פיינאפל אקספרס (מטאורולוגיה)

תמונת לוויין מנובמבר 2006 המציגה עננים מצפון להוואי ועד וושינגטון, תצורת פיינאפל אקספרס

פּיינאפּל אקספרס (באנגלית: Pineapple Express, מילולית "אקפרס האננס") הוא כינוי לא טכני לתופעה מטאורולוגית המאופיינת בזרימה חזקה ומתמשכת בקנה מידה גדול של אוויר לח חם, והמשקעים הכבדים הנלווים, המשתרעים בים מצפון-מזרח לאיי הוואי ועד לצפון-מזרח בכל מקום לאורך חוף האוקיינוס השקט של אמריקה הצפונית. פיינאפל אקספרס הוא דוגמה ל"נהר אטמוספרי", שהוא מונח כללי יותר למסדרונות צרים יחסית כאלה של הובלת אדי מים משופרת בקווי הרוחב האמצעיים ברחבי העולם.

סיבות והשפעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיצד תנודת מאדן-ג'וליאן (אנ') גורמת לפיינאפל אקספרס

פיינאפל אקספרס מונע על ידי ענף דרומי חזק של זרם הסילון הקוטבי ומאופיין על ידי נוכחות של גבול חזית מזג אוויר בפני השטח שהוא בדרך כלל איטי או נייח, עם גלים של לחץ נמוך הנעים לאורכו. כל אחת ממערכות הלחץ הנמוכות הללו מביאה לכמות גשמים מוגברת.

התנאים נוצרים לעיתים קרובות על ידי תנודת מאדן-ג'וליאן (אנ'), דפוס גשם משווני שמזין את הלחות שלו לדפוס זה. הם גם נוכחים במהלך אפיזודה של אל ניניו.

השילוב של אוויר עתיר לחות, דינמיקה אטמוספירית והאצה אורוגרפית (אנ') של התהליך הנובעת ממעבר אוויר זה מעל רכסי ההרים של החוף המערבי של אמריקה הצפונית גורם לירידה של כמה מהגשמים הכבדים ביותר באזור. מערכות פיינאפל אקספרס גורמות בדרך כלל לשלג כבד בהרים וברמה הפנימית, שלעיתים קרובות נמס במהירות בגלל השפעת ההתחממות של המערכת. לאחר שאיבדו את הלחות שלהם, מגיעות מסות האוויר הטרופיות לערבות היבשתיות כרוח צ'ינוק או פשוט "צ'ינוק", מונח שהוא גם שם נרדף באזור הפסיפיק נורת' וסט לפיינאפל אקספרס.

מקרים קיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי פיינאפל אקספרס רבים עוקבים אחר או מתרחשים בו-זמנית עם שקעים ארקטיים מרכזיים בצפון-מערב ארצות הברית, ולעיתים קרובות מובילים לשיטפונות גדולים של הפשרת שלגים עם גשמים חמים וטרופיים היורדים על קרקע קפואה ועתירה בשלגים.[1]

דוגמאות לכך הן שיטפון חג המולד של 1964, שיטפון עמק וילאמט של 1996 (אנ'), שיטפון יום השנה החדשה של 1997, שיטפון ינואר 2006 בצפון קליפורניה ובנבדה, סערת החוף הגדולה של 2007, שיטפון ינואר 2008 בנבדה, שיטפון ינואר 2009 בוושינגטון, שיטפון ינואר 2012 באורגון, שיטפון יום האהבה של 2019 בדרום קליפורניה,[2] והשיטפונות בפברואר 2020 באורגון ובוושינגטון.[3]

להלן כמה דוגמאות בולטות:

החוף המערבי, 1862

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1862, סופות קיצוניות שמקורן בפיינאפל אקספרס[4][5] פגעו בחוף המערבי במשך 45 ימים. בנוסף להמסה פתאומית של שלג, בחלק מהמקומות ירדו גשמים בכמות של 2,600 מילימטרים,[5] מה שהוביל לשיטפון החמור ביותר בהיסטוריה המתועדת של קליפורניה, אורגון ונבדה, המכונה השיטפון הגדול של 1862. העמקים של הנהרות סקרמנטו וסן חואקין הוצפו, והיו שיטפונות נרחבים ומפולות בוץ ברחבי האזור.

צפון קליפורניה, 1952

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור מפרץ סן פרנסיסקו הוא מקום נוסף לאורך חוף האוקיינוס השקט המושפע מדי פעם מהפיינאפל אקספרס. כאשר הוא מגיע, הגשמים העזים והמתמשכים גורמים בדרך כלל להצפות של נחלים מקומיים כמו גם להצפה של שטחים מיושבים. בעשורים שלפני 1980 לערך, המונח המקומי לפיינאפל אקספרס היה "סערה הוואית" (Hawaiian Storm). במהלך השבוע השני של ינואר 1952, סדרה של סופות "הוואיות" פקדו את צפון קליפורניה, וגרמו להצפות נרחבות סביב אזור המפרץ.

אותן סערות הביאו סופת שלג כבד ורטוב להרי סיירה נבדה, שגרמו לרכבת "סיטי אוף סן פרנסיסקו", רכבת בינעירונית בין שיקגו לסן פרנסיסקו להיתקע בדרך ב-13 בינואר.

צפון קליפורניה, 1955

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטפון הגדול ביותר בצפון קליפורניה מאז שנות ה-1800 התרחש ב-1955 כתוצאה מסדרה של סופות הוואיות, עם הנזק הגדול ביותר בעמק סקרמנטו סביב יובה סיטי (אנ').[6]

דרום קליפורניה, 2005

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גשמים בכמות יוצאת דופן גרמו לאגם זמני להיווצר באגן באדווטר בפארק הלאומי עמק המוות, 2005.

סופה הקשורה לפיינאפל אקספרס הכתה בדרום קליפורניה בין ה-7 ל-11 בינואר 2005. סופה זו הייתה הגדולה ביותר שפגעה בדרום קליפורניה מאז הסופות שפקדו במהלך אירוע אל ניניו בשנים 1997–1998. הסופה גרמה למפולות בוץ ושיטפונות, כאשר אתר מדברי אחד ממש צפונית ליישוב מורונגו ואלי (אנ') קיבל כ-230 מילימטרים של גשם, וכמה מקומות במדרונות ההרים הפונים לדרום ולדרום-מערב קיבלו כמויות גשמים יוצאות דופן: מעבר סן מרקוס (אנ'), במחוז סנטה ברברה, קיבל 624 מילימטרים, ומחנה אופידס (Opids Camp) בהרי סן גבריאל (אנ') במחוז לוס אנג'לס היה מוצף בעקבות 803 מילימטרים של גשם בתקופה של חמישה ימים.[7] באזורים מסוימים בעקבות הסופה היה למעלה מחודש של גשם כמעט בלתי פוסק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיינאפל אקספרס בוויקישיתוף
  • "Pineapple express". Mount Washington Observatory. 2001-01-17. אורכב מ-המקור ב-2004-12-28.
  • The Pineapple Express
  • Storm Front Approaching California

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "State of Idaho Hazard Mitigation Plan" (PDF). United States Army Corps of Engineers National Flood Risk Management Plan. בנובמבר 2007. אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Torrential Rain Causing Flooding All Over Southern California" (באנגלית אמריקאית). 2019-02-14.
  3. ^ "2020 February Flooding Spotlight". ArcGIS Story Maps. 3 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Overview of the Arkstorm Scenario (PDF). USGS. 2010. p. 2. Beginning in early December 1861 and continuing into early 1862, an extreme series of storms lasting 45 days struck California.
  5. ^ 1 2 Masters, Jeff, Dr. "The ARkStorm: California's coming great deluge". Weather Underground.
  6. ^ "Floods of December 1955-January 1956 in far-western states" (PDF). Geological Survey Circular. United States Department of the Interior. 1956.
  7. ^ "When it rains in L.A., it pours at Opids Camp". The Los Angeles Times. 25 בפברואר 2005 – via Articles.latimes.com. {{cite news}}: (עזרה)