שמות מסחריים בישראל | |
---|---|
קריסטקסה krystexxa פוריקאז puricase | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי |
C1549H2430N408O448S8 (peptide monomer) |
מסה מולרית |
kg/mol 497 (polymer-modified tetramer) |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמן מחצית חיים | 10 - 12 ימים |
בטיחות | |
מעמד חוקי | תרופת מרשם |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון C |
דרכי מתן | עירוי תוך ורידי |
מזהים | |
קוד ATC | M04AX02 |
מספר CAS | 885051-90-1 |
פגלוטיקאז (pegloticase) הוא המרכיב הפעיל בתרופה קריסטקסה (krystexxa), המיועדת לטיפול במחלת שיגדון (גאוט) כרונית, עמידה (רפרקטורית) לטיפול וחמורה. זהו טיפול קו-שלישי בחולים בלתי-סבילים לטיפולים אחרים[1]. התרופה ניתנת באמצעות עירוי תוך ורידי. התרופה אינה רשומה בישראל.
פגלוטיקאז פותח על ידי חברת סביינט פרמסוטיקלס[2][3]. בחודש ספטמבר 2010 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את הפגלוטיקאז לשיווק בארצות הברית, לאחר שני ניסויים קליניים, שהדגימו כי התרופה הפחיתה את רמות חומצת השתן ואת המשקעים של גבישי חומצת השתן במפרקים וברקמות הרכות. סוכנות התרופות האירופית (EMA) העניקה לפגלוטיקאז אישור שיווק בשנת 2013, לטיפול בשיגדון עם משקעי חומצת שתן. בשנת 2016 הסתיים אישור השיווק לתרופה באירופה[4].
פגלוטיקאז מהווה אופציה עבור 3% מהאנשים עם שיגדון, אשר אינם סבילים לתרופות אחרות[5]. פגלוטיקאז ניתן כעירוי תוך-ורידי כל שבועיים[5]. ונמצא כמפחית רמות של חומצת שתן באוכלוסייה זו[6]. התרופה שימושית כנראה עבור משקעי חומצת שתן, אך בעלת שיעור גבוה של תופעות לוואי[7]. כ-40% מהחולים מפתחים עמידות לתרופה, על פני זמן[1].
באנשים עם חוסר באנזים גלוקוז-6-פוספט דהידרוגנאז, פגלוטיקאז עלול לזרז המוליזה חמורה, מסכנת-חיים, עם מטהמוגלובינמיה; אי לכך, פגלוטיקאז הוא בעלת התווית-נגד באנשים אלה. פגלוטיקאז עלול אף להדגים אימונוגניות[8].
פגלוטיקאז הוא אוריקאז (אנ') רקומביננטי, הדומה לזה שבחזיר. בדומה לאנזים רסבוריקאז(אנ'), פגלוטיקאז הופך חומצת שתן לאלנטואין(אנ'). פעולה זו מפחיתה את הסיכון למשקעים, מכיוון שאלאנטואין מסיס יותר, פי 5 עד פי 10, מאשר חומצת שתן.
בניגוד לרסבוריקאז, פגלוטיקאז עבר פגילציה(אנ'), כדי להגדיל את זמן מחצית החיים של הפינוי שלו מהגוף, מכ-8 שעות ל-10 או 12 ימים, וכדי להפחית את האימונוגניות של החלבון הזר של אוריקאז. שינוי (מודיפיקציה) זה מאפשר ליטול את התרופה רק פעם אחת, כל שבועיים עד חודש, מה שהופך את התרופה למתאימה עבור טיפול ארוך-טווח[9].
פגלוטיקאז הוא חלבון טטרמרי(אנ'), המורכב מ-4 שרשראות זהות של כ-300 חומצות אמינו, כל אחת. כ-9 מתוך 30 שיירי הליזין בכל שרשרת, עברו פגילציה. שרשראות PEG אלה מכילות כ-225 יחידות של אתילן גליקול, כל אחת (10 ק"ג\מול PEG)[2].