פנטילין

פנטילין
כתיב כימי C₁₈H₂₃N₅O₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 3736-08-1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנטילין
שם IUPAC
(RS)-1,3-dimethyl- 7-[2-(1-phenylpropan-2-ylamino)ethyl]purine- 2,6-dione
שמות מסחריים בישראל
פיטון (נאסר לייצור ולשימוש)
נתונים כימיים
כתיב כימי C18H23N5O2 
מסה מולרית 341.408 גרם/מול
בטיחות
מעמד חוקי בישראל נכלל בפקודת הסמים המסוכנים, בארצות הברית נכלל ב-Schedule I
סיכון לתלות גבוה
דרכי מתן פומי
מזהים
קוד ATC N06BA10 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 3736-08-1
PubChem 19527
ChemSpider 18398
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנטילין (Fenethylline) (אמפטמינו-אתיל-תאופילין או אמפתילין) הוא חומר ממריץ סינתטי ממשפחת האמפטמינים, שנמכר לשימוש תחת השמות קַפְּטַגוֹן, פיטון (כך מוכר בישראל) וביוקפטון. הוא חומר שנגזר מחיבור (על ידי גשר אתילי) בין אמפטמין לתאופילין כפרו-חומר לשני חומרים אלה.

בעבר שימש הקפטגון לטיפול בהפרעות קשב בילדים, אך בשל פוטנציאל גבוה להתמכרות, הופסק השימוש בו. החומר נותן תחושה של אנרגיה רבה ואופוריה ומדכא את התיאבון ואת הצורך בשינה. תכונותיו נודעו גם לגורמים לוחמים כמו אלו של החזבאללה בלבנון שהחלו לייצר אותו, כדי לספק אותו ללוחמיהם וכדי לסחור בו לצורך מימון פעולותיהם.

מלחמת האזרחים בסוריה יצרה ביקוש גדול לסם וייצורו עבר לשם. החומר נמצא בשימוש כסם על ידי הכוחות השונים בסוריה, בין השאר על ידי פעילי ארגון המדינה האסלאמית (דאעש), וכמויות ממנו הוברחו גם לישראל דרך ירדן. מאוחר יותר, נמצאו עדויות לשימוש בסם גם אצל פעילי חמאס ברצועת עזה.[1]

השימוש בסם הזול והממכר (שנקרא בשל כך גם "האקסטזי של העניים" או "הקוקאין של העניים") שמיוצר בסוריה ובלבנון[2] התפשט במדינות המפרץ, סעודיה ומצרים בכל שכבות האוכלוסייה. במדינות המפרץ נוטלים אותו נהגי משאיות כדי לנהוג 16 שעות ולהגדיל את הכנסתם. בסעודיה רוב הצרכנים הם בני 12–22. פתוות (פסקי הלכה איסלאמית) רבות פורסמו נגד נטילת הסם.[3]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנטילין סונתז לראשונה בשנת 1961 על ידי חברת התרופות הגרמנית דגוסה (Degussa).[4] היה בשימוש למשך מעל 20 שנה כחלופה מתונה לאמפטמין ולחומרים ממריצים דומים בטיפול בילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ולעיתים רחוקות יותר בטיפול בנרקולפסיה ובאסתמה (בגלל הקשר לתאופילין), כאוגמנטציה בטיפול בדיכאון, במקרים של תשישות וכו'. בהתחלה נראה שיש לחומר יתרון בכך שאינו מעלה במידה רבה את לחץ הדם וניתן לטפל בו גם במי שסובל מהפרעות לב וכלי דם.

בשנות ה-1970 שימש בארצות מסוימות, כמו צרפת, כסם לצורך הנאה (recreational drug) בחוגים של אמנים ואנשי תקשורת, ועד לשנות ה-1990 כסם ממריץ (בלתי חוקי) לספורטאים.

בשנת 1981 נאסר החומר לשימוש בארצות הברית. ב-1986 הוא נרשם כחומר מסוכן על ידי משרד האומות המאוחדות למאבק בסמים ובפשיעה. בצרפת הופסקה מכירתו בשנת 1993 בגלל תופעות לוואי בלב. אחרי 1986 במדינות רבות התחיל להיחשב לסם מסוכן בגלל הפוטנציאל הגבוה להתמכרות.

128 שקיות עם קפטגון שנתפסו במאי 2018 בחזקת לוחמי דאעש בדרום סוריה על ידי כוחות אמריקאים

לאור העובדה שהסם מדכא פחד, נעשה בחומר שימוש בקרב פעילי טרור[דרוש מקור]. למשל, בחדר המלון שבו התאכסנו המחבלים שלקחו חלק בפיגועי נובמבר 2015 בפריז נמצאו כדורי קפטגון.[5] גם חלק מהמחבלים של ארגון הטרור חמאס והג׳יהאד האיסלאמי שהשתתפו במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 השתמשו בסם הקפטגון; עדויות לכך נמצאו גם אצל שבויים וגם על גופות שהכדורים נמצאו בבגדיהם.[6][7]

תעשיית הקפטגון הסורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תעשיית הקפטגון הסורית

על פי הערכות מ-2023 כ-80% מהקפטגון מיוצר בסוריה, ומיוצא מנמל לטקיה בסיוע הממשל הסורי בפיקוד של מאהר אל-אסד.[8] ההערכות ששוק הסחר בקפטגון עומד על בין 5.7 מיליארד דולר ל-57 מיליארד דולר.[9][10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנטילין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ניר דבורי, ‏נמצא על גופות מחבלים ושבויים: הסם שבו השתמשו מחבלי חמאס במתקפת הפתע | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏, 19 באוקטובר 2023
  2. ^ Captagon: The drug turning Lebanon and Syria into narco-states, Channel 4 News, Youtube 2022
  3. ^ אתר למנויים בלבד מיקי לוזון, מכון ון ליר, הפתוות מלמדות: סם הקפטגון הגיע לכל בית בעולם הערבי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2023
  4. ^ גלי וינרב, ‏מיוצר בסוריה ומסיר עכבות: זה הסם שנתפס אצל מחבלי חמאס, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2023
  5. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, אופוריה של רצח: הסמים שממריצים את הטרור, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2015
  6. ^ "קוקאין לעניים": זהו הסם בו השתמשו מחבלי חמאס כשחדרו לישראל, באתר וואלה, 19 באוקטובר 2023
  7. ^ ניר דבורי, ‏נמצא על גופות מחבלים ושבויים: הסם שבו השתמשו מחבלי חמאס במתקפת הפתע | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏, 19 באוקטובר 2023
  8. ^ Tackling the illicit drug trade fuelling Assad's war machine, GOV.UK (באנגלית)
  9. ^ Oleh Kachmar, The Captagon Threat: A Profile of Illicit Trade, Consumption, and Regional Realities, New Lines Institute, ‏2022-04-05 (באנגלית)
  10. ^ Why does the UK think Syria has a $57bn captagon industry?, Middle East Eye (באנגלית)