נתונים כימיים | |
---|---|
כתיב כימי | C26H28NClO |
מסה מולרית | 405.186 יחידת מסה אטומית מאוחדת |
בטיחות | |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון X |
מזהים | |
קוד ATC | G03GB02 |
מספר CAS | 911-45-5 |
PubChem | 2800 |
ChemSpider | 2698 |
קלומיפן (ידוע גם כ-קלומיד או איקאקלומין) היא תרופה המשמשת לטיפול באי-פוריות אצל נשים הסובלות מבעיות בביוץ (אנ'), כולל אלו עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות.[1] התרופה נלקחת דרך הפה.[1]
תופעות הלוואי השכיחות למשתמשות בתרופה כוללות כאבי אגן וגלי חום.[1] תופעות לוואי אחרות יכולות לכלול שינויים בראייה, הקאות, בעיות שינה, סרטן השחלה ופרכוסים.[1][2] התרופה לא מומלצת לנשים עם מחלת כבד או דימום וגינלי מסיבה לא ידועה ולא לנשים בהריון.[2][3] קלומיפן נמצאת במשפחת התרופות המודולריות הפועלות על קולטני האסטרוגן הסלקטיביים (אנ') והיא תרופה לא סטרואידית.[3][4] היא פועלת בגרימת שחרור GnRH על ידי ההיפותלמוס, ולאחר מכן גונדוטרופין (אנ') מבלוטת יותרת המוח הקדמית.[2]
קלומיפן אושר לשימוש רפואי בארצות הברית בשנת 1967.[1] הוא נמצא ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי, תחת הקטגוריה "מעוררי ביוץ".[5] הצגת התרופה החלה את עידן טיפולי הפוריות.[6]
קלומיפן נמצאה גם כבעלת יכולת חזקה להגביר או לשחזר את רמות הטסטוסטרון אצל גברים היפוגונאדליים.[7]
קלומיפן היא אחת מכמה חלופות לגירוי הביוץ (אנ') אצל אלו הסובלות מהפרעת פוריות עקב אי ביוץ או הפרעות בביוץ.[8] חסרות הוכחות לשימוש בקלומיפן באלה שאינן פוריות ללא סיבה ידועה.[9] במקרים כאלה, מחקרים הבחינו בשיעור הריון קליני של 5.6% למחזור עם טיפול בקלומיפן לעומת 1.3%-4.2% למחזור ללא טיפול בתרופה.[8]
קלומיפן שימש יחד עם טיפולי פוריות אחרים כדי להגדיל את שיעורי ההצלחה של שיטות אחרות.[10]
קלומיפן משמש לעיתים לטיפול בהיפוגונדיזם של גברים כחלופה לטיפולים מחליפי טסטוסרון (אנ').[11] נמצא כי הוא מעלה את רמות הטסטוסטרון פי 2 עד 2.5 בגברים היפוגונאדליים.[11][12][13]
קלומיפן מורכב משני סטריאואיזומרים (אנ') בשיעור זהה: אנקלומיפן (אנ') וזוקלומיפן (אנ'). לזקלומיפן יש תכונות פרו-אסטרוגניות, ואילו אנקלומיפן הוא פרו-אנדרוגני, כלומר הוא מקדם ייצור טסטוסטרון באמצעות גירוי של ציר ה-HPG (אנ'). מסיבה זו, נמצא כי איזומר אנקלומיפן מטוהר יעיל פי שניים בהגברת הטסטוסטרון בהשוואה לתערובת הסטנדרטית של שני האיזומרים.[7] בנוסף, לאנקלומיפן יש זמן מחצית חיים של 10 שעות בלבד,[14] אבל לזוקלומיפן יש זמן מחצית חיים בסדר גודל של מספר ימים עד שבוע, כך שאם המטרה היא להגביר את הטסטוסטרון, נטילת קלומיפן רגילה עשויה לייצר הרבה יותר השפעות פרו-אסטרוגניות מתמשכות מאשר השפעות פרו-אנדרוגניות.[15]
קלומיפן שימש בטיפול בגינקומסטיה.[16] הוא נמצא שימושי בטיפול במקרים מסוימים של גינקומסטיה, אך הוא אינו יעיל כמו טמוקסיפן או רלוקסיפן.[17][18]
בשל זמן מחצית החיים הארוך שלו, ניתן לזהות זוקלומיפן בשתן לפחות 261 ימים לאחר הפסקת הטיפול[19]
בגלל הפוטנציאל שלו להגברת הטסטוסטרון, קלומיפן אסור לשימוש על ידי ספורטאים תחרותיים, הן בתחרות ומחוצה לה, על ידי הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט, ללא אטיולוגיה אורגנית של היפוגונדיזם ראשוני (אנ').
קלומיפן שימש ביעילות כדי לשחזר ספרמטוגנזה אצל טרנסג'נדריות המעוניינות להביא ילדים ביולוגיים.[20] השפעתו של טיפול הורמונלי נשי על הפוריות אינה ברורה, אך ידוע שהוא יכול למנוע ייצור זרע.[21]
התוויות נגד התרופה כוללות אלרגיה לתרופות, הריון, בעיות כבד, דימום נרתיקי לא נורמלי מסיבות לא ברורות, ציסטות בשחלות מלבד אלו הנובעות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות, בעיות לא מנוהלות באדרנל או בבלוטת התריס וגידולים בבלוטת יותרת המוח.[3]
התופעת הלוואי הנפוצה ביותר הקשורה לשימוש בקלומיפן (מעל 10% מהאנשים) היא הגדלה הפיכה של השחלות.[3]
תופעות פחות שכיחות (1-10% מהאנשים) כוללות תסמינים חזותיים (ראייה מטושטשת, ראייה כפולה, ראיית עצמים צפים, פוטופוביה, סקוטומטה (אנ')), כאבי ראש, הצטמקות כלי דם, רגישות לאור והתכווצות אישונים, דימום רחמי חריג. ו/או אי נוחות בבטן.[3]
תופעות לוואי נדירות (<1% מהאנשים) כוללות: רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם, דלקת כבד, התקרחות זמנית ו/או תסמונת גירוי יתר שחלתי.[3]
קלומיפן יכול להוביל לביוץ מרובה, ומכאן להגדיל את הסיכוי לתאומים (10% מהלידות, במקום 1% באוכלוסייה הכללית) ושלישיות.
נראה ששיעורי מומים מולדים והפלות לא משתנים עם השימוש בקלומיפן לפוריות.[3] קלומיפן נקשר עם הפרעות בכבד וכמה מקרים של רעילות בכבד (אנ').[22]
כמה מחקרים העלו כי קלומיפן בשימוש במשך יותר משנה עלול להגביר את הסיכון לסרטן השחלה.[9] זה יכול להיות המקרה רק אצל מי שמעולם לא נכנסה להריון.[23] מחקרים שנערכו לאחר מכן לא הצליחו לתמוך בממצאים אלה.[8][24]
הוכח כי קלומיפן קשור לסיכון מוגבר למלנומה ממאירה ולסרטן בלוטת התריס.[25]
קלומיפן משווק תחת שמות מותגים רבים ברחבי העולם, כולל Beclom, Bemot,Clomifene is marketed under many brand names worldwide, including Beclom, Bemot, Biogen, Blesifen, Chloramiphene, Clofert, Clomene, ClomHEXAL, Clomi, Clomid, Clomidac, Clomifen, Clomifencitrat, Clomifene, Clomifène, Clomifene citrate, Clomifeni citras, Clomifeno, Clomifert, Clomihexal, Clomiphen, Clomiphene, Clomiphene Citrate, Cloninn, Clostil, Clostilbegyt, Clovertil, Clovul, Dipthen, Dufine, Duinum, Fensipros, Fertab, Fertec, Fertex, Ferticlo, Fertil, Fertilan, Fertilphen, Fertin, Fertomid, Ferton, Fertotab, Fertyl, Fetrop, Folistim, Genoclom, Genozym, Hete, I-Clom, Ikaclomin, Klofit, Klomen, Klomifen, Lomifen, MER 41, Milophene, Ofertil, Omifin, Ova-mit, Ovamit, Ovinum, Ovipreg, Ovofar, Ovuclon, Ovulet, Pergotime, Pinfetil, Profertil, Prolifen, Provula, Reomen, Serofene, Serophene, Serpafar, Serpafar, Surole, Tocofeno, and Zimaquin.[26] בישראל היא משווקת תחת השמות: איקאקלומין, כלומיד, קלומיפן, סרפפר, אובה־מיט, כלומיפן מדו.
קלומיפן שימש כמעט אך ורק להשראת ביוץ בנשים לפני גיל המעבר, ונחקר באופן מוגבל מאוד בנשים לאחר גיל המעבר.[27]
קלומיפן נחקר לטיפול ומניעה של סרטן השד, אך בעיות של רעילות הובילו לנטישת התוויה זו, כמו גם גילוי הטמוקסיפן.[28] בדומה לתרופה טריפרנול (אנ') הקשורה לה מבחינה מבנית, קלומיפן ידועה כמעכבת את האנזים דהידדרוכולסטרול רדוקטאז 24 (אנ') ומגבירה את רמות הדסמסטרול (אנ') במחזור, מה שהופך אותו לשלילי לשימוש ממושך בסרטן השד בשל הסיכון לתופעות לוואי כמו קטרקט בלתי הפיך.[29][30]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)