![]() | |
מדינה | ![]() |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | מטה אשר |
גובה ממוצע[1] | 33 מטר |
תאריך ייסוד | 1949 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 1,372 תושבים |
- מתוכם, תושבי ישראל | 1,350 תושבי ישראל |
![]() באדום - ראש הנקרה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
רֹאׁׁשׁ הַנִּקְרָה או כְּפַר רֹאׁׁשׁ הַנִּקְרָה[3] הוא קיבוץ בצפון הגליל המערבי ליד הגבול בין ישראל ולבנון, מצפון לעיר נהריה. זהו היישוב הצפוני ביותר לחוף ימה של ישראל. הקיבוץ משתייך למועצה אזורית מטה אשר. נקרא על שם האתר ראש הנקרה.
הקיבוץ הוקם עם תום מלחמת העצמאות על ידי שתי קבוצות של לוחמים משוחררים מחטיבת "יפתח" של הפלמ"ח, חברי הכשרת חניתה שנמנו קודם עלייתם ארצה על ילדי סלבינו ועלו ארצה ב-1946 באוניית המעפילים "אנצו סירני", והכשרת "אבוקה" של התנועה המאוחדת. הקיבוץ עלה על הקרקע ב-6 בינואר 1949 ועבר למקום הקבע שלו על מורד רכס ראש הנקרה ב-1 באוקטובר 1950. בשנים הבאות התווספו לקיבוץ חברים שהגיעו דרך גרעינים של תנועות הנוער: הבונים, התנועה המאוחדת והנוער העובד.
הקיבוץ נמנה עם יישובי קו העימות ובמהלך השנים עבר פעמים רבות הפגזות או ירי קטיושות ותושביו שהו במקלטים. ב-1974 חדר מחבל לקיבוץ, פצע קשה אחד מחברי הקיבוץ, ולאחר שהתבצר בבית נורה למוות על ידי כוח של סיירת צנחנים.
בעשור הראשון של המאה ה-21 עבר הקיבוץ תהליכי הפרטה: מעבר לשכר דיפרנציאלי ושיוך דירות לחברים. ליד הקיבוץ הוקמה הרחבה הכוללת 160 בתים צמודי קרקע, והישוב הפך לאגודה קהילתית שבתוכה שומר הקיבוץ על מסגרת כלכלית נפרדת. בראשית העשור השני של המאה ה-21 התקבלו לחברות בקיבוץ כ-80 משפחות של בני הקיבוץ שבנו את בתיהם בהרחבה נוספת. הגידול באוכלוסייה והתווספות משפחות צעירות רבות חיזקו את היישוב, והפיחו רוח חדשה בפעילות התרבותית ובפעילות הנוער וחברת הילדים.
לקיבוץ שני מקורות פרנסה עיקריים: חקלאות ותיירות.
ענפי החקלאות הם:
תפעול אתר התיירות של ראש הנקרה הכולל:
לאחר הפרטת הקיבוץ וכניסת תושבי ההרחבה, הורחבו מקורות המחיה והתגוונו: מקצועות חופשיים ושירות ציבורי, חינוך, בריאות, משטרה, רווחה, תעשייה, ועסקים פרטיים שונים.
|