קנת סקרמרהורן

קֶנֶת דֶוִיט סְקֶרמֶרְהוֹֹרןאנגלית: Kenneth Dewitt Schermerhorn (respell|SKUR|merhorn) ‏ 20 בנובמבר 1929 - 18 באפריל 2005) היה מלחין ומנצח אמריקאי. הוא היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של נשוויל מ-1983 עד 2005.

ילדות ונעורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקרמרהורן נולד בשנקטדי, מדינת ניו יורק.[1] הוא למד נגינה בקלרינט, כינור וחצוצרה בבית ספרו והמשיך ללימודי מוזיקה בקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד, שאותו סיים בשנת 1950.

סקרמרהורן ניגן בחצוצרה עם התזמורת הסימפונית של בוסטון והפילהרמונית של קנזס סיטי, בין השאר. הוא גויס לצבא ארצות הברית ובשנת 1953, כששירת בגרמניה, התמנה למנצח התזמורת הסימפונית של הארמייה השביעית של ארצות הברית. הייתה זו משרת הניצוח הראשונה שלו והוא הצליח בה יפה, ואף זכה במדליית אליזבת ספראג קולידג' ובפרס המוזיקה הבינלאומי ע"ש הרייט כהן למנצחים צעירים.

אחרי שחרורו מן הצבא, למד סקרמרהורן וניגן בהדרכתו של ליאונרד ברנשטיין במרכז המוזיקה טנגלווד במסצ'וסטס, שם זכה שנתיים רצוםות בפרס הניצוח לזכר סרגיי קוסביצקי. בהמשך חייו, עבד סקרמרהורן שוב עם ברנשטיין כמשנה למנצח הפילהרמונית של ניו יורק.

בשנת 1957 התמנה סקרמרהורן למשרת מנהל מוזיקלי של תיאטרון הבלט האמריקאי, משרה בה התמיד עד 1968 ושוב מ-1982 עד 1984. ב-1977 ניצח סקרמרהורן על הפקת הטלוויזיה של מפצח האגוזים, בכיכובם של מיכאיל ברישניקוב וג'לסי קירקלנד עם תיאטרון הבלט האמריקאי. כמו כן ניצח על בלטים אחרים שבהם הופיע ברישניקוס בשנות ה-70', כגון "Push Comes To Shove" של טווילה תארפ.

סקרמרהורן היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של ניו ג'רזי משנת 1963 עד 1965. בשנת 1968 היה למנהל המוזיקלי והמנצח של התזמורת הסימפונית של מילווקי. בתקופת כהונתו שם, בשנת 1979, קיבל את מדליית סיבליוס מאת ממשלת פינלנד על הביצוע יוצא הדופן שלו ליצירות מאת יאן סיבליוס.

מרכז הסימפונית סקרמרהורן בנשוויל, טנסי.

ב-1983 הצטרף סקרמרהורן לתזמורת הסימפונית של נשוויל כמנהל מוזיקלי ומנצח. מרכז הסימפונית סקרמרהורן בנשוויל, טנסי נקרא על שמו. שם המרכז הוכרז לפני מותו.

סקרמרהורן היה גם המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של הונג קונג בשנים 1984 עד 1988. הוא עזר לשפר את איכות התזמורת וערך כמה הקלטות עם התזמות. ראויים לציון במיוחד סיור הקונצרטים הראשון של התזמורת ב-1986 ברפובליקה העממית של סין, עם הסולנים סטפאני צ'ייז ולי ג'יאן, שעורר תשומת לב בתקשורת העולמית.[2]

סקרמרהורן היה פטרון לאומי של "דלתה אומיקרון", אחווה מוזיקלית מקצועית בינלאומית.

חיים אישיים ומוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסקרמרהורן היה בן, סטיבן סקרמרהורן, ושתי בנות, ורוניקה חזנוב ואריקה אנקונה. הוא קיים קשר רב-שנים עם מרתה ריברס אינגרם, אשת עסקים ופילנתרופית עתירת נכסים.

קודם היה נשוי לבלרינה לשעבר לופה סראנו ואחריה, לזמרת הסופרן קרול נבלט.

סקרמרהורן מת ב-18 באפריל 2005, במרכז הרפואי של אוניברסיטת ונדרבילט לאחר מחלה קצרה בלימפומה שאינה הודג'קין. אפרו נטמן בבסיס הפסל "החלילן" בגן מרכז הסימפונית סקרמרהורן בנשוויל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Rivers Ingram, Martha; Kellogg, D. B. (2006). Kenneth Schermerhorn: He Will Always Be the Music. Nashville: Nashville Symphony Association. ISBN 978-0-9788-6180-3. OCLC 73171322.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]