פרנק ריסטר

פרנק ריסטר
Franck Riester
לידה 3 בינואר 1974 (בן 51)
הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
השכלה
  • ISG Business School
  • ESSEC Business School עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Agir עריכת הנתון בוויקינתונים
www.franckriester.fr
חבר האספה הלאומית הצרפתית
20 ביוני 2007 – 19 ביוני 2012
(5 שנים)
20 ביוני 2012 – 20 ביוני 2017
(5 שנים)
21 ביוני 2017 – 16 בנובמבר 2018
(שנה)
Patricia Lemoine ←
22 ביוני 2022 – 22 ביולי 2022
(31 ימים)
Patricia Lemoine ←
8 ביולי 2024 – מכהן
(243 ימים)
שר התרבות
16 באוקטובר 2018 – 3 ביולי 2020
(שנה)
→ Françoise Nyssen
פרסים והוקרה
מפקד מסדר האמנויות והספרות (16 באוקטובר 2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנק ריסטר (בצרפתית: Franck Riester; נולד ב-3 בינואר 1974) הוא פוליטיקאי צרפתי המכהן כשר התרבות הצרפתי. היה חבר באספה הלאומית של צרפת בין השנים 2007–2018. הוא ייצג את סן אה-מארן[1] והיה חבר לשעבר של הרפובליקנים, שהייתה ידועה בעבר בשם האיחוד לתנועה עממית (UMP). הוא הקים ומוביל כיום את מפלגת "אגיר".

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2008 ועד 2017 כיהן כראש עיריית קולומייה בסן-אה-מארן, איל-דה-פראנס.

במהלך המערכה הלא מוצלחת של ניקולא סרקוזי לבחירות לנשיאות 2012, שימש ריסטר כראש התקשורת של מפלגת UMP.[2] בבחירות המקדימות לנשיאות 2016 של הרפובליקנים, ריסטר אישר את ברונו לה מאייר כמועמד המפלגה לתפקיד נשיא צרפת.[3]

ריסטר מונה לשר התרבות בממשלת ראש הממשלה אדואר פיליפ ב-16 באוקטובר 2018.[4]

מחלוקת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הבמאי רומן פולנסקי זכה לבימוי הטוב ביותר לסרטו "קצין ומרגל" בטקס פרסי הסזאר השנתי בשנת 2020, צוות ההפקה שלו החרים את הטקס לאחר שריסטר אמר כי הצלחתו של במאי שהואשם באלימות מינית תעביר את האות הלא נכון בעידן תנועת Me Too.[5]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריסטר נחשף בתקשורת כהומו בשנת 2011 והיה חבר הפרלמנט הצרפתי הראשון שעשה זאת.[6][7]

במרץ 2020, במהלך התפרצות נגיף הקורונה, נמצא כחיובי לנגיף COVID-19.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק ריסטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "LISTE DÉFINITIVE DES DÉPUTÉS ÉLUS À L'ISSUE DES DEUX TOURS" (בצרפתית). National Assembly of France. נבדק ב-4 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Catherine Bremer (February 26, 2012), Low in polls, Sarkozy stakes all on campaign verve Reuters.
  3. ^ Ludovic Vigogne (April 20, 2016), Bataillons: Primaire à droite: la liste des premiers soutiens parlementaires L'Opinion.
  4. ^ "Communiqué de presse - remaniement et composition du nouveau gouvernement". French Republic (בצרפתית). נבדק ב-14 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Elizabeth Pineau and Richard Lough (February 28, 2020), Polanski wins best director at Cesars, prompting walkout protest Reuters.
  6. ^ Marc Endeweld, 'Le député-maire UMP Franck Riester fait son coming-out', in Têtu, 6 December 2011 "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-15 בינואר 2012. נבדק ב-7 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  7. ^ Jila Varoquier, 'Coulommiers : le député-maire Franck Riester (UMP) fait son coming out', in Le Parisien, 6 December 2011
  8. ^ "#Coronavirus : Franck Riester, le ministre de la Culture, testé positif mais "en forme" (cabinet)". Twitter. Agence France-Presse. נבדק ב-9 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)