פרס חנה ארנדט

פרס חנה ארנדט למחשבה פוליטית
Hannah-Arendt-Preis für politisches Denken
מדינה גרמניה
הגוף המעניק קרן היינריך בל, Senate of Bremen עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1994–הווה (כ־30 שנה)
נקרא על שם חנה ארנדט
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס חנה ארנדט למחשבה פוליטית (בגרמנית: Hannah-Arendt-Preis für politisches Denken) הוא פרס המוענק לאנשים המייצגים את המסורת של התאורטיקנית הפוליטית חנה ארנדט, במיוחד בכל הקשור לחקר הטוטליטריזם.[1] הפרס הוקם ב-1994 על ידי קרן היינריך בל (אנ') (המזוהה עם מפלגת הירוקים בגרמניה) וממשלת ברמן.[2] הוא מוענק על ידי חבר שופטים בינלאומי.[3] סכום הפרס הוא 10,000 אירו.[4][5]

הזוכים בפרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגנש הלר, הזוכה הראשונה בפרס
מאשה גסן, הזוכה בפרס לשנת 2023
שנה זוכה מדינה הערה
1995 אגנש הלר הונגריה
1996 פרנסואה פירה צרפת
1997 פריימוט דוב (אנ') גרמניה
יואכים גאוק גרמניה
1998 אנטייה וולמר (אנ') גרמניה
קלוד לפורט (אנ') צרפת
1999 מאסימו קאקיארי (אנ') איטליה
2000 ילנה בונר (אנ') רוסיה
2001 ארנסט וולראט (גר') גרמניה
דניאל כהן-בנדיט צרפת, גרמניה
2002 ג'אני ואטימו (אנ') איטליה
2003 מייקל איגנטייף קנדה
2004 ארנסט-וולפגנג בוקנפרדה (אנ') גרמניה
2005 ואירה ויקה-פרייברגה לטביה
2006 ז'וליה קרסטיבה בולגריה, צרפת
2007 טוני ג'אט ארצות הברית
2008 ויקטור זסלבסקי (אנ') רוסיה
2009 קורט פלאש (אנ') גרמניה
2010 פרנסואה ז׳וליין (אנ') צרפת
2011 נביד קרמאני (אנ') גרמניה, איראן
2012 יפעת ויס ישראל
2013 טימותי סניידר ארצות הברית [6]
2014 נאדז'דה טולוקוניקובה (אנ') רוסיה חברת פוסי ריוט[7]
מריה אליוקינה (אנ') רוסיה חברת פוסי ריוט[7]
יורי אנדרוחוביץ' (אנ') אוקרינה
2016 כריסטיאן טייכמן (אנ') גרמניה
2017 אטיין באליבר צרפת [8]
2018 אן פטיפור (אנ') דרום אפריקה, ארצות הברית [9]
2019 רוג'ר ברקוביץ (אנ') ארצות הברית [10][11]
ג'רום קוהן (אנ') ארצות הברית [11]
2021 ג'יל לפור ארצות הברית
2022 סרגיי ז'אדאן (אנ') אוקרינה [12]
2023 מאשה גסן רוסיה, ארצות הברית [13][14]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023, כתב הרמן קון, יו"ר סניף אגודת הידידות גרמניה-ישראל (אנ') בברמן, מכתב פתוח שקרא להשהות את הפרס של מאשה גסן בעקבות המאמר "בצל השואה" (In the Shadow of the Holocaust) שפורסם בניו יורקר.[15] במאמר של גסן הסגר על רצועת עזה הושווה לגטאות בשואה, ונקבע כי הגטו "מומש" (being liquidated) בפלישה הישראלית לרצועת עזה ב-2023 . קרן היינריך בול הודיעה בתחילה שלא תתן חסות לפרס מאוחר יותר הודיע כי הפרס יינתן בטקס קטן יותר.[16][17]

בתגובה לביקורות, נמסר מגסן כי "חנה ארנדט לא הייתה זוכה בפרס חנה ארנדט אם היית מיישם עליו קריטריונים מסוג זה", והוזכרו ההשוואות התכופות של ארנדט בין מדיניות ואידאולוגיות ישראליות לבין גרמניה הנאצית. במאמר "ניו יורקר" ציטטו את מכתבה של ארנדט משנת 1948, שהשווה את תנועת החרות של מנחם בגין לנאצים.[18]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Hannah Arendt". dw.de. Deutsche Welle. 11 בדצמבר 2017. ארכיון מ-8 ביולי 2021. נבדק ב-22 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Hannah Arendt-Preis für politisches Denken". kulturpreise.de. 2018. נבדק ב-22 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Hannah Arendt Award For Political Thought". Heinrich Boell Stiftung The Green Political Foundation. Heinrich Boell Foundation. ארכיון מ-18 במאי 2021. נבדק ב-10 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Henkenberens, Carolin (6 בדצמבר 2019). "Arendt-Preis verliehen". Weser Kurier (בגרמנית). Bremen. ארכיון מ-27 בפברואר 2021. נבדק ב-22 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Hannah-Arendt-Preis für politisches Denken". Die Tagespost (בגרמנית). Würzburg. dpa. 1 בדצמבר 2017. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Timothy Snyder has been awarded the 2013 Hannah Arendt Prize". history.yale.edu. 27 באוגוסט 2013. ארכיון מ-15 במאי 2021. נבדק ב-19 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אבנר שפירא, חברות "פוסי ריוט" יקבלו את פרס חנה ארנדט למחשבה פוליטית, באתר הארץ, 27 ביולי 2014
  8. ^ "Hannah-Arendt-Preis für politisches Denken". Die Tagespost (בגרמנית). Würzburg. dpa. 1 בדצמבר 2017. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Ökonomin Ann Pettifor erhält Hannah-Arendt-Preis 2018". Süddeutsche Zeitung (בגרמנית). Munich. dpa. 19 ביולי 2018. נבדק ב-22 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Henkenberens, Carolin (6 בדצמבר 2019). "Arendt-Preis verliehen". Weser Kurier (בגרמנית). Bremen. ארכיון מ-27 בפברואר 2021. נבדק ב-22 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 "Hannah Arendt Award for Political Thought". Bard College (באנגלית). ארכיון מ-12 בדצמבר 2023. נבדק ב-2023-12-20. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Serhiy Zhadan receives Hannah Arendt Prize for Political Thought 2022". Suhrkamp. 2022-07-14. ארכיון מ-18 ביולי 2022. נבדק ב-2023-12-20. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Masha Gessen erhält den Hannah-Arendt-Preis für politisches Denken 2023". Suhrkamp Verlag (בגרמנית). 16 ביוני 2021. נבדק ב-3 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Schaub, Michael (2023-12-18). "Masha Gessen Receives Prize Despite Controversy". Kirkus Reviews (באנגלית). ארכיון מ-19 בדצמבר 2023. נבדק ב-2023-12-20. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ אתר למנויים בלבד ליזה רוזובסקי, למאשה גסן, מהאינטלקטואלים הבולטים בארה"ב, יש כמה דברים לומר שלא נאהב לשמוע, באתר הארץ, 10 בינואר 2024
  16. ^ "Author receives German prize in scaled-down format after comparing Gaza to Nazi-era ghettos". AP News (באנגלית). 2023-12-16. ארכיון מ-18 בדצמבר 2023. נבדק ב-2023-12-18. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Andrew Lapin, Masha Gessen will receive Hannah Arendt Prize after all, following controversy over Gaza essay, Jewish Telegraphic Agency, ‏2023-12-15 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ Lapin, Andrew (2023-12-15). "Masha Gessen will receive Hannah Arendt Prize after all, following controversy over Gaza essay". Jewish Telegraphic Agency (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-17 בדצמבר 2023. נבדק ב-2023-12-18. {{cite web}}: (עזרה)