קפה אנגלז (בצרפתית: Café Anglais) הייתה מסעדה צרפתית מפורסמת ששכנה בפינת בולוואר דז איטאליין ורי דה מאריבו בפריז, צרפת.
המסעדה נוסדה ב-1802, ולקחה את שמה מחוזה אמיין, הסכם השלום שנחתם בין בריטניה לצרפת באותה שנה. בהתחלה הלקוחות היו עגלונים ומשרתים, אולם אחר-כך פקדו אותה שחקנים ולקוחות מהאופרה הפריזאית הסמוכה. ב-1822, הבעלים החדש, פול שבריי (Paul Chevreuil), הפך אותה למסעדה אופנתית שהתפרסמה בבשר הצלוי שלה. לאחר הגעתו של השף אדולפה דוגלרה, רכש לעצמו קפה אנגלז שם של מוסד גסטרונומי מהשורה הראשונה. אז פקדו אותו העשירים והאצילים של פריז. פנים המסעדה עוצב באלגנטיות ברהיטי מהגוני ועץ אגוז ומראות מצופות זהב. הבניין הכיל 22 חדרים פרטיים וטרקלינים. הידוע שבהם היה Le Grand 16.[1]
המתכונים שדוגלרה יצר כוללים את "מרק ג'רמיני", המוקדש למנהל הבנק של צרפת, קומטה דה ג'רמיני. דוגלרה גם יצר את "פום אנה" שנקרא לכבודה של הקורטיזנה אנה דמיינס או של אנה דסילונז, שנחשבו לנשים היפות בעיר באותה עת. הוא גם הכין את התפריט שנקרא "ארוחת שלושת הקיסרים" לכבודם של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, וילהלם הראשון, קיסר גרמניה ונפוליאון השלישי עבור התערוכה העולמית של פריז (1867).[2]
המסעדה נסגרה ב-1913.[3] המרתף ופאנלי העץ של החדר הגדול נרכשו בידי אנדרה טראי, הבעלים של מסעדת "לה טור דארז'אן", שנישא לבתו של הבעלים האחרון של קפה אנגלז. במקומה נבנה בניין בסגנון אר נובו. המסעדה מוזכרת בספר "בעקבות הזמן האבוד" של מרסל פרוסט (לקראת התחלת הכרך השני, "Within a Budding Grove"), וגם בסרט החגיגה של באבט הגיבורה באבט אומרת שהיא הייתה השפית הראשית ב"קפה אנגלז" לפני שברחה לדנמרק.
לפני המהפכה היה קיים "קפה אנגלז" נוסף בפריז ב-Quat Conti, בו נהגו להיפגש על-מנת לקרוא עיתונים אנגלים.