לאבלט בשנת 1961 | ||||||||||||||
לידה |
7 בספטמבר 1929 פיטרסבורג שבאינדיאנה | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
9 במרץ 2016 (בגיל 86) מנצ'סטר הצפונית, ארצות הברית | |||||||||||||
עמדה | סנטר | |||||||||||||
גובה | 2.06 מטר | |||||||||||||
מכללה | אוניברסיטת קנזס | |||||||||||||
דראפט |
בחירה תשיעית, 1952 מיניאפוליס לייקרס | |||||||||||||
היכל התהילה | הוצג כשחקן בשנת 1988 | |||||||||||||
קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
1953–1957 1957–1958 1958–1962 1962–1964 |
מיניאפוליס לייקרס סינסינטי רויאלס סנט לואיס הוקס בוסטון סלטיקס | |||||||||||||
הישגים כשחקן | ||||||||||||||
3 אליפות NBA (1954, 1963, 1964) חמישיית העונה השנייה (1956) 4 בחירות למשחק האולסטאר (1956, 1957, 1960, 1961) אליפות ליגת המכללות (1952) | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
קלייד אדוארד לאבֶלֶט (באנגלית: Clyde Edward Lovellette; 7 בספטמבר 1929 – 9 במרץ 2016) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 11 עונות בליגת ה-NBA. שיחק בעמדת הסנטר, ועיקר כוחו היה קליעתו המדויקת מבחוץ, אשר אילצה את שומריו להתרחק מאזור הנוחיות שלהם בקרבת הסל. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 17.0 נקודות, 9.5 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים למשחק.[1]
אחד משבעה כדורסלנים, והראשון מביניהם, שזכו ב"כתר משולש" - אליפות ליגת המכללות, מדליית זהב אולימפית ואליפות ה-NBA.[2] בשנת 1988 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.[3]
לאבלט נולד בעיר פיטרסבורג שבאינדיאנה, ושיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת קנזס בין השנים 1949–1952. לצידו של לאבלט שיחק דין סמית', שבהמשך הקריירה אימן את קבוצת אוניברסיטת קרוליינה הצפונית במשך 36 עונות, ונחשב בעיני רבים לאחד המאמנים הגדולים בתולדות ליגת המכללות.[4] בעונתו האחרונה של לאבלט בקנזס, 1951/1952, הוביל את קבוצת הכדורסל שלה לאליפות ליגת המכללות, כשהוליך את כל קלעי הליגה עם 28.6 נקודות למשחק וקבע שיא NCAA של 141 נקודות לאורך הטורניר. בסיום העונה נבחר לשחקן המצטיין של ליגת המכללות.
בסיום אותה עונה נבחר להשתתף עם נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת הלסינקי (1952), והוביל אותה לזכייה במדליית הזהב, לאחר שגברה בגמר על נבחרת ברית המועצות בתוצאה 36-25.
לאבלט נבחר בבחירה התשיעית בדראפט ה-NBA לשנת 1952 על ידי מיניאפוליס לייקרס.[5] בעונת הרוקי שלו קלע 8.2 נקודות למשחק בלבד, בקבוצה שכללה את שחקני היכל התהילה לעתיד ג'ורג' מייקן, ג'ים פולארד, ורן מיקלסן וסלייטר מרטין. בסיום העונה זכו הלייקרס באליפות NBA שלישית ברציפות ושישית בסך הכול של המועדון, כשניצחה בסדרת הגמר את סירקיוז נשיונלס בתוצאה 4-3. בשלוש העונות הוביל את קלעי הלייקרס כששיפר את תפוקתו לכ-20.3 נקודות בממוצע למשחק, אך קבוצתו לא עברה את שלב גמר המערב. בעונת 1955/1956 נבחר בפעם היחידה בקריירה לחמישייה השנייה של העונה.
בעונת 1957/1958 עבר לקבוצת סינסינטי רויאלס, שם שיחק לצד הפורוורדים ג'ק טוויימן ומוריס סטוקס, והוביל את קלעי הקבוצה עם 23.4 נקודות בממוצע למשחק (רביעי ב-NBA). בארבע העונות הבאות שיחק בסנט לואיס הוקס, ויצר עם בוב פטיט וקליף הייגן את אחד הקווים הקדמיים החזקים בליגה. בעונות 1960 ו-1961 העפילו ההוקס לגמר ה-NBA, אך בשתי סדרות הגמר הפסידו לבוסטון סלטיקס.
לקראת עונת 1962/1963 עבר לשחק בעצמו במדי הסלטיקס, וזכה עם הקבוצה בשתי אליפויות NBA. בעונות אלו, האחרונות שלו בקריירה, שימש לאבלט כמחליפו של ביל ראסל בעמדת הסנטר, וקלע ממוצע של 6.6 נקודות למשחק בלבד.
לאורך הקריירה קלע לאבלט 11,947 הנקודות אשר הציבו אותו בעת פרישתו במקום התשיעי ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, ו-6,663 הריבאונדים שאסף דירגו אותו שמיני בתולדות ה-NBA.[6][7]
בשנת 2016 מת לאבלט ממחלת הסרטן, בגיל 86.[8]