למגזר החרדי עגה שמונחיה שאובים מהעולם הדתי וההלכה, מביטויים בארמית וביידיש, והם מושפעים ממושגי התרבות החרדית וההווי הישיבתי.
הגם שהשימוש ביידיש כשפת דיבור יומיומית נפוץ בישראל בעיקר בציבור החסידי והירושלמי, לציבור החרדי האשכנזי בכללו יש זיקה רבה לשפה. גם חלק מהחרדים בני עדות המזרח, בעיקר אלה הקשורים לציבור הליטאי ולמדו במוסדותיו, משתמשים לעיתים בסלנג זה.
סיומת "עֶר" היא סיומת יידית ההופכת (בין היתר) שם עצם לשם תואר, כמו באנגלית ובגרמנית. כך למשל: צ'אלמער (שיבוש של 'ירושלמער', ירושלמי, מתייחס לצאצאי בני היישוב הישן); פונוביז'ער (יוצאי ישיבת פוניבז'); חברונ'ער (יוצאי ישיבת חברון, בדרך כלל ישיבת חברון גבעת מרדכי); בריסקער (נוהג במנהגי בריסק/בוגר ישיבות בריסק); פויליש'ער (כינוי ליהודי מגזע יוצאי פולין ובפרט חסידי פולין).
העגה החרדית כוללת גם ביטויים שמקורם ביידיש, כגון:
השפה החרדית מאופיינת בהגיית מילים מסוימות בהברה אשכנזית, במיוחד מילים הקשורות למושגים הלכתיים. בהגייה זו נהגית ת' רפויה כ-ס'. לאחר חולם מלא וצירי מבטאים י' וקמץ נהגה כחולם. כך המילה "טוֹטָפוֹת" תהגה כ"טויטופויס" (toytofoys).
התנועה האחרונה שבמילה מוחלפת לעיתים לתנועת ə; למשל, המילה מִנְחָה תהגה כמִנְחֶה [minxə']. כך גם "פַּיֶיעֶס" (פאות), "לימוד" במלעיל (לימוד תורה), דַעַס תֵּיְירה (דעת תורה).
באופן טבעי מושפעת העגה החרדית מן ההווי הישיבתי. כך למשל:
חרדי נשוי יזכה בדרך כלל בתואר "רב", ובפנייה בכתב יתווסף לאחר מכן לרוב "שליט"א" (ראשי תיבות של: "שיחיה לאורך ימים טובים אמן"), ולגדול דור קוראים מרן. פנייה אל אדם מכובד תהיה בלשון נוכח רבים (אתם) או גוף שלישי נסתר. גוף נוכח רבים הוא במקרים מסוימים גם צורת הדיבור בין גבר זר לאישה.
אורח חייה של החברה החרדית ואופייה השמרני הכתיב את האופי של חלק מהביטויים הנפוצים.
ההימנעות מניבול פה ושמירה על טוהר הלשון בולטים בשפה החרדית. כך למשל, אישה הרה תכונה עתים בלשון נקייה "במצב" או "מחכה". במקומות רבים נמנעים מלאזכר את שמה של מחלת הסרטן והיא מכונה כ"המחלה הנוראה" או "המחלה הידועה" או סתם "המחלה" (או ביידיש: "יֶענֶע מַחְלֶה" ["המחלה ההיא"] או "יֶענֶע מעשה" [yene mayse - "הסיפור ההוא"]).
"ברוך ה'", "אם ירצה ה'" ו"בעזרת ה'" הם ביטויים שכיחים שאימוצם לשפה מבטא את האמונה באלוהים ובהשגחה פרטית. הבטחות ילוו בהיגד "בלי נדר" שמשמעו הוצאה מכלל אפשרות שהמבטיח נדר לקיים את שהבטיח, כך שאם לא קיים את שהבטיח לא יעבור על החיוב ההלכתי לקיים נדר.
מונחי עגה נפוצים בעולם השידוכים. "סידור מלא" הוא כינוי להסדר שלפיו משפחת הכלה מביאה כנדוניה סכום מלא לקניית דירה, "חצי-חצי" – הסכם נישואין שבו הורי החתן והכלה מתחלקים בהוצאות בשווה. בחור או בחורה בגיל המתאים לנישואין יישאלו האם הם "שומעים" (הצעות לשידוכין). "גיבנת" היא אח או אחות ש"תוקעים" את אחיהם הצעיר מ"לשמוע" שידוכים, משום שבמשפחות רבות נהוג שהילדים נישאים לפי סדר הגילאים. "לסגור" או "לשבור צלחת" משמע להתארס. "וורט" הוא כינוי לשתיית ה"לחיים" וההכרזה הרשמית על האירוסין בין הבחור לבחורה. מל"ג הוא ראשי תיבות של הביטוי "מיועד להיות גיס", שבו מכונים החתן או הכלה אצל אחיהם.