לידה |
22 באוקטובר 1831 Västra Ny församling, שוודיה |
---|---|
פטירה |
14 באוגוסט 1897 (בגיל 65) Uppsala Cathedral Assembly, שוודיה |
מקום קבורה | בית הקברות הישן של אופסלה |
לימודי רפואה | אוניברסיטת אופסלה |
תפקידים | פיזיולוג |
פרסים והוקרה | דוקטור לשם כבוד (6 בספטמבר 1893) |
בן או בת זוג | אן-מרגרט הולמגרן (18 באוגוסט 1869–ערך בלתי־ידוע) |
צאצאים | איזראל הולמגרן, גרטה הולמגרן, Margit Holmgren-Ekman, גונאר הולמגרן, ביורן פריטהופסן הולמגרן, טורסטן הולמגרן, Frithiof Holmgren |
אלאריק פריטיוף הולמגרן (בשוודית: Alarik Frithiof Holmgren; 22 באוקטובר 1831 – 14 באוגוסט 1897) היה רופא ופיזיולוג שוודי ופרופסור באוניברסיטת אופסלה. הוא ידוע בזכות מחקריו על עיוורון צבעים.[1]
הולמגרן נולד באוסטרגטלנד, שוודיה לאנדרס הולמגרן שהיה הכומר של הקהילה ולגוסטבה נורדוואל. הוא סיים את לימודי הרפואה, באוניברסיטת אופסלה, ב-1861. הוא התחיל ללמד באוניברסיטת אופסלה, ובשנת 1864, מונה לפרופסור לפיזיולוגיה. הוא חקר עיוורון צבעים והעבודה הבולטת ביותר שלו הייתה על היחס בין עיוורון צבעים לבין תחבורה ימית ורכבות. במסגרת המחקר שלו הוא היה בלונדון, ברלין, וינה ופריז. בשנת 1874 הוא יצר מבחן, המכונה כיום מבחן הצמר של הולמגרן, לבדיקת עיוורון צבעים.[2] בעקבות תאונת רכבת בלגרלונדה ב-1875, שנגרמה לטענתו בגלל עיוורון הצבעים של הנהג, הוא דגל בצורך למנוע מאנשים עם עיוורון צבעים לעבוד בנהיגה ברכבת.[1]
הולמגרן היה חבר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים משנת 1880. בשנת 1869 הוא התחתן עם הסופרג'יסטית אן-מרגרט הולמגרן (1850–1940). היו להם שמונה ילדים. גם הוא וגם אשתו נקברו בבית הקברות הישן של אופסלה.[3]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)