עַמִּינָדָב הוא דמות מקראית. הוא מוזכר כאביו של נחשון, נשיא שבט יהודה, ואביה של אלישבע, אשת אהרן.
חוקרי המקרא מסבירים את השם "עמינדב", בתור שם תאופורי[1][2] שמשמעותו עמי (האל) נדיב (אשר מעניק בן למשפחה). לשם זה קרבה לשם אבינדב.[3] עם זאת, זה לא ההסבר הבלעדי, וגם לא ההסבר המרכזי.
פירוש נוסף מבוסס על ההסבר הלשוני גרידא. הוא מתמקד במילה "עם", וקובע שהשמות נוצרו מהרכבה רגילה: קידומת+שורש. באותו אופן כמו השמות "אבינדב" או "אחינדב". כלומר שמות שבבסיסם קרבת משפחה. כדי לבסס הסבר זה, צריך להציב את המילה "עם" בשורה אחת עם המילים "אב" ו-"אח". ואמנם, בלשני העברית מציבים את המילה "עם" באותה קטגוריה כמו אב ו-אח. הם קובעים קביעה זו בהסתמך על שפות שמיות אחרות. למשל, בערבית, המילה "עם" פירושה "דוֹד": عم . אבל גם בעברית אפשר לציין את הזיקה בין "עם" לבין "חם" (האב של האישה).
עמינדב היה נכדו של חצרון בן פרץ ובנו של רם, ודוד המלך הוא אחד מצאצאיו.[4] יש הסוברים כי נישואי בתו של עמינדב, אלישבע לאהרון מסמלים ברית בין בני אהרון ושושלת הכהונה לבין מלכי יהודה, צאצאי דוד.[5]
על פי הברית החדשה (הבשורה על־פי מתי, פרק א'), דוד מיוחס למשפחת עמינדב, ומשושלתו נולד ישו:
המושב עמינדב הממוקם ממערב לירושלים המשתייך לתנועת המושבים נקרא על שמו.
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תנ"ך |