עבירה (יהדות)
ביהדות, עבירה היא הפרה של אחת מתרי"ג מצוות או המצוות דרבנן, ובמשמעות רחבה יותר כל מה שמוגדר כעשייה נגד רצון ה'.
סוגי עבירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתורה מופיעים שלושה מושגים שונים בהקשר זה: חטא, עוון ופשע. על פי חז"ל[1][2], חטא הוא עבירה בשוגג, עוון הוא עבירה במזיד לתיאבון, ופשע הוא עבירה שמטרתה להכעיס את ה'.
בתלמוד הבבלי[3][1] נאמר שעבירה על מצוות לא תעשה חמורה מביטול מצוות עשה, אך עם זאת עשה דוחה לא תעשה[4]. עוד נאמר שאדם חייב להוציא את כל ממונו כדי לא לעבור על "לא תעשה", ואילו על מצוות עשה צריך להוציא רק חמישית מנכסיו.
חלוקה נוספת היא בין עבירות שבין אדם למקום לעבירות שבין אדם לחברו. בתלמוד נאמר שעבירות שבין אדם לחברו חמורות יותר, כי אין עליהן כפרה עד שירצה את חברו. בספרות המוסר מוסבר שכל עבירה שבין אדם לחברו כוללת בתוכה גם עבירה שבין אדם למקום.
העונש על עבירות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הענישה בהלכה
על חלק מהעבירות ישנם דיני עונשין וכפרה. באופן כללי, על עבירה בשוגג יש חיוב קורבן, ואילו על עבירה במזיד (בין לתיאבון ובין להכעיס) עונש גופני, מלקות או מיתה. עם זאת, גם כאשר נהגו בפועל עונשים גופניים אלה – הם היו נדירים בשל התנאים המחמירים שנדרשו לכך. על חלק מעבירות דרבנן יש עונש מכת מרדות. בנוסף ישנם דיני קנסות, שבדרך כלל באים על היזק ממוני.
העבירות נחלקות לדרגות חומרה, על פי העונש הקבוע להן בתורה. העונש החמור ביותר הוא ארבע מיתות בית דין – המדורגות גם בינן לבין עצמן על פי חומרה. העונשים הבאים בתור בדרגת החומרה הם (מן הכבד אל הקל) כרת, מיתה בידי שמיים ומלקות.
חומרת העבירה מכריעה במקרה של אדם שמוכרח לעבור אחת משתי עבירות, כגון לצורך פיקוח נפש לחולה או במקרה שנאנס על ידי גויים לעבור ואין עליו חובת יהרג ואל יעבור. במקרים אלה על האדם לעבור את העבירה הקלה יותר.
תשובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתורה ובנביאים נאמר שתשובה מועילה לכל העבירות. בתלמוד ישנם סיפורים על אנשים שחטאו כל ימיהם והצליחו לחזור בתשובה. עם זאת, בתלמוד הבבלי[1] מבואר שישנן עבירות שלא מספיקה תשובה בשביל כפרה גמורה עליהן, והן דורשות זיכוך נוסף כמו ייסורים, יום כיפור או מיתה. על עוון חילול השם אין כפרה עד למיתת האדם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ו, עמוד ב'
- ^ פירוש רש"י על התורה, ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ז'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ז', עמוד א'
- ^ ראו יד מלאכי אות תקט"ו, מנחת חינוך סוף מצווה ח'. ראו עוד בנושא במאמר זה ובשיעורו של הרב אשר וייס.