לידה |
9 ביוני 1931 לייק ציריך, אילינוי |
---|---|
פטירה |
23 בנובמבר 1999 (בגיל 68) מדגסקר |
מדינה | ארצות הברית |
מקום מגורים | ובסטר גרובס |
פעילות בולטת | צפרות |
השכלה | מכללת סווארת'מור |
בן זוג | דייוויד סנטסינגר |
פיבי סנטסינגר (9 ביוני 1931 – 23 בנובמבר 1999) הייתה צפרית אמריקאית אשר התפרסמה בכך שראתה ותיעדה ציפורים מ-8,398 מינים שונים,[1] יותר מכל אדם אחר בהיסטוריה עד לאותה עת, והייתה לאדם הראשון שצפה בלמעלה מ-8,000 מינים.[2] היא כתבה אוטוביוגרפיה בשם צפרות בזמן שאול אשר עסקה בהישג הזה. היא טיילה רבות בעולם כדי לצפות בציפורים בסביבתן הטבעית, ותוארה כבעלת זיכרון מצוין ורוח תחרותית חזקה.[1]
לאחר שאובחנה עם מלנומה בגיל 50, סנטסינגר החלה להקדיש את מירב זמנה לצפרות, ונודעה כצופה חדה המתעדת את תצפיותיה בפרוטרוט. מסעותיה המרובים ליעדים מרוחקים ברחבי העולם התגלו לעיתים קרובות כמסוכנים. אף כי בתחילה אבחנתה כחולה סופנית היא שהביאה אותה להצבת היעד של צפייה במספר מרבי של מיני ציפורים, היא נהרגה בתאונת דרכים בזמן טיול צפרות במדגסקר כ-18 שנים לאחר האבחנה.
סנטסינגר נולדה בשם פיבי ברנט ב-9 ביוני 1931[3] לנעמי גדס וליאו ברנט[4], וגדלה באגם ציריך, אילינוי.[5] אביה ליאו ברנט היה ענק בתעשיית הפרסום, מייסד חברת הפרסום ליאו ברנט בע"מ. פיבי ירשה מאביה הון ניכר לאחר מותו ב-1971; כספים אלה סייעו במימון נסיעותיה הרבות.[1]
היא למדה בבית ספר יסודי זעיר בלייק ציריך שבאילינוי עם שני תלמידים נוספים בלבד.[5] בגיל 11, היא הכירה את בעלה לעתיד, דייוויד סנטסינגר (שהיה בן 13), בתנועת הנוער 4-H (אנ').[5]
היא למדה במכללת סווארת'מור, שם סיימה תואר בשפה הגרמנית. לאחר מכן היא לימדה בבית ספר לבנות סמוך.[5] לאחר שירותו הצבאי של בעלה בקוריאה, למדו שניהם לתואר שני, היא בספרות גרמנית.[5]
פיבי נשאבה לתחביב לאחר שצפתה בסבכון כתום-גרון (אנ') ב-1961.[6] את טיול הצפרות הראשון שלה ערכה בשנת 1965 במינסוטה עם חבר.[5] היא נודעה כצפרית מקומית מצליחה בשנות ה-70.[7]
סנטסינגר קבעה לעצמה יעד של הצבת שיא לצפייה בהכי הרבה מיני ציפורים לאחר שהרופא שלה אבחן אותה כחולה במלנומה סופנית ב-1981, השנה בה מלאו לה 50 שנה.[8] במקום הוספיס ביתי או מרדף אחר טיפולים, היא בחרה לנסוע לאלסקה כדי לצפות בציפורים, וכשחזרה הביתה גילתה כי מחלת הסרטן שלה נמצאת בנסיגה. המחלה נכנסה להפוגה לפרקים של כחמש שנים בכל פעם, אז הייתה חוזרת.[5] היא פנתה לטיפול כירורגי עבור הישנות אחת.[1] בהמשך, תיירה סנטסינגר רבות כדי לצפות בציפורים ולראות מקומות חדשים בעולם.[5] היא ביקרה באזורים מרוחקים, לעיתים בתנאים פוליטיים לא יציבים, כדי להוסיף לרשימת חייה ההולכת וגדלה. כצפרית חובבת, היא ניהלה רישום מפורט של הערות בשטח, במיוחד לגבי תת-מינים ייחודיים, שרבים מהם סווגו מאז למינים מלאים (דבר שהיה מגדיל את מספר המינים בו צפתה אילו חושב כיום).
כשסנטסינגר החלה לצפות בציפורים, היו מוכרים כ-8,500 מינים ברחבי העולם, לעומת כ-10,000 בשנת מותה. בשנת 1995 היא הגישה רשימה של 8,040 מינים שתיעדה לאגודה האמריקאית לצפרות (ABA) ולספר השיאים של גינס.[9] בשנת 1995 היא הייתה לאדם הראשון שחצה את רף ה-8,000 מיני ציפורים.[2] עד מותה, היא זיהתה ותיעדה 8,398 מינים,[1] כמעט 85% מהמינים המוכרים בעולם.[5][8] התצפיות שלה כללו 2,000 ציפורים במינים מונוטיפיים, כלומר המין היחיד בסוגו. הערותיה המפורטות על הציפורים בהם צפתה היו צפויות להאריך את רשימתה, מכיוון שחלקן עשויות להיות מזוהות כמינים חדשים לאחר מותה.[5]
סנטסינגר טיילה כארבעה חודשים בכל שנה, ובהיותה מודעת לתחרות, בילתה את שאר השנה בלמידה מתמונות של ציפורים. אימה ראתה בפעילות זו כשל "ציפור המפחדת מהכלוב".[1][4] היא החמיצה את לווייתה של אמה ואת חתונתה של אחת מבנותיה בזמן טיולים לצפייה בציפורים.[1] זמני ההפוגה הארוכים העניקו לה תחושת מוגנות, למרות שהיא סבלה מפציעות, ובפפואה גינאה החדשה היא אף עברה אונס קבוצתי על ידי חמישה גברים עם מצ'טות;[8] עם זאת היא חזרה לפפואה גינאה החדשה בשנה שלאחר מכן.[1] טיוליה לקחו אותה למדבריות, לביצות, לג'ונגלים ולהרים מספר פעמים בכל היבשות. במהלך הקריירה שלה, היא שרדה מלריה, תאונת סירה שעלולה הייתה להיות קטלנית, ונלקחה כבת ערובה באתיופיה.[4] הצפר נייט סוויק הרחיב ב-2016 כי כיום צפרות כזו דורשת פחות מאמץ, שכן מדינות רבות קידמו מאז תיירות אקולוגית כדי לחזק את הכלכלה שלהן, ועל-כן סנטסינגר נתפסת בעיני צפרים אחרים כחלוצה.[3] טוני בנט, שהכיר אותה מצפרות בניו מקסיקו, אמר שהיא "האמנית המושלמת של צפרות... אינטנסיבית ובעלת-ידע". [10]
ספר הזיכרונות של סנטסינגר, שנקרא בשם צפרות בזמן שאול, פורסם לאחר מותה ב-2003 על ידי האגודה האמריקאית לצפרות (ABA). ההוצאה תיארה זאת כך: "יותר מסתם נרטיב מסע, הספר הוא גם מסמך אנושי מרגש מאוד, שכן הוא מפרט כיצד האובססיה של פיבי סנטסינגר לציפורים הפכה לדרך התמודדות עם מחלות סופניות".
בשנת 1994, ספר השיאים של גינס כינה אותה "הצפרית המובילה בעולם".[4][11]
בראיון משנת 1995, סנטסינגר אמרה כי "צפר רציני היוצא עם שותפים מנוסים פעם בשבוע עשוי לצבור 200 מינים חדשים בשנה כפי שעשיתי פעם. עם זאת, לאחר שנה כזו הקצב מואט באופן דרסטי, מכיוון שתצפה בכמעט את כל המינים הנפוצים במדינה".[12] היא הוכרה כ"מחזיקת השיא העולמי הנוכחי, עם יותר מ-8,000 מיני ציפורים לזכותה"[12]
בשנת 2010, היא תוארה כאחת משני האנשים היחידים שראו אי פעם יותר מ-8,000 מיני ציפורים.[13][14]
כדי להנציח את סנצינגר ביום הולדתה ה-85, ב-9 ביוני 2016, פורסם גוגל דודל לזכרה.[15]
ב-23 בנובמבר 1999, בזמן טיול צפרות במדגסקר, הטנדר בו נסעה סנטסינגר התהפך והיא נהרגה במקום. המין האחרון בו צפתה לפני התאונה היה וונגה אדומת-כתף, מין חדש למדע שתואר רק שנתיים קודם לכן, ב-1997.[5][9][16]
לפיבי ודייוויד סנטסינגר יש ארבעה ילדים, שלושה מהם חוקרי ציפורים בארצות הברית. בזמן מותה של פיבי, קרול הייתה מעורבת במחקר על ציפורים באלסקה ובמונטנה; סוזן חקרה את הלילית המנוקדת בצפון-מערבה של ארצות הברית; ותומס חקר מיני ציפורים בסכנת הכחדה עבור הממשל הפדרלי.[5] בתם השלישית, פני, היא פרופסור לכימיה באוניברסיטת הלב הקדוש בפיירפילד, קונטיקט.[17]
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)