קסמונה בת אסמאעיל

קסמונה בת אסמאעיל
قسمونة بنت إسماعيل
מדינה אנדלוס
פטירה 1044? עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים גרנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל משוררת
תקופת הפעילות המאה ה-12
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קסמונה בת אסמאעיל (בערבית: قسمونة بنت إسماعيل; נולדה כנראה במאה ה-12) הייתה משוררת יהודייה שכתבה בערבית בתקופת ימי הביניים באנדלוסיה, היחידה ששיריה שרדו עד ימינו.

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק שלושה שירים של קסמונה מוכרים כיום, וזאת מכיוון שצוטטו בשתי אסופות מאוחרות: חיבורו של א-סיוטי, "נוזהת אל-ג'ולסא פי אשעאר אל-ניסא" (אנתולוגיה של שירי נשים),[1] וחיבורו של אחמד מוחמד אל-מקארי, "נפח אל-טיב".[2] נראה שא-סיוטי, ואולי גם אל-מקארי, הסתמכו על אנתולוגיה מוקדמת יותר של שירה אנדלוסית, "כתאב אל-מע'רב" מאת אבן סעיד אל-מע'רבי.[3]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט ידוע על חייה של קסמונה. שני מקורות מספרים כי אביה היה יהודי, וכי הוא לימד אותה את אמנות הפואטיקה. אל-מקארי מכנה את האב "אסמאעיל אל-יהודי", אולם א-סיוטי מכנה אותו "אסמאעיל בן בגדאלה אל-יהודי", ואומר שקסמונה חיה במאה ה-12.[4] יש סברה לפיה אביה של קסמונה היה רבי שמואל הנגיד (מת 1055-1057),[5] או שהיה אחד מאבות המשפחה, אבל היסודות לכך מוטלים בספק.[6]

חיבורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה שירים של קסמונה ידועים:[7]

1. האחד הוא חלק מאתגר שירי שהתחיל אביה של קסמונה. כך הוא מתחיל:

لي صاحبة ذات بهجة قد قابلت ... نفعاً بضر واستحلت جرمها

יש לי חברה בעלת שמחת חיים, היא מחזירה ... צרה תמורת חביבות

ועל כך משיבה קסמונה:

كالشمس منها الدر تلبس نوره ... أبداً ويكسف بعد ذلك جرمها

כמו השמש, ממנה נמלאת הלבנה באור ... אבל למרות זאת מכסה אותה.

המילה החסרה בבית השיר היא כנראה מילה המתייחסת לאישה.[8]

2. בהקדמה לשיר המפורסם ביותר של קסמונה, המצוטט לרוב באסופות שירה ערבית, מסופר שיום אחד היא הביטה במראה וראתה שהיא יפהפייה ובשלה לנישואין.[8] ואז היא דקלמה בית שיר זה:

أرى روضة قد حان منها قطافها ... ولست أرى جان يمد لها يدا

فوا أسفي يمضي الشباب مضيعاً ... ويبقى الذي ما إن أسميه مفردا

רואה אני גן, עת קטיפתו הגיעה

ואיני רואה אורה שישלח ידו אליו.

מה רב הצער על העלומים היורדים לטמיון

ואשר לא אפרש בשמו יוותר בודד.[9]

3.

يا ظبية ترعى بروضي دائماً ... إني حكيتك في التوحش والحور

أمسى كلاماً مفرداً عن صاحب ... فعتابنا أبداً على حكم القدر!

הוי צביה, תמיד רועה בגני ... אני דומה לך בבדידותי ובשחור עיניי

שוכנות הרחק ובנפרד מחברת רעים ... נושאות באורך רוח את גזירת הגורל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • S. D. Goitein, A Mediterranean Society, Berkeley, 1969–88, vol. 5, pp. 468–69; vol. 2, pp. 183–85; vol. 3, pp. 321–22.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ א-סיוטי, נוזהת אל-ג'ולסא, באתר א-שאמלה.
  2. ^ J. M. Nichols, "The Arabic Verses of Qasmūna bint Ismāʿil ibn Bagdālah," International Journal of Middle East Studies, 13 (1981), 155-58 (p. 155).
  3. ^ M. Á. Gallego, "Approaches to the Study of Muslim and Jewish Women in Medieval Iberian Peninsula: The Poetess Qasmuna Bat Isma`il," MEAH, sección Hebreo, 48 (1999), 63-75 (pp. 69-70).
  4. ^ Gallego, "The Poetess Qasmuna Bat Isma`il", p. 70.
  5. ^ J. Bellamy, “Qasmuna the Poetess: Who Was She?” Journal of the American Oriental Society 103 (1983): 423–424.
  6. ^ Gallego, "The Poetess Qasmuna Bat Isma`il", pp. 70-72.
  7. ^ Nichols, "The Arabic Verses of Qasmūna bint Ismāʿil", p. 155.
  8. ^ 1 2 Nichols, "The Arabic Verses of Qasmūna bint Ismāʿil", p. 156.
  9. ^ התרגום לעברית מתוך: יהודה רצהבי, "שירה ערבית בפי יהודים באנדלוסיה", ספר ישראל לוין א (תשנה) בעריכת ר' צור וט' רוזן, עמ' 329-350.