קנט בנסון
.jpg) | |
| בנסון בשנת 1976 | |
| לידה |
27 בדצמבר 1954 (בן 69) ניו קאסל, אינדיאנה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סנטר |
| גובה | 2.08 מטרים |
| מספר | 54 |
| מכללה | אוניברסיטת אינדיאנה |
| דראפט |
בחירה ראשונה, 1977 מילווקי באקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1977–1980 1980–1986 1986–1987 1987–1988 1988–1989 |
מילווקי באקס דטרויט פיסטונס יוטה ג'אז קליבלנד קאבלירס פלקנסטרו קאנטו |
| הישגים כשחקן | |
|
זכייה בפרס האזרחות של ה-NBA (1982) זכייה בטורניר אליפות המכללות (1976) | |
מייקל קנט בנסון (באנגלית: Michael Kent Benson; נולד ב-27 בדצמבר 1954) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1977–1989, לאחר שנבחר בבחירה הראשונה של דראפט 1977. לאורך 11 עונותיו בליגה העמיד ממוצעים כוללים של 9.1 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים למשחק.[1]
קריירת מכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנסון נולד וגדל בניו קאסל שבאינדיאנה, ובין השנים 1973–1977 למד באוניברסיטת אינדיאנה. בעונת 1975/1976 הוביל את קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, לצדם של סקוט מיי וקווין באקנר, לזכייתה השלישית אי פעם בטורניר אליפות המכללות. באותה עונה ניצחו ה"הוז'רס" בכל 32 משחקי הקבוצה, בהדרכת המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל בובי נייט. במשחק חצי הגמר קלע בנסון 16 נקודות מול UCLA,[2] ובמשחק הגמר מול אוניברסיטת מישיגן שוב הצטיין עם 25 נקודות,[3] מה שזיכה אותו בפרס "השחקן המצטיין של הפיינל פור" (NCAA Final Four Most Outstanding Player).
בעונתו האחרונה בליגת המכללות, 1976/1977, הוביל את קבוצתו עם ממוצעים של 19.8 נקודות ו-10.5 ריבאונדים למשחק, לצדם של הפרשמנים מייק וודסון ובוץ' קרטר, אולם הקבוצה רשמה מאזן 14–13 ולא השתתפה כלל בטורניר אליפות המכללות. בסיום העונה נבחר בנסון לחמישיית העונה של ליגת המכללות (First-team All-American), בפעם השנייה ברציפות.[4]
קריירת משחק מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדראפט ה-NBA 1977 נבחר בנסון בבחירה הראשונה, על ידי מילווקי באקס.[5] כבר במשחקו הראשון ב-NBA התקוטט עם שחקן לוס אנג'לס לייקרס, כרים עבדול-ג'באר; בשל אגרוף ששלח עבדול-ג'באר לפניו של בנסון, שבר כוכב הלייקרס את ידו והושבת ממשחק במשך כחודשיים.[6] לאורך תקופתו במילווקי הציג בנסון יכולת מאכזבת, ביחס לציפיות הגבוהות ממנו, ותרם 9.8 נקודות ו-5.9 ריבאונדים למשחק בשתיים וחצי עונותיו בקבוצה.
בפברואר 1980 הועבר בטרייד לדטרויט פיסטונס, בתמורה לסנטר הוותיק בוב לניר.[7] בעונת 1980/1981 קלע שיא קריירה של 15.7 נקודות בממוצע למשחק, אולם הפיסטונס סיימו במקום האחרון באזור המזרחי, עם מאזן שלילי 21–61. בעונת 1984/1985 סייע לקבוצה להעפיל לחצי גמר האזור המזרחי, כמחליפו מהספסל של ביל ליימביר.
בקיץ 1986, לאחר כ-6 וחצי עונות בדטרויט, הועבר עם קלי טריפיוקה בטרייד ליוטה ג'אז, בתמורה לאדריאן דאנטלי.[8] באוקטובר 1987 הועבר עם דל קרי בטרייד נוסף לקליבלנד קאבלירס, בתמורה לדריל דוקינס ומלווין טרפין, אך כבר לאחר שני משחקים שוחרר מהקאבלירס.
בעונת 1988/1989 עבר לשחק בקבוצת פלקנסטרו קאנטו מליגת העל האיטלקית. בעונתו היחידה בקבוצה הפסידה קאנטו בסדרת גמר גביע קוראץ', מול פרטיזן בלגרד בה שיחקו אלכסנדר ג'ורג'ביץ', סשה דנילוביץ', ולאדה דיבאץ וז'ארקו פאספלי.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סטטיסטיקות הקריירה של בנסון ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין אינדיאנה ל-UCLA, באתר sports-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין אינדיאנה למישיגן, באתר sports-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של בנסון, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1977, באתר basketball-reference.com
- ^ עבדול-ג'באר שובר את היד אחרי שחבט בבנסון, באתר basketballnetwork.net, 23 ביוני 2018
- ^ בנסון נשלח בטרייד לפיסטונס, באתר הניו יורק טיימס, 5 בפברואר 1980
- ^ בנסון וטריפיוקה נשלחים בטרייד ליוטה, באתר orlandosentinel.com, 22 באוגוסט 1986
- ^ פרטיזן גוברת על קאנטו בגמר גביע קוראץ' 1989, באתר basketfinals.com, 8 במאי 2019
| בחירות ראשונות בדראפט ה-NBA | |
|---|---|
|
| פרס האזרחות על שם ג'יי. וולטר קנדי | |
|---|---|
|