפוריו בדרכים שונות ומגוונות, כמו סיפורת, רומנים, הצגות, קריקטורות, ספרי ילדים מדריכי טיולים. כמה מספריו תורגמו לשפות אזוריות. הוא כתב גם עבור עיתונים ומגזינים בהינדי וגוג'ראטית במשך למעלה מ-40 שנה וזכה בפרסים רבים על עבודותיו.
למעשה, סורטי הפך לסופר באופן מקרי לחלוטין. הוא מעולם לא התנסה בכתיבה ולא העלה על דעתו להפוך לסופר, אולם כשאהבתו הראשונה סירבה להיות עמו בזוגיות בעקבות לחץ מצד משפחתה, לא היה לעביד המתבגר עם מי לדבר על העניין - ולכן החל להעלות את סיפורו על הנייר. סיפורו הופיע לראשונה בג'ואראטית בשנת 1965 בשם "તૂટેલા એન્જલ્સ" ("מלאכים שנפלו") והפך להצלחה בלתי צפויה[8].
במשך שנותיו כסופר כתב יותר מ-80 ספרים, כולל 45 רומנים, 10 אנתולוגיות ו-7 מחזות[8][9][10]. סורטי פרסם גם קריקטורות וקומיקס[11], כתב מאמרים ועבד בטלוויזיה ההודית[6].
הקומיקס הראשון שיצר סורט פורסם בין השנים 1952 ל-1953 במגזין רמקאדו שהופץ בגוג'ראט[12]. בהמשך יצר גם את סדרת הקריקטורות "דהבוג'י" שתפסה פופולריות גדולה מאוד באזור מומבאי והייתה לאחת מרצועות הקומיקס הארוכות ביותר שפורסמו עד אותה עת בהודו כולה, כאשר רצה ללא הפסקה למעלה מ-30 שנה. סיפורי הקומיקס הנוספים שפרסם בתקופה זו הופיעו במגזינים שונים, ביניהם נמנה גם המגזין "Dharmyug" (אנ')[13][14] שמופץ בכל הודו.
סורטי הוגדר על ידי רבים כאחד הכותבים והקומיקסאים ההודים המשפיעים ביותר, והופיע אף על לוח השנה של חברת "Comix Theory" בשנת 2019 כאמן הנבחר של חודש ינואר[15][16][17]. בשנת 1993 זכה סורטי בפרס הנחשב ביותר בהודו למפעל חיים - פרס הנשיא (המקביל לפרס ישראל במדינת ישראל).